א. החברה אינה פעילה שנים רבות ואופן התנהלותה היה ידוע לכל ובפרט למבקש;
ב. החברה מעולם לא התנהלה כחברה בכל הקשור לחנות נשוא הדיון ואין כל צפי או אופק כי בעתיד ישתנה המצב והיא תתקיים ותפעל כחברה פעילה לצורך הפעלת החנות;
ג. הבקשה הוגשה (גם אם לא בחלוף תקופת ההתיישנות) בשיהוי ניכר מבלי ליתן הסבר מניח את הדעת לשיהוי זה;
ד. המבקש משתמש בכלי התביעה הנגזרת בכדי לקדם אינטרסים אישיים שלו. מטענות הצדדים והעדויות עולה באופן ברור, כי המבקש לא הגיש את בקשת התביעה הנגזרת כדי לקדם את החברה ולמען האינטרסים שלה, אלא למען האינטרסים שלו עצמו. המבקש אף ציין בסיכומי התשובה, כי יש לו עניין אישי בקבלת חלקו ברווחי החברה ושהדרך המשפטית היחידה לגרום להשבת כספי החברה היא בתביעה נגזרת (כנראה מחשש שתביעתו התיישנה, נגועה בהשתק, והוא מנוע להגישה מטעמי מניעות אחרים). הגם שאיני מסכים שזו הדרך המשפטית היחידה, דרך זו משרתת את האינטרסים האישיים של המבקש ולא של החברה, כפי שדורש הסעיף.
ראה מקרה דומה לענייננו במובנים רבים בו לא אושרה הגשת הבקשה: בת.א. (ת"א) 1772/02 צפריר אליהו נ' גליצקי חנן, עמ' 7–8 (פורסם בנבו, 05.07.06):
"מכתבי הטענות של ההגנה עלה כי החברה כבר זמן רב שאינה מתפקדת.
הנסיבות שהשתנו לאחר הגשת התביעה הם כי חלק נטען של הכספים שבמחלוקת, מוחזק עתה בחשבון נאמנות ע"י המשיב מס. 2 ומחכה להחלטה המתאימה למי להעבירם. (ר' עדות המבקש)....
....לא מצאתי תשובה בסיכומי ב"כ המבקש, מדוע ניהול תביעה נגזרת בנסיבות לעיל, תהיה לטובת החברה.
זה אחד הנטלים שמוטלים על המבקש להוכיחם, כתנאי מקדמי לאישור הבקשה כתביעה נגזרת ע"י בית המשפט...
מעיון בתצהיר של המבקש, עליו גם נחקר, עולה כי המבקש לא התיחס בתצהירו לתנאי המקדמי, שכדי לאשר את המבקשנה כתביעה נגזרת, יש להוכיח שהתביעה במתכונת זו תהיה לטובת החברה....המדובר בחברה, שלפי תצהירו של המבקש היא התנהלה במתכונת של "מעין שותפות"...
אם כך השאלה היא, האם תובענה מעין זו תהיה לטובת החברה?
נראה לי כי התשובה הינה שלילית.
אני מוכנה להאמין לתובע שנאמר לו כי זו הדרך להחזרת כספים ואולי לאחר מכן לעריכת התחשבנות בין הצדדים. אבל דרך זו משרתת אינטרסים אישיים שלו, בעוד שהסעיף דורש שהדרך תשרת את האינטרסים של החברה. אילו החברה הייתה מונה יותר משני שותפים, ובפועל לא מתנהלת כשותפות, יתכן שהתשובה הייתה שונה, אבל לא זה המצב כאן; ואפשרות אחרת לפרשנות לא הועלתה ע"י המבקש.
אשר על כן אני קובעת כי אין מקום לנהל את המבקשנה כתביעה נגזרת".
ה. המבקש נמצא כמי שאינו נקי כפיים, גם בדרך הגשת הבקשה לבית המשפט. המבקש הגיש לבית המשפט בקשה לאישור תביעה נגזרת, מבלי להתייחס לנסיבות הסכסוך המשפחתי והשלכותיו על התביעה. כך לדוגמה, הוא הציג עצמו כמי שלא יודע כיצד התנהלה החברה ולא התייחס כלל לסכסוך המשפחתי. כמו כן, המשיב לא התייחס הלכה למעשה ונמנע מלענות על טענות המשיבים בדבר תום ליבו, או בדבר מהותו האמיתית של ההליך, גם כשניתנה לו ההזדמנות לעשות כן כשהגיש כתב תשובה.
ו. נוסף על אלה, המבקש שינה גרסאות לאורך ההליך, התחמק מלענות על השאלות בחקירתו ואף ניסה לשנות חזית בסיכומיו כשהוסיף עילות תביעה בסיכומיו, מבלי להגיש בקשה לתיקון כתב הבקשה.
47. בנסיבות אלה, המבקש לא הצליח להוכיח שהגיש את בקשתו בתום לב.
48. די היה בכך כדי לדחות בקשתו אך כאמור, המבקש גם אינו עומד גם בשני התנאים הנוספים שנקבעו בדין לאישורה של תביעה נגזרת.
סוף דבר
1. לאור כל האמור לעיל בקשת המבקש נדחית.
2. איני סבור שהמשיבים כל אחד בנפרד, נהג והתנהל בצורה תקינה במסכת האירועים הרלבנטית לאורך השנים ולא מן הנמנע שאם המבקש יעמוד בדרישות הדין (ומטבע הדברים איני קובע זאת), יכולה להיות לו תביעה אישית נגד מי מהם, בגין רווחי השכירות מהחנות שלא קיבל. אין בכך כדי לשנות מהחלטתי שלא לאשר את הבקשה, אך יש בכך כדי להשפיע על פסיקת ההוצאות בתיק.
3. לאור האמור לעיל למרות שהבקשה נדחתה, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
4. המזכירות תשלח עותק לצדדים.
ניתן היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.
יעקב שינמן