פסק דין
כללי
1. לפניי בקשה לאשור הגשת תביעה נגזרת (להלן: "הבקשה") בעניינה של חברת א. מני י.זלצמן ובניו בע"מ (להלן: "החברה").
2. החברה היא חברה מעטים משפחתית – שבעלי המניות הרשומים בה הם: המבקש (אריה זלצמן) והמשיב 1 (יעקב זלצמן), ועזבון אביהם (יצחק זלצמן ז"ל).
מר אריה זלצמן - המבקש, ויעקב זלצמן - המשיב 1, הם אחים (להלן: "האחים") אשר מנהלים ביניהם "מאבקי" ירושה (בבית המשפט לענייני משפחה).
3. החברה מעולם לא הייתה חברה פעילה, בכל היבט.
הנכס היחיד של החברה (ומקור הכנסתה הבלעדי האפשרי), הוא חנות בעיר ראשון לציון, בשטח של כ- 37 מ"ר (וגלריה בשטח של כ- 24 מ"ר) (להלן: "החנות") שנרכשה על ידי החברה לפני למעלה מ-30 שנה ב-28.10.86 והיא זכאית שתירשם בבעלותה (לעת הזו, רשומה לטובת החברה הערת אזהרה בלבד). החנות מושכרת במשך כ- 27 שנים (כנראה מאז 1990) לשוכרים שונים, מהם מתקבלים דמי שכירות.
משנת 1992 ועד לשנת 2002 הייתה החנות בשליטת וניהול המבקש ומשנת 2002 עברה לניהולו של אחיו המשיב 1.
4. התביעה שמבוקש שתוגש ע"י החברה כנגד המשיבים נסבה סביב טענת המבקש שחלקו בהכנסות השכירות לא הגיעו לידיו משנת 2002 ושפיקדון שהפקיד בידי המשיב 2 בשנת 2002 הועבר לידיו של המשיב 1 ולא לחברה.
5. מיום הקמתה של החברה, היא ככלל לא התנהלה ואינה מתנהלת כחברה בע"מ, לא מבחינת הדין ולא מבחינת רשויות המס וגם בתקופת ניהולה ע"י המבקש: "בשנים 1997-1998 הגישה החברה למע"מ דוחות אפס ללא פעילות עיסקית" ולכן "...תיק החברה נסגר ביום 30.4.98 ובהתאם בחלוף 7 שנים התיק בוער" (ראה מכתב מע"מ מיום 19.6.14 מוצג 51).
החברה כאמור לא דווחה ואינה מדווחת כלל על הכנסותיה למס הכנסה, לא היה לה חשבון בנק מעולם והיא לא ניהלה הנהלת חשבונות כפולה כנדרש מחברה ואינה מדווחת לרשויות המס על הכנסותיה.
בפועל, לחברה לא הייתה הנהלה ולא התקיימו ישיבות דירקטוריון סדורות (למעט, אולי שתיים במשך כ- 30 שנה-האחת ביום 22.5.02, שהיא נשוא המחלוקת בתיק זה ועליה עוד יורחב בהמשך, והשנייה שנעשתה לצורך רכישת החנות בשנת 1986 ומתן הלוואה - נספחים 29א'+ב' לבקשה).
כל הצדדים מסכימים, שלחברה אין תוחלת ותקומה בכלל ובפרט, לנוכח הסכסוך הקיים בין האחים (כפי שיפורט בהרחבה בהמשך).
6. הסכסוך הוא סכסוך משפחתי ארוך שנים, המתנהל בזירות שונות, כאשר הפעם זירת המאבק עברה ל"מגרש" הגשת הבקשה דנן. חוסר האמון בין האחים, הסכסוכים והמחלוקות קיימים כאמור במשך עשרות בשנים, כשהאחד מאשים את אחיו, במעשי מרמה או הונאה. בעניין זה, ראה רק למשל התייחסות המבקש לאחיו יעקב, לאירועים שכבר אירעו בשנות ה-80/90 של המאה הקודמת: "...לאור חוסר האמון שהיה לי ביעקב זלצמן שכבר בעבר מעל בכספים בחברה משפחתית אחרת בה הועסק..." (ס' 4 לתצהיר המשלים של המבקש מיום 3.11.14).
(הערה: בכל מקום בפסק דין זה הדגשות בקו אינן במקור, אלא אם יאמר אחרת - י.ש.).
סכסוכים אלו, לא היו רק ביחסים שבין האחים, אלא גם מול האב (כשהיה בחיים), בנושאים כספיים כאלו ואחרים, שלטעמי, אין צורך ואין זה המקום לפרטם (ורק כדוגמא ישמש מכתב האב לבנו-המבקש מיום 17.2.11, שצורף כנספח לתשובת המשיב 1).
הסכסוך בין האחים עלה מדרגה נוספת לאחר שאביהם - יצחק זלצמן ז"ל (להלן: "האב"), שנפטר ביום 19.6.11 (6 חודשים לפני הגשת הבקשה דנא) נישל את המבקש מהירושה, ובקשר לכך מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה, וגם הבקשה כאן, היא תוצר ישיר וברור של אותו סכסוך רב השנים בין האחים.
7. כפי שעולה מהראיות שהוצגו, בתקופת ניהול המבקש את החנות (1992-2002):
א. שכר הדירה שהתקבל משוכרים, הופקד בחשבון הבנק של המבקש או אשתו - רות זלצמן (להלן: "רות" או "אשת המבקש"), שכן לחברה לא היה חשבון בנק;
ב. הכנסות החנות דווחו למע"מ באמצעות השותפות המשפחתית - "זלצמן ובניו" (להלן: "השותפות") ולא באמצעות החברה, זאת על אף שאין קשר משפטי בין החברה לשותפות המעניק לשותפות את זכויות החברה בחנות;
ג. תיק מע"מ נסגר בפועל ביום 30.4.98, לאחר שבמשך שנים דווח על אפס הכנסות והתיק בוער במע"מ;
ד. לא שולם מס הכנסה בגין הכנסות שכר הדירה שקיבל המבקש, משוכרי החנות.
8. בשנת 2002 כשהועברה השליטה והניהול של החנות/החברה מהמבקש למשיב (22.5.2002) התקיימה ישיבה בנוכחות המבקש, אשתו של המבקש, המשיב (המשיב בשמו ובם האב) ורו"ח שכטר (להלן: "הישיבה").
בישיבה זו נדונה, בין היתר, הבעיה של אי תשלום מס לשלטונות המס, בגין כספי שכירות שנגבו במהלך השנים קודם לכן. בישיבה סוכמו העניינים הבאים:
1. "למנות את מולי שכטר כרואה חשבון של החברה.
2. על בעלי המניות של החברה, לשתף פעולה עם רואה החשבון ולהמציא לו מסמכים נדרשים לפי שיקול דעתו על מנת להגיע לידי סיכום עם שלטונות המס.
3. למנות את יעקב זלצמן כמנהל בלעדי של החברה.
4. להפקיד את כספי החברה בנאמנות אצל עו"ד ג'דה".
(להלן: "פרוטוקול הישיבה").
9. כשבועיים לאחר הישיבה ביום 6.6.02, הפקיד המבקש בידי עו"ד ג'דה את "כספי החברה" בסך של כ-325,000 ₪ "בנאמנות" (ס' 4 לפרוטוקול הישיבה) כדי לפתור את בעיות המס שנוצרו בתקופתו ועו"ד ג'דה הוציא חשבונית פיקדון ע"ש החברה (להלן: "הפיקדון").
10. החברה הועברה לשליטת המשיב - יעקב בשנת 2002 ודבר לא השתנה בדרך ניהולה כפי שנעשה בתקופתו של המבקש - אריה, והיא ממשיכה, בין היתר, לדווח על הכנסותיה (עתה כנראה גם למס הכנסה) באמצעות השותפות, לא מחלקת רווחים, אין לה חשבון בנק וכד'.
המבקש, במשך כ- 10 שנים (משנת 2002 ועד 2011), התעלם מהמתרחש בחברה (לטענתו כיון שניהל עסק אחר של החברה והכנסות החנות לא היו משמעותיות דין, כדי שיסיט תשומת ליבו אליה מעיסוקיו), לא בדק מה גורל או כיצד נפתרה הבעיה שנוצרה בתקופתו (אי דווח למס הכנסה על הכנסות החנות), לא בדק מדוע אינו מקבל רווחים או דיבידנד, מדוע לא מתקיימות אספות כלליות או ישיבות דירקטוריון, ורק ערב הגשת התביעה החל לשלוח מכתבים באמצעות בא כוחו כדי לברר מה גורל הפיקדון שהפקיד בידי עו"ד ג'דה כאמור לעיל.
הצדדים לבקשה
11. המבקש: מר אריה זלצמן (לעיל ולהלן: "אריה" או "המבקש") המחזיק בבעלות על 24.5% ממניות החברה.
12. המשיב 1: מר יעקב זלצמן (לעיל ולהלן: "יעקב" או "המשיב"), אחיו של המבקש, המחזיק גם הוא בבעלות על 24.5% ממניות החברה.
13. המשיב 2: עו"ד אהרון ג'דה (לעיל ולהלן: עו"ד ג'דה" או "משיב 2"), אשר שימש בתקופה נשוא הבקשה כיועצה המשפטי של החברה ומי שהופקדו בידיו ע"י אריה בשם החברה סך של 325,590 ש"ח ביום 6.6.02 (להלן: "הפיקדון").
14. המשיב 3: רו"ח מולי שכטר (לעיל ולהלן: "רו"ח שכטר" או "משיב 3"), אשר שימש לטענת המבקש בתקופה נשוא הבקשה, או חלק ממנה, כרואה החשבון של החברה.
15. בעלי המניות בחברה: עזבון יצחק זלצמן ז"ל -51%, המבקש-24.5% והמשיב-24.5%.
תמצית התביעה שתגיש החברה נגד המשיבים ככל שתאושר הבקשה
16. התביעה שמבוקש לאשרה, נסבה על אירועים משנת 2002 ואילך, מועד בו המבקש העביר את הטיפול בחנות לאחיו והיא מתמקדת סביב שתי טענות:
א. יש להשיב לחברה את הכספים שהופקדו על ידי המבקש בשנת 2002 בידיו של עו"ד ג'דה "שהיו מיועדים לחברה...בדיעבד הסתבר כי הנאמן (עו"ד ג'דה) לא דאג להפקיד את הכספים בקופת החברה אלא מסר שיקים אלה לידיו של המשיב, אשר שילשל כספים אלה לכיסו בדרך עלומה" (ס' 4 לבקשה).
ב. מאז העברת הניהול של החנות לידיו של המשיב, ביום 22.5.02 ועד היום "לא חילקה החברה דיבידנדים בה", למרות שהיו ויש הכנסות מהחנות ש"אינן מדווחות לרשויות מע"מ, ומהדוחות שהוגשו לרשויות המס, עולה כאילו לחברה אין כל פעילות - דבר אשר לבטח אינו משקף את העובדות בפועל" (ס' 5 לבקשה).
17. לטענת המבקש, בגין אירועים אלו על החברה להגיש תביעה בסך של 2,000,000 ₪ נגד:
המשיב 1 - בגין הפרת חובת זהירות, ההגינות והאמונים כלפי החברה.
המשיב 2 - בגין הפרת חובת הנאמנות והזהירות כיועץ משפטי של החברה וכנאמן.
המשיב 3 - בגין הפרת חובת זהירות, והנאמנות שלו כלפי החברה.
רקע בתמצית
18. בסקירת הרקע שתובא להלן, תהיה גם התייחסות תמציתית לטענות הצדדים בקשר לעובדות השנויות במחלוקת.
19. המבקש ניהל את החברה/החנות עד ליום 22.5.2002.
יחד עמו ניהלה את החברה אשתו - רות זלצמן - שטיפלה בפועל בכלל פעילות החברה.
החל מיום 22.5.2002, החברה/החנות עברה לניהולו של המשיב (ראה פרוטוקול הישיבה).
לטענת המשיב, בפועל הוא לא עשה כלום בחברה, למעט קבלת דמי שכירות מהחנות. בהתאם לסיכום שהיה בין הצדדים, ההכנסות ממשיכות להגיע לשותפות בדרך שהמבקש "התווה בפעולותיו במשך שנים" ובבוא היום, תערך בין הצדדים התחשבנות (ס' 21 לתגובת המשיב לבקשה).
20. כשבועיים לאחר הישיבה העבירו המבקש ואשתו את הפיקדון לעו"ד ג'דה.
סכום הפיקדון נמשך מחשבון הבנק הפרטי של אשת המבקש (שיק מס' 6613 מבנק מרכנתיל) ולא מחשבון הבנק של חברה, מאחר שלחברה לא היה ואין חשבון בנק וכל הפעילות הכספית של החנות מתנהלת לאורך השנים באמצעות חשבונות בנק פרטיים שונים של בעלי המניות, או של השותפות.
21. לגרסת המשיבים - באוגוסט 2002 לערך, המשיב, שכבר שימש באותה העת מנהל החנות והחברה, פנה לעו"ד ג'דה ואמר לו, שהוא ורו"ח שכטר מטפלים בהסדר מול מס הכנסה ושהוא זקוק לסכום של 80-90 אלף ₪ מכספי הפיקדון, כדי לשלם מקדמה למס הכנסה ולקדם את הטיפול. עו"ד ג'דה שוחח טלפונית עם רו"ח שכטר, ווידא אתו שאכן זה המצב, ועקב כך, העביר עו"ד ג'דה למשיב המחאה בנקאית לפקודת החברה על סך 100,000 ₪, לצורך תשלום החוב למס הכנסה.
כחודש לאחר מכן - ביום 6.9.02, התקשר המשיב לעו"ד ג'דה וביקש את יתרת כספי הפיקדון כיוון שהחוב שולם וחוסל. כדי לאמת זאת, התקשר עו"ד ג'דה לרו"ח שכטר שאישר שאכן כך הדבר. בשל כך, העביר עו"ד ג'דה למשיב את יתרת הסכום בהמחאות בנקאיות, בניכוי שכר טרחה, בהמחאה בנקאית לפקודת החברה על סך 224,718.16 ₪. השיק הבנקאי על סך 100,000 ₪ נפרע על-ידי המשיב במזומן. השיק הבנקאי על סך 224,718.16 ₪ הופקד בחשבונו של המשיב בבנק מזרחי טפחות.
22. לטענת המבקש, עו"ד ג'דה ידע שהמבקש לא סומך על המשיב ולכן, העביר לו את הכסף בנאמנות.
מנגד, עו"ד ג'דה טען שהוא הכיר את הסכסוכים במשפחה, אך הקפיד לא להיכנס אליהם ומבחינתו הוא היה כפוף מתוקף תפקידו למנהל החברה בפועל ולכן הפיק את ההמחאות לפקודת החברה, כפי שנדרש על-ידי מנהל החברה (המשיב באותה העת).
23. לטענת המשיב, הסכום שהיה בפיקדון הועבר לכיסוי חובות מס של החברה באמצעות השותפות, כאשר יתרת הסכום, בין 60 ל-80 אלף ₪, הופקדה בחשבונו הפרטי.
לטענת רו"ח שכטר, מלוא המס שולם על-ידי המשיב, אך אין בידיו את הקבלות.
24. הצדדים לא המציאו אישור מרשויות המס שישנו, או שהיה, חוב שנפרע, או שקיים חוב בכלל לחברה אצל רשויות המס.
25. האופן בו נוהלה החברה מאז חודש מאי 2002, זהה או לכל הפחות דומה, לאופן בו ניהל המבקש את החברה בהיותו מנהלה הקודם. החל מיום 22.5.2002, יום העברת הניהול מהמבקש למשיב ועד להגשת הבקשה, המבקש לא היה מעורב כלל בניהול החברה או בפעילותה ולא קיבל דיבידנדים מהכנסותיה והוא לא פנה לאיש מהמשיבים כדי לברר גורל הפיקדון או חלוקת הרווחים. לטענתו, הוא פנה מספר פעמים לרו"ח שכטר רק בשנת 2011 כדי לקבל חומר ובזאת הסתכמה מעורבותו. כמו כן, טען המבקש כי הוא יצא מנקודת הנחה שעו"ד ג'דה מחזיק בידיו את כספי הפיקדון בנאמנות, עד שהחברה תידרש לשלמם לרשויות המס.
26. לטענת המשיב, בין השנים 1992 ל-2001, המבקש לא דיווח לו על הכנסות החברה ולא העביר לו את חלקו בהן. עוד טוען המשיב, כי אביו אמר לו בחייו, שהמבקש לקח כספים במשך 10 שנים ולא דיווח על כך לאיש, ולכן מאז שעבר הניהול, גם הם אינם צריכים להעביר למבקש את הרווחים ובבוא היום תעשה התחשבנות. מאז שנת 2002 התחלקו רווחי החברה מדמי השכירות בינו לבין אביו המנוח ואחיו יהודה (האח הצעיר, שאינו צד להליך זה).
המבקש ידע על הוראת האב, לא חלק עליה ולכן לא העז להעלות דרישות כל עוד האב חי ולכן גם לא ביקש את חלקו במשך כל אותן שנים עד הגשת הבקשה שסיבתה האמיתית בסכסוך בנוגע לירושת האב.
משנת 2006 עבר ניהול החברה בפועל לידיו של יהודה זלצמן, אחיהם של המשיב והמבקש.
עיקרי טענות המבקש:
27. כלפי המשיב 1: יעקב מנהל את החברה משנת 2002, ביצע גזל שיטתי מהחברה ונטל לכיסו את מלוא דמי השכירות שהניבה החנות המצויה בבעלות החברה, המהווה את מקור הכנסתה הבלעדי. המשיב, סרב למסור למבקש דיווחים על הכנסות החברה ולא העביר אליו את חלקו ברווחיה, על אף שהוא מחזיק ב24.5% ממניות החברה.
כספי הפיקדון שהופקדו אצל עו"ד ג'דה, היוו סכומים מצטברים שנגבו עבור החברה עד ליום 22.5.2002 והם נועדו, בין היתר, לכיסוי חובות המס של החברה. הכספים לא שולמו לרשויות המס והמשיב נטל לכיסו את הפיקדון בסך 325,590 ₪ שהופקדו בנאמנות אצל עו"ד ג'דה.
28. כלפי המשיב 2: עו"ד ג'דה הפר את חובותיו כנאמן בכך שהעביר למשיב ולא לרשויות המס, את כספי הפיקדון שהופקדו בנאמנות, אשר יועדו לשם תשלום לרשויות המס.
29. כלפי המשיב 3: רו"ח שכטר, שמונה להיות רו"ח של החברה ולהגיע לסיכום עם רשויות המס, אולם לא הגיע לסיכום כלשהו ושיתף פעולה עם המשיב כדי לגרום להעברת כספי פיקדון.
בנוסף, רו"ח שכטר עצם עיניו ולא עשה דבר, על אף שידע שכל הרווחים מועברים למשיב. בשל כך, רו"ח שכטר פעל בניגוד אינטרסים והפר את חובת האמון והזהירות שלו כלפי החברה ועליו לפצות את החברה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב נטילת כספי הפיקדון.
30. באשר לטענת ההתיישנות: במענה לטענת ההתיישנות טען המבקש, שלא היה לו יסוד להניח שהמשיבים 2 ו-3, יפרו את תנאי הנאמנות ואת חובותיהם כלפי החברה והוא גילה עובדה זו רק בשנת 2011. כמו כן טען, שביחסים שבין נהנה לנאמן (עו"ד ג'דה ורו"ח שכטר) קיימת חזקת תקינות, כאשר בהיעדר מידע פוזיטיבי אחר, רשאי הנהנה להניח שהנאמן ממלא את תפקידו נאמנה. באשר למשיב, המבקש טוען, כי גילה על לקיחת הרווחים רק בשנת 2011.
31. באשר לטענת השיהוי: המבקש טוען, כי מדובר בדוקטרינה מדיני היושר, אשר המשיבים לא יכולים להסתמך עליה, בשל התנהלותם ביחס לכספי החברה והגרסאות שהחליפו, לטענתו, לאורך המשפט.