29. יחד עם זאת, חוות דעתו של סיון עמדה על כך שחלה ירידת ערך בלתי מבוטלת לחלק המקרקעין הנותר שלא הופקע (כזכור, 40% לחלקת מסרי ו-20% לחלקת קייס). מה דינה של ירידת ערך זו? בעניין קרן תורה ועבודה קבעה השופטת ע' ארבל כי אם ניתן לעשות בחלק הנותר שימוש סביר, אך ערכו נפגע כתוצאה מן ההפקעה, יפוצה הנפקע בגין ירידת הערך. ובלשונה של השופטת ע' ארבל:
"לבסוף אעיר כי מובן שבעלים של הקרקע המופקעת, שיתרתה נפגעה אף היא, יזכה בפיצויים בגין הפגיעה בשווי היתרה. פיצויים אלה, מן הסתם, לא יופחתו בהתאם להוראות ההפחתה השונות, שכן הם ניתנים בעבור הפגיעה בשווייה של יתרת הקרקע ולא בגין הקרקע שהופקעה" (שם, בעמ' 382).
פרשת קרן תורה ועבודה אינה מבהירה בבירור מהו מקורו הנורמטיבי של פיצוי זה, אך עיון בפסק הדין מעלה כי לכאורה, מקור הפיצוי בתביעה לירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. זאת, שכן הפגיעה שתוארה שם היא ירידת ערך הנובעת מצורת המגרש שנותר, שעל פני הדברים נוצרה בתכנית הפוגעת (ראו גם המובאה שם, בעמ' 380-379). גם במקרה שלפנינו ירידת הערך מקורה בעיקר בתכנית ולא במעשה ההפקעה (ייעוד; צורת שטח; קווי בניין). לדעתי השאלה כלום זכאים המשיבים לפיצוי מכוח סעיף 197 לחוק אינה טעונה הכרעה במקרה זה, שעה שהתביעות שהוגשו לבית משפט קמא לא ייסדו עצמן על עילה זו. אף על פי כן אני רואה להבהיר כי גם אם המערערים אינם יכולים לתבוע עוד פיצוי בגין ירידת ערך החלק הנותר מפני שחלפה תקופת ההתיישנות לתביעה כאמור (ואיני מכריע בשאלה אם יש מקום להאריך את המועד להגשת התביעה, שאלה שאינה לפנינו), עדיין עמדה להם זכות כזו, שהיה בידם לממש. האפשרות העקרונית לזכות בפיצוי בגין ירידת ערך יתרת החלקה שלא הופקעה היא בעלת חשיבות רבה, שכן יש בה ממד מאזן אל מול הצמצום הפרשני שננהג ביחס להגנת היתרה. מכל מקום, הדגש בעניין זה הוא על האפשרות לזכות בפיצוי – כלומר היכולת של הנפקעים לתבוע סעד בגין ירידת הערך – להבדיל מן השאלה אם בעלי הקרקע דרשו את זכויותיהם ונפרעו מן הוועדה המקומית הלכה למעשה.
התוצאה היא, כפי שראינו, כי לגופו של עניין אין מקום לקבל במקרה זה את טענת הגנת היתרה, ואין לכפות על המערערות להפקיע את החלקות בשלמותן ולשלם פיצוי מלא בגין הקרקע או לזנוח את ההפקעה. בנסיבות אלו, שבהן הגנת היתרה אינה חלה, נותרנו עם הפקעה חלקית, כלומר כזו שהותירה חלק מחלקת המקרקעין בידי הבעלים. על יסוד חוות דעת המומחה קבענו כי החלק הנותר ספג ירידת ערך. משקבענו זאת, שומה עלינו להכריע בשאלה השנייה שהועמדה לדיון: מהו הדין החל במקרה של הפקעה חלקית מכוח חוק התכנון והבניה שלא השביחה את יתרת המקרקעין. לבחינת שאלה זו נפנה עתה.