טענה זו מתעלמת מן העובדה שבשעה שמטרי, בתורת קונה האדמה, היה מנהל החברה וזכאי לחתום בשמה, החתים אותו המערער על שני ייפויי-כוח מטעם החברה, ייפויי-כוח אלה הוכנו ונערכו על-ידי המערער. בו בזמן שמטרי הסכים, לפי עדותו, להחכיר לו למערער גם את הפרדס לתקופה של עשר שנים בלבד, הכיל ייפוי-הכוח הרשאה לא רק להחכיר קרקעות החברה לתקופה בלתי-מוגבלת, כי אם גם "להעביר" אותן. השיקולים הנוגעים ליתר העיסקאות חלים גם כאן.
בקשר לעיסקה זו הואשם המערער תוך שאר האישומים גם בעבירות לפי סעיף 308, כאשר השיג בספרי האחוזה רישומי מכירה וחכירה בטענת שווא כי הוא מנהל החברה ההיא ורשאי לפעול בשמה. טוען מר כספי שלא היתה פה טענת שווא כלל, שהרי באמת היה מנהל החברה ורשאי לפעול בשמה. התשובה לטענה זו היא, כי אם אמנם נתמנה מנהל
החברה ובתור שכזה היה רשאי לפעול בשמה, הרי רשותו זו היתה מוגבלת על-פי ההסכם בינו לבין מטרי כאמור לחכירות לתקופות המוגבלות והמוסכמות בלבד.
(ח) בהגיענו למסקנה שהגענו אליה, שאמנם השיג המערער את ייפוי-הכוח מאת מטרי בתרמית, בניגוד להסכמים שהיו קיימים בינו לבין מטרי, התעלמנו מטענת התביעה הכללית וממימצאו של השופט המלומד שלמעשה היו קיימים בין המערער לבין מטרי חוזים בכתב אשר לא עלו בקנה אחד עם ייפויי-הכוח הנדונים, ושהמערער קרע והשמיד את החוזים הללו, לאחר שקיבלם בתחבולת מרמה מאת מטרי, על-מנת להכין את הרקע לטענתו שייפויי-הכח שהוא קיבל ממטרי היו הולמים את ההסכמים שנעשו אחו, ושלא נעשו ביניהם כל חוזים הנוגדים את ייפויי-הכוח הללו. מר כספי תקף את המימצא הזה של השופט המלומד התקפה יתירה; וכנגד חששותיו של השופט המלומד, שהסניגוריה ניסתה להוכיח, בתצלומי חוזים שלא היו ולא נבראו, שהחוזים המקוריים שבין המערער לבין מטרי הלמו את ייפויי-הכוח שנמסרו למערער, אף הטיח מר כספי האשמות נגד התביעה הכללית והמשטרה, כאילו נתנו הם ידם לפבריקציה של מסמכים - העתקי החוזים שהושמדו כאמור - והעלימו מעין הסניגוריה מסמכים שהיו ברשותם. לא ראינו צורך להיכנס בבירור האשמות הדדיות אלו. נראה לנו שגם בהנחה שלא נעשו ולא היו קיימים כל חוזים בכתב, דיין בראיות שהיו לפני בית-המשפט בדבר ההסכמים שנעשו על-ידי מטרי עם המערער, כדי להשתית את מימצאיו של השופט המלומד, שייפויי-הכוח הנדונים לא היו הולמים את ההסכמים הללו והושגו בתרמית, על בסיס מוצק. ברם, כאמור לעיל, קביעה זו של השופט המלומד שאמנם היו בנמצא חוזים בכתב שנלקחו ונקרעו על-ידי המערער, קביעה עובדתית מובהקת היא, אשר - אילו היה בה צורך לביסוס ההרשעה - לא היינו רואים מקום להתערב בה.