פסקי דין

עפ 116/66 יצחק ו-יעקב פולק נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כ(3) 393 - חלק 11

14 יולי 1966
הדפסה

(ט) המערער הגיש מספר רב של בלות ושיקים בחתימתו של מטרי, במטרה להוכיח שהוא שילם למטרי למעשה את המחירים הראויים למכירות ולחכירות לתקופות בלתי-מוגבלות, להבדילם ממחירים הראויים לחכירות לתקופות קצרות. בחקירת שתי-וערב אף הודה מטרי בקבלת סכומים גדולים מן המערער, והוא נקב בסכום שבין חמישים ושישים אלף לירות.

בהעדר החוזים המקוריים שנעשו (אם נעשו) בין מטרי לבין המערער, אין אנחנו יודעים מה היו דמי-החכירה המוסכמים; ולא באה הערכת מומחים לפני בית-המשפט בדבר מה ומה היו המחירים הראויים למכירות ולחכירות לתקופה בלתי-מוגבלת. יהא אשר יהא הסכום אשר מטרי קיבל מאת המערער - ועל כך מחולקות, כמובן, דעות בעלי-הדין - הרי הנתונים המצרים בידי בית-המשפט אינם מאפשרים קביעה חד-משמעית שהכספים ששולמו למטרי הם תמורה ראויה למכירות ולחכירות לתקופה בלתי-מוגבלת, והשופט המלומד לא קבע קביעה שכזאת.

ברם, גם לענין זה מתחזקים הספקות באמיתות גירסתו של המערער, מפי המערער עצמו. הוא הודה בהודעתו במשטרה שהחתים את מטרי על מקצת הקבלות, לא בשעה שנתן לו את סכומי הכסף הנקובים בהן, אלא אף "זמן רב" אחרי שמטרי קיבל מאתו, כביכול,

את התשלומים הנדונים. גם צורת מסירת הכסף ידיו לידי מטרי, אם "בחצר הנוטריון" ואם בפרוזדור משרד עורך-הדין ואם באולם הבנק, שתמיד נעשתה בינו לבינו מבלי שאיש יהא מסוגל להעיד עליה - אומרת דרשני; ואין זו תשובה מספקת מצד המערער, לאמור שמא דוקא מטרי ולא המערער רצה בסודיות ובהחבא בהעברת הכסף מיד ליד. אין אנחנו נזקקים לטענת התביעה הכללית שבהחתמתו של מטרי על הקבלות הללו או מקצתן, היה משום מעשי מרמה נוספים מצד המערער; דיינו אם נאמר שהקבלות המצויות בידי המערער אינן ראיות בעלות משקל כלשהו, לצורך ההכרעה בשאלה אם היו כאן מכירות וחכירות לתקופה בלתי-מוגבלת או רק חכירות לתקופות קצרות בלבד.

(י) לענין אחד צודק מר כספי בטענותיו: בפריט 27 לכתב-האישום הואשם המערער בעבירה לפי סעיף 308 בשל טענת שווא כי ייפוי-כוח פלוני הוא כשר, בה בשעה שהוא הושג בתרמית. המדובר הוא באותו ייפוי-הכוח אשר בהשגתו בתרמית, בניגוד לסעיף 302, הואשם המערער בפריט 8 לכתב-האישום, והשופט המלומד ראה לטוב לפניו, כאמור, לזכות אותו מאשמה זו, באשר עורך-דינו של מטרי תירגם לו את ייפוי-הכוח לפני שחתם עליו. משזוכה המערער ממעשה התרמית בהשגת ייפוי-הכוח, שוב אין לומר שבהשתמשו בייפוי-כוח זה לצורך השגת רישום בספרי האחוזה עשה מעשה תרמית, שהרי ייפוי-הכוח הושג כדין ועומד בחזקת כשרות, ואין בהגשתו ובשימוש בו משום מצג שווא. אשר-על-כן יש לבטל את הרשעת המערער לפי פריט 27 לכתב-האישום ולזכות אותו מאשמה זו.

עמוד הקודם1...1011
12...17עמוד הבא