8. אשר-על-כן דוחים אנחנו את הערעור על הרשעת המערער, פרט לערעורו על הרשעתו לפי פריט 27 לכתב-האישום, שלגביה אנחנו מזכים אותו מאשמתו.
9. המערער נידון למאסר לתקופה של שנתיים ימים בשל עבירותיו בענין מטרי, למאסר לאותה התקופה בשל עבירותיו בענין בוכמן, ולמאסר לתקופת שלוש שנים בשל עבירותיו בענין גולדמן, כשכל תקופות המאסר חופפות, כלומר למאסר שלוש שנים בפועל. כן הטיל עליו בית-המשפט קנס בסך 150,000 ל"י, "שהוא פחות בהרבה מערך הנכסים שגזל ממטרי לבדו" (כלשון השופט המלומד בגזר-דינו).
את הקנס הטיל בית-המשפט מכוח סמכותו לפי סעיף 11א לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי"ד-1954, לפיו רשאי בית-המשפט להטיל קנס "פי שלושה משווים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על-ידי העבירה". סעיף זה נתווסף לחוק האמור בתוקף החוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה) (תיקון מס' 5), תשכ"ג-1963: עד לתחילתו של חוק תיקון זה, היה בית-המשפט רשאי להטיל קנס, על-פי סעיף 10(3) לחוק המקורי, עד לסכום של 5,000 ל"י בלבד.
השופט המלומד מסביר בגזר-דינו, שלפי הוראות סעיף 42 לחוק, "לא תאריך ביצוע העבירה הוא הקובע, אלא תאריך האישום, ההרשעה או המאסר"; וכתב-האישום נגד המערער הוגש לאחר תחילתו של חוק התיקון. גם במעצרו של המערער לפני הגשת כתב-האישום
ולפני תחילת חוק התיקון אינו רואה השופט המלומד קושי, שהרי סעיף 42 מדבר במאסר, "ומעצר אין דינו מאסר".
לדעתנו טעה השופט המלומד בהחילו על ענין זה את הוראות סעיף 42 לחוק, ומר וולינסקי הודה לפנינו מטעם היועץ המשפטי שהקנס שהוטל על-ידי השופט המלומד אינו יכול לעמוד. סעיף 42 הוא סעיף הבא לשמור על זכויות נאשמים, כפי שכותרתו מעידה עליו; ופשוטו כמשמעו הוא שבמידה ובמקרה שיש בחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי"ד-1954, כדי להחמיר עם הנאשם לעומת החוק שעמד בתוקף קודם לכן, הרי לא יחול עליו החוק החדש - בין אם המדובר הוא במי שרק הואשם, ובין אם המדובר הוא במי שכבר הורשע או נאסר. אין בסעיף זה לא זכר ולא רמז למתן תוקף למפרע להוראות ענשיות; וחזקה על המחוקק בישראל שלא יתן תוקף למפרע להוראות ענשיות אלא במקרים מיוחדים היוצאים מן הכלל, כשהענין והשעה צריכים לכך. הכלל הוא, כידוע, שכל עונש הקבוע בחוק, לא יוטל אלא בשל עבירה שנעברה לאחר תחילתו.
ואולם נראים גם בעינינו שיקוליו של השופט המלומד, שהענין הנוכחי ענין מובהק הוא אשר בו לא יסתפק בית-המשפט בהטלת עונש מאסר בלבד, כי אם יטיל גם על המערער קנס כספי כבד; ונראה לנו כי דין ייעשה אם נחייב את המערער לשלם את אותם הקנסות אשר עשוי היה להתחייב בהם לפי החוק כמו שעמד לפני תחילת חוק התיקון.