המערער הורשע בשמונה עשרה עבירות אשר לגבי בל אחת מהן הקנס הקבוע בחוק הוא 5,000 ל"י, סך הכל 90,000 ל"י, ועוד באחת עשרה עבירות אשר לגבי כל אחת מהן הקנס הקבוע בחוק הוא 2,000 ל"י, סך הכל 22,0000 ל"י.
אשר-על-כן אנחנו מבטלים את הקנס שהוטל על המערער על-ידי בית-המשפט המחוזי, ומטילים עליו תחתיו קנס בסכום של 112,000 ל"י. אם לא ישלם את הקנס, ייאסר לתקופת שנח אחת.
10. לענין ענשי המאסר שהוטלו על המערער, עומדים לפנינו שני ערעורים המכחישים זה את זה: אחד של היועץ המשפטי על קולתם של הענשים, ואחד של המערער על חומרתם.
העונש הקבוע בחוק לעבירות לפי סעיף 276 וסעיף 118 הוא שבע שנות מאסר, ולעבירות לפי סעיף 302 - חמש שנים. לגבי עבירות אלו, לא מיצה השופט את הדין;
לעומתם הטיל בשל העבירות לפי סעיף 308 מאסר שנה אחת, שהוא העונש הקבוע להן בחוק.
בנמקו בקשתו להמתיק על המערער את דינו, הפנה מר לוין תשומת לבנו לעובדה שהעבירות בענין גולדמן נעברו עוד בשנת 1957, כלומר לפני תשע שנים, והעבירות בענין בוכמן בשנת 1958. עצם החקירה הממושכת, ועמידתו של המערער באימת הדין במשך שלוש שנים ויותר, בוודאי שיקולים כשרים הם לענין מידת העונש הראויה למערער - אם כי יש לזקוף לא מעט מאורך הזמן הזה שעבר עליו, לחשבון הסניגוריה.
אך
שיקולים אלה וכיוצאים באלה אינם שקולים בעניננו כנגד עצם חומרתן של העבירות שהמערער הורשע בהן.
מתוך תכנון מחושב ובשיטתיות יסודית גנב המערער, בעשרות עיסקאות של מקרקעין, דעתם של הבריות וגזל נכסיהם, כשלא היה לנגד עיניו אלא עשיית עושר בלבד. הטענה שמקצת מן העושר שעשה המערער, אמנם נתן לצרכי צדקה, צורמת את האוזן מחוסר טעם טוב. לא הובאה ראיה - חוץ מאשר בענין בוכמן, כמתואר לעיל - שהוא השיב לנגזלים את הגזילה, או עשה דבר להטבת נזקם. נהפוך הוא: בענין גולדמן הוסיף פשע על פשעיו, בהעידו נגדו עדות שקר שהיתה עלולה להביא לידי הרשעתו בפלילים של אדם תמים, כאילו היה גנב וגזלן ומועל באמון, ולידי ענישתו על לא עוול בכפו - והכל כדי להבטיח את עושרו שיהא שמור לו. אין זאת כי אם יצר התעשרותו אינו מכיר גבול ואינו יודע מעצור, וכל הדרכים כשרות בעיניו לתכלית זו.
בתי-המשפט מטילים ענשי מאסר, לתקופות ממושכות למדי, על "גנבים קטנים" למיניהם, מהם שעוברים עבירותיהם מתוך שנכנסה בהם רוח שטות, ומהם שפניהם להתעשרות קלה, אם כי מועטת יחסית, על חשבון הזולת. לא נתנסינו עוד בגזילות שיטתיות ומחושבות בממדים כפי שהוכחו במשפט זה: ושומה עלינו לשמור, במידת האפשר, על חוש הפרופורציה, בבואנו להשוות לנגד עינינו, אלה מול אלה, עבירות הרכוש שבתי-המשפט נתקלים בהם בדרך כלל, ועבירות מסוג הפשעים שעשה המערער.
חומרתן של עבירות המערער עולה פי כמה על חומרתן של העבירות הרגילות ההן, וסכנתן גדולה פי כמה: קדושתם ובטיחותם של אישורי נוטריונים ציבוריים ושל רישומי הקרקעות הושמו לאל, אמונם ואמונתם של אנשים קרובים ורחוקים הושמו ללעג ולקלס, ועל כל הפשעים יכסה הכסף.