פסקי דין

עפ 116/66 יצחק ו-יעקב פולק נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כ(3) 393 - חלק 4

14 יולי 1966
הדפסה

(ב) למעשה חתם מטרי על ייפוי-כוח נוטריוניים, מהם ייפוי-כוח רגילים ומהם ייפויי-כוח בלתי-חוזרים, ועל הצהרות נוטריוניות ועל קבלות כספים, מהם עולה, במפורש או מכללא, שהוא החכיר למערער או לפקודתו לתקופות בלתי-מוגבלות או לתקופות (של חמשת אלפים שנה, למשל) העולות על אותן התקופות המוגבלות אשר מטרי הסכים להן לפי עדותו בבית-המשפט, ואף שהוא מכר למערער או לפקודתו לא רק קרקעות מסויימות, אלא את כל קרקעותיו - כולל אלה שעוד לא באו לעולם ושירכוש אותן לעתיד לבוא.

בתוקף ייפויי-כוח אלה שהה המערער במקרקעיו של מטרי, הנקובים בכתב-האישום, כבתוך שלו. על-פי הוראותיו, העבירו המורשים הנקובים בייפויי-כוח אלה או מקצתם למי שהעבירו מקרקעין אלה או מקצתם בספרי האחוזה. אין המערער חולק על כך כי מעשים אלה נעשו בתוקף ייפויי-כוח אלה:נ טענתו היא כי נעשו כדין, וכי ייפויי-כוח אלה הושגו בדין.

(ג) המערער הואשם והורשע בעבירות לפי הסעיף 276(ב), 302, 303 ו-308 לפקודת החוק הפלילי, 1936, בקשר לעיסקאות הללו.

אשר לעבירות לפי סעיף 276(ב), האישום הוא שהמערער פעל כנאמן של מטרי, ובתור שכזה מעל באמונו במכרו ממקרקעיו של מטרי שהופקדו בידו לשם החכרה בלבד.
טוען מר כספי, אחד משני סניגוריו של המערער, שאם אמנם הגיעו המקרקעין האלה לידי המערער, כטענתו שלו, מכוח מכירה, כי אז לא היה נאמן עליהם אלא בעליהם, וממילא אין סעיף 276 חל; ואם לא קנה את המקרקעין, כטענת התביעה הכללית וכקביעת השופט המלומד, כי אז לא הגיעו המקרקעין לידיו בכלל, שהרי הבעלים לא רצו אלא להחכיר לו ושום החכרה לא נעשתה ולא נרשמה כרצון הבעלים.

אין בטענה זאת כל מאומה. גם ייפויי-הכוח שנעשו לפני הנוטריון הציבורי, וגם ההעברות שנעשו לפני רשם הקרקעות במשרד ספרי האחוזה נעשו כדין וכהלכה במובן זה שפעולתם פעולה, והיא הביאה לידי התוצאות המשפטיות הנחזות על-פניהן:ב
ייפויי-הכוח פעולתם הרשאה להעביר, וההעברות פעולתן שינוי הבעלות ורישומו. אם ייפויי-הכוח הושגו במרמה, ייתכן וניתנים הם לביטול בהליכים אזרחיים שבין נותן ייפוי-הכוח לבין מקבלו, אבל כל עוד לא בוטלו והמורשה ששמו נקוב בהם פועל על-פיהם כלפי השלטונות וכלפי צד שלישי, פעולתו פעולה כאמור. יוצא שאם אמנם נכון הוא שהמערער השיג ייפויי-כוח אלה בתרמית, ושמטרי לא התכוון אלא ליפות כוחו להחכיר ממקרקעיו לתקופות מוגבלות, הרי משמשים לו למערער ייפויי-כוח אלה כאמצעים לגנוב (כלומר לשלול מאת הבעלים את הבעלות לתמיד); ומאחר ואין גניבה במקרקעין, הואשם והורשע המערער בגניבת מחיר המקרקעין, כלומר התמורה אשר בה הועברו המקרקעין הנדונים בספרי האחוזה למי שהועברו. המערער עצמו בחר לו את דרך ייפויי-הכוח כדרך ביצוע עיסקאותיו עם מטרי; ופשיטא שמיופה-כוח הוא בגדר סוכן מורשה אשר, אם מרשהו אינו משחררו מכך, חייב למסור למרשהו דין-וחשבון על פעולותיו, וכל ההכנסות מפעולות אלו הכנסות המרשה ולא הכנסות המורשה הן.
ייפוי-הכוח המיוחד אשר השתמש בו המערער בעיסקאות הנדונות באישומים לפי סעיף זה, אינו ממין ייפוי-הכוח הבלתי-חורים אשר כרגיל מכילים בתוכם הודאת המרשה שכבר קיבל תמורת הנכס המדובר בו, אלא הוא ייפוי-כוח רגיל אשר אין בו כל שחרור מצד המרשה מן החיובים המוטלים על המורשה לפי הדין הכללי.

עמוד הקודם1234
5...17עמוד הבא