אשר לעבירות לפי סעיף 302, האישום הוא שהמערער פיתה את מטרי לחתום על ייפויי-הכוח הנדונים, בטענת שווא כי אין בייפויי-כוח אלה אלא כדי לבצע פעולות החכרה לתקופות מוגבלות כאמור. טוען מר כספי שאין הוראת הסעיף 302 חלה אלא על
המפתה לחתום על שטר-ערך (VALUABLE SECURITY) וייפוי-כוח אינם בגדר שטרי-ערך כאמור. מקבלים אנחנו את טענתו של מר וולינסקי, כי לפי ההגדרה שבסעיף 5 לפקודה, שטר-ערך כאמור כולל כל מסמך שיש בו כדי להוכיח זכות בעלות בנכסים או זכות לקבל נכס. ואמנם אין ספק ספיקא שייפויי-הכוח הנדונים כאן, שהם ייפויי-כוח בלתי-חוזרים, יש בהם משום ראיה שזכאי כל המקבל על-פיהם את הנכסים המתוארים בהם, לקבלם - ולשונם הברורה מעידה על כך כמאה עדים.
אשר לעבירה לפי סעיף 303, האישום הוא שהמערער קיבל מאת מטרי שני חוזי חכירה לעשר שנים לטובת חברות שהן בשליטתו של המערער, בתחבולת מרמה, "דהיינו, הוא ביקש לעיין בהם בלבד, ומשנמסרו לידיו על-ידי..... מטרי הנ"ל, תחבם לתיקו ומסר במקומם ניירות אחרים וקם והלך לו". אישום זה אינו מעורר אלא שאלה עובדתית גרידא; ומשהאמין השופט למטרי וליתר עדי התביעה הכללית שמעשה שהיה כך היה, שוב אין לנו להתערב במימצאיו. טענתו של מר כספי שאילו סיפורי העדים - וביניהם עורך-דין - היו נכונים, כי אז היו פונים מיד בתלונה למשטרה, ומשלא פנו למשטרה, שוב אין להאמין לסיפוריהם - היא טענה בשביל בית-המשפט שראה ושמע את העדים לענות בה; כמותה כטענתו הנוספת של מר כספי שאין להאמין לעדי התביעה הכללית באשר קיימות סתירות בינם לבין עצמם בדבר מספר האנשים שהיו נובחים בשעת מעשה.
אשר לעבירות לפי סעיף 308, טוען מר כספי, בצדק, שאם לא השיג המערער את ייפויי-הכוח הנדונים בתרמית, אלא השיג אותם כדין וכהלכה, כי אז לא עבר כל עבירה של השגת רישום בספרי האחוזה בטענת שווא. מכלל לאו אתה שומע הן:ו אם אמנם בדין קבע בית-המשפט המחוזי כי המערער עשה מעשי תרמית בהשיגו את ייפויי-הכוח הנדונים, כי אז השיג את הרישומים בספרי האחוזה בטענות שווא, כאמור בסעיף 308.
(ד) וזה מביאנו לשאלה העיקרית שעמדה לפני השופט המלומד והעומדת לפנינו.
נראה לנו שבעיקרה אינה אלא שאלת מהימנות, והיא אם יש להאמין למטרי שלא הסכים עם המערער אלא על חכירות לתקופות מוגבלות בלבד, או שמא יש להאמין למערער שכל ייפוי-הכוח שמטרי חתם עליהם משקפים נאמנה את אשר הוסכם ביניהם מפקידה לפקידה.