כדרך פרקליטים המטרידים בית-משפט שלערעור בשאלות מהימנותם של עדים. הקדימו הסניגורים המלומדים ואמרו לנו בתחילת טיעונם שזהו המקרה המיוחד, הנדיר והיוצא מן הכלל, אשר בו קביעת בית-המשפט בדבר מהימנותם של העדים שהוא ראם ושמעם, אבסורדית היא ומגוחכת עד כדי הצדקת התערבותו של בית-המשפט לערעורים. לא זו בלבד שלא מצאנו שמץ של גיחוך או פירכה בקביעותיו ובהתרשמותו של השופט המלומד, אלא מצינו בעדותו של המערער עצמו ובהודעותיו במשטרה משום חיזוק, אם לא סיוע, לעדותו של מטרי ולעדותם של יתר עדי התביעה הכללית.
כבר אמרנו שלפי עדותו של מטרי, הסכים הוא להחכיר למערער או לפקודתו את המקרקעין הנדונים לתקופות מוגבלות:נ הוא הזכיר תקופות של חמש שנים בעיסקה אחת, של עשר שנים בעיסקה אחרת, ועשרים וחמש או עשרים ושמונה שנה בעיסקה שלישית.
והנה מצינו בייפויי-הכוח, המיפים את כוחם של המורשים להחכיר את המקרקעין הנדונים ללא הגבלת תקופת החכירה, הוראות שתוקף ייפויי-הכוח יפוג כעבור חמש שנים במקרה אחד, או כעבור עשר שנים במקרה אחר, או כעבור עשרים וחמש או עשרים ושמונה שנים במקרה שלישי. כשנשאל המערער במשטרה לפשר הוראות אלו, ענה ואמר וזו לשונו:ב
"אני לא ירדתי לסוף דעתו מה מטרי דורש כאשר מגביל את תוקף
ייפוי-הכוח ומדש דוקא הוא רצה בייפוי-כוח הקודם תוקף של עשרים ושמונה שנה ובשני תוקף של עשר שנים.....
מטרי כאשר נערך הייפוי-כוח לפני שחתם עליו עמד על כך שתצויין התקופה של תוקף הייפוי-כוח לעשר שנים. מדוע אינני יודע. אני הסכמתי כי לי זה לא היה משנה...."
בעדותו בבית-המשפט הוא הוסיף ואמר וזו לשונו:ו
"לא ירדתי לסוף דעתו של מטרי בקשר לתקופת השימוש בייפוי-הכוח. מטרי לא היה נותן ייפוי-כוח בלתי-חוזר לא לחמש שנים ולא לעשר .. שנים, כי הוא ידע שעם מתן ייפוי-כוח בלתי-חוזר, פירושו שהסתלק מן הנכס..... (ההדגשה שלי).
שאלה:נ לא ירדת גם לסוף דעתו מדוע בכלל הוא מבקש שבייפויי-הכוח תיזכר תקופה?
תשובה:ב בשביל ההסוואה נגד הערבים..... נכון שהמלה הסוואה לא נזכרת בשיחתנו עם מטרי אלא מהמסקנה שהגעתי מתוך הדיבורים הנ"ל, ולכן הוא דרש שיכניסו תקופה לייפויי-הכוח.
שאלה:ו אולם מדוע פעם ביקש תקופה של חמש שנים ופעם עשר שנים ופעם עשרים ושמונה שנים?
תשובה:נ לא ירדתי לסוף דעתו, לא שאלתיו לשוני באורך התקופות, כי לי זה לא היה משנה..... חשבתי אני שהוא עושה עצמו כבת-יענה, שמכניס ראשו לאדמה ואומר בלבו שלא רואים אותו ושזה כבר יש לו הכשר ושלא עבר עבירה. אני חשבתי גם כן שאין בעצם כאן הסוואה אלא מעין היתר לעצמו.. ... אני הבנתי ממטרי כי בשעה שהוא כותב בייפוי-הכוח שתוקף ייפוי-הכוח הוא לחמש או עשר שנים זה בענין הסוואה והכשר, ושאלתי את עצמי מה יש לו אם הוא כותב תוקף ייפוי-כוח, אם כתוב למעלה כבר להחכיר למכור ולהעביר לשעבד לכל תקופה של זמן, וכל סעיף וסעיף שאומר הייפוי-כוח. עניתי לעצמי שהוא מחפש לעצמו הסוואה או הכשר נגד ערבים אחרים."