24. הגם שמקובל עלינו שהחלטה זו של הנתבעת התקבלה משיקולים ענייניים, לאור קרבתו של התובע לגיל פרישה היה על הנתבעת לחרוג מסדרי עבודתה הרגילים ולקבל החלטה בעניין המשך העסקתו של התובע במועד המוקדם ביותר, ככל שידעה מראש כי ישנה אפשרות סבירה כי לא תמשיך בהעסקתו (כעולה מטענותיה ועדויותיה של הנתבעת).
בנסיבות העניין, לא היה מקום לדחות במשך כשנה שלמה את הדיון בהמשך העסקתו של עובד המצוי מרחק שנים בודדות מגיל פרישה, כאשר כל שנה שעוברת עלולה להפוך אותו לפחות אטרקטיבי בעיני מעסיקים פוטנציאליים, וזאת כאשר מרבית המידע שעל בסיסו התקבלה בסופו של יום ההחלטה בעניינו היה מצוי בידי הנתבעת כבר בשנת 2013.
25. בהתאם לאמור, דחיית ההחלטה בדבר המשך העסקת התובע בנסיבות העניין תילקח בחשבון במסגרת הפיצוי הכספי שיקבע בגין הפגמים בהליך, כפי שיפורט בהמשך.
תקינות הליך השימוע שערכה הנתבעת –
26. משהגענו למסקנה כי פיטוריו של התובע לא היו נגועים בטעמים פסולים, נבחן עתה האם נפלו פגמים בהליך.
27. כפי שכבר נקבע בהלכה הפסוקה, הזכות לשימוע הוכרה כזכות יסוד, והיא המקנה לעובד את הזכות לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו, להציג את האידך-גיסא מנקודת ראותו ולנסות להוביל לשינוי עמדתו של הגורם המוסמך מטעם המעסיק. הדברים נכונים גם כאשר מדובר במתכונת העסקה בחוזים לתקופות קצובות, המתחדשות מעת לעת: "גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עמו; לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה; לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזרה" [ע"ע (עבודה ארצי) 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (פורסם בנבו, 7.1.2003)]
28. כאמור, לטענת התובע הנתבעת לא פירטה בפניו את הטעמים המלאים לשקילת סיום העסקתו (כפי שעלו במסגרת ההליך המשפטי), לא לפני מועד השימוע ולא במהלכו, ואף לא יידעה אותו באופן ברור כי הפגישה אליה זומן הינה שימוע לפני פיטורים. בכך מנעה ממנו הנתבעת את האפשרות להתכונן כהלכה לשימוע ולנסות לשנות את דעתה בעניין פיטוריו.
29. לעומת זאת, לגרסת הנתבעת ניתנה לתובע הזדמנות מלאה להציג את ה"אידך גיסא" ולנסות לשכנעה שלא לסיים את העסקתו, כנדרש על פי הפסיקה. התובע היה מודע מבעוד מועד לביקורות כלפיו, כפי שהובאו בפניו בשיחות ובמשובים שקיים עימו ד"ר זינגר לאורך השנים, וכפי שעלו ממשובי הסטודנטים. לתובע ניתן זמן מספק להתכונן לשיחת השימוע, והגיע אליה מוכן עם טיעון כתוב ומסמכים שאיתר מראש. בהתאם, גם אם יקבע כי נפלו פגמים טכניים בהליך השימוע, יש לקבוע שמהות ההליך ומטרתו התממשו. בהקשר זה הפנתה הנתבעת לפסיקת בית הדין הארצי בעניין ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ נ' משה שמיר (פורסם בנבו, 12.1.2011), בו נקבע כי אין חייבים להתקיים "כללי טקס" צורניים, אלא יש לבחון האם בנסיבות הספציפיות הושגה תכלית השימוע.
עוד הוסיפה הנתבעת, כי ככל שיקבע כי נפלו פגמים פרוצדורליים כלשהם בשיחת השימוע, יש לראות בשיחה שקיים התובע עם נשיא המכללה ביום 4.5.14 כשימוע משלים המתקן כל פגם פרוצדורלי כאמור.