33. לא מצאנו בסיכום השימוע כל אזכור לביקורות על רמת ההוראה של התובע, על סירובו לעדכן את תוכן הקורס בפועל, או על יחסו כלפי ד"ר גולן. אף מעדותו של ד"ר זינגר עולה כי הטעמים המלאים לשקילת סיום העסקתו של התובע לא הועלו במסגרת השימוע:
"ש. איזה מבין השיקולים המפורטים בס' 33 נדונו עם התובע בישיבת השימוע?
ת. בישיבת השימוע דנתי עם אילן על השינוי של הקורס, כתוצאה מהוספת התוכן של קורס סטטיסטיקה, זה הנושא שדנתי איתו בו, תחת התפיסה והידיעה שלאורך השנים אילן לא יישם שינויים. זה בא לידי ביטוי במשובים של הסטודנטים, זה בא לידי ביטוי ביישום של סילבוס אחיד עם שילמן ומיה, זה בא לידי ביטוי בהתמרמרות של סמסטר א' 2013, שם הוא ציין שהוא לא רואה צורך בהוספת קורס סטטיסטיקה. סברתי, בהסתברות מאוד גבוהה, שהוא לא יוכל לבצע את ההתאמות לקורס עם בסיס סטטיסטי, לאור התנהלות העבר, ולכן זה הנושא המרכזי שעלה בשימוע – הוספת קורס סטטיסטיקה. לא ראיתי לנכון להתנגח איתו על נושא צפיות הסטודנטים שוב פעם, ולאור הניסיון שלי מהפגישות שלי איתו בעבר, ועל כן החלטתי לציין משפט כללי, כפי שעולה מהשימוע, שמעבר לנושא הסטטיסטיקה גם ייבחנו משובי הסטודנטים בשנתיים האחרונות. ציינתי את זה כנושא שכמובן יילקח בחשבון, לא רציתי ולא ראיתי לנכון להיכנס איתו שוב לנושא שנקלעתי בעבר."
(פרוטוקול עמ' 28 ש' 27-33, ועמ' 29 ש' 1-5)
34. מכאן, שגם לאחר שיחת השימוע עצמה לא היה מודע התובע לטעמים המלאים לסיום העסקתו, ולא ניתן לראות בכל שיחה אחרת שנערכה לאחר מועד זה כ"שימוע משלים", כפי שמבקשת לעשות הנתבעת.
35. מן הדברים עולה כי בהליך השימוע שערכה הנתבעת נפל פגם מהותי, המצוי בליבו של הליך השימוע, ולא פגם פרוצדורלי גרידא, כפי שמנסה להציגו הנתבעת. בנסיבות אלו, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני.
לאחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין ע"ע (ארצי ) 39172-11-16 מדינת ישראל משרד החינוך נ' דניאל שדה (פורסם בנבו, 3.6.2018), כי כאשר בא בית הדין לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני "אין לקבעו לפי מכפיל של שכר העובד אלא כסכום גלובלי על פי הכלל של "לפום צערא אגרא" (ע"ע (ארצי) 247/07 פלונית – קוצ'יק [פורסם בנבו]. פסקה 8 בחוות דעתו של השופט [כתוארו אז] י' פליטמן (24.9.2009); בר"ע (ארצי) 20418-03-13 סעיד – מנוסביץ.[פורסם בנבו] פסקה 13 (7.11.2013)), שהרי "צערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך" (עניין ברד. פסקה 14; עניין קומבה. פסקה 26ב.)".