43. כמו כן, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי לאור אופי משרתו, לא היה לתובע יסוד להניח כי העסקתו בשנה כלשהי מובטחת טרם קבלת כתב מינוי רשמי. כך, כפי שהעיד התובע עצמו, כאשר נשאל לגבי מכתבו של ד"ר זינגר מיום 20.11.13:
"ש. לאור הנספח הזה, אפילו אם סברת שברור שתלמד בתשע"ה, אחרי התשובה הזו זה כבר לא ברור.
ת. יש פה מצב של טרום שיבוץ. בן אדם לא בא אלי בטענות, לא אמר לי שום דבר. יש פה אלמנטים שיבוציים למיניהם שתלויים בהרבה דברים. אולי יש תלמידים, אולי אין תלמידים. קורסים למבוגרים, אין לאף מרצה קביעות.
בשנה הראשונה שיבצו אותי לקורס ערב שאפילו לא נפתח. אבל הוא לא פיטר אותי, הוא לא אמר לי שאני לא אעבוד אצלו בשנה הבאה.
(פרוטוקול עמ' 9 ש' 1-7)
וכן:
"ת. מבחינת מה שאני ידעתי, עד 3/14 אף אחד לא פיטר אותי וידעתי שקיימת היתכנות סבירה. למה היתכנות? כי קורסים לפעמים לא נפתחים, שאני אהיה מועסק בתשע"ה."
(פרוטוקול עמ' 8 ש' 24-25)
44. יוער, כי מצאנו לנכון לדחות את טענת הנתבעת, לפיה מכתבו של תובע מיום 13.2.14 משקף את ידיעתו כבר בפברואר 2013 כי ישנו ספק לגבי המשך העסקתו. בעניין זה מקובלת עלינו גרסת התובע כי מכתבו זה נכתב מתוך סערת רגשות, ואין בו להעיד על תודעתו עובר ליום השימוע.
45. משאלה הם פני הדברים, מצאנו כי אין ממש בטענת התובע ליצירת מצג והסתמכות להעסקה בשנת הלימודים תשע"ה, ויש לדחות את תביעתו לפיצוי בגין נזק ממוני.
46. למעלה מן הצריך נעיר, כי במסגרת תצהיר משלים שהגיש התובע, הציג התובע שומות מס המעידות כי הכנסתו בשנים שלאחר סיום העסקתו אצל הנתבעת ירדה. במסגרת התצהיר המשלים טען התובע:
"בעקבות פיטוריי ממש "יריתי לכל הכיוונים" – פניתי אל מס' מכללות בניסיון להתקבל להוראה אצלן בשנה"ל תשע"ה, אולם בחודש 3/14, ולאחריו, כבר נעניתי שההרשמה והשיבוץ לשנה"ל תשע"ה כבר נסגרה.
המשכתי לנסות להתקבל לעבודה במקומות שונים, שבחלקם גם הרציתי בשנה"ל תשע"ה, רק בתגמול נמוך (בין 80 ל- 120 ₪ לשעה) משמעותית מזה שממנו נהניתי במכללה (כאמור – כ- 330 ₪ לשעה). גם הגברתי את פעילותי כנגן קלרנית באירועים."
התובע לא הציג בפנינו הוכחות לניסיונותיו למצוא עבודה חלופית לשנת הלימודים תשע"ה או לכישלונם, ומתצהירו המשלים אף משתמע כי אכן מצא עבודה חלופית לשנת הלימודים תשע"ה, גם אם הייתה פחות רווחית מעבודתו אצל הנתבעת. מנגד, מהמסמכים שהציג התובע עולה כי לאורך תקופת העסקתו עסק בעיסוקים שונים, לרבות בתקופת החל"ת, והעסקתו על ידי הנתבעת לא הייתה מקור פרנסתו הבלעדי. עוד עולה מעדותו של התובע, כי התובע היה מעורה בשוק העבודה ופעל כל הזמן למציאת עבודות נוספות:
"ש. מתי ארגנת לעצמך את כל העבודות שעשית מ- 3/13 עד 12/13?
ת. מה ז"א ארגנת? המקצוע שלי זה לדבר. לדבר לנגן. אני עושה את זה 29 שנה בהרצאות ובנגינה 42 שנה. אז אני יוזם תמיד קשרים."
(פרוטוקול עמ' 6 ש' 18-20)