הסעדים הנתבעים
19. נוכח האמור לעיל עותרת התובעת לסעד הצהרתי, לפיו בין הצדדים קיימת שותפות לשם ניהול בית הספר, וכי כל עוד לא פורקה השותפות התובעת זכאית לחלקה ברווחי השותפות, בהתאם להסכמות הצדדים. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעות הפרו במזיד את הסכמי השותפות בין הצדדים, ומשכך עותרת היא למתן צו לפירוק השותפות הנטענת.
20. התובעת מוסיפה וטוענת, כי הנתבעות השתלטו על חלקה בשותפות מבלי שרכשו את חלקה בבית הספר ומבלי שהסכימו על מנגנון אשר יקבע את התשלום המגיע לה בגין חלקה זה. לאור פעולות חד צדדיות אלה, שאינן יכולות להתקיים בין שותפים, מובן שהצדדים לא יוכלו להמשיך במתכונת של בית הספר.
21. בנסיבות אלה, טוענת התובעת, לאור העובדה שבית הספר נושא את שמה של ג'ון ברייס בלבד, ולאור העובדה שמזה זמן מה הנתבעות נישלו את התובעת לחלוטין מכל דבר ועניין הקשורים בשותפות ובבית הספר, הרי שהדרך הנכונה לפירוק השותפות תוך מקסום נכסי השותפות הינה באמצעות מתן צו המחייב את הנתבעות לרכוש את חלקה של התובעת. לשם כך, כך נטען, יש לקבוע את שווי השותפות ובית הספר, כולל המוניטין שצבר, ולחייב את הנתבעות לרכוש את חלקה של התובעת בסכום השווה למחצית אותו שווי (וזאת חרף העובדה שבקורסים מוזמנים עלה חלקה של התובעת ברווחים על 50%).
22. שוויו של בית הספר הוערך על ידי התובעת בכתב התביעה בסך של 5 מיליון ₪, ומשכך עותרת התובעת לחייב את הנתבעות לשלם לה סך של 2.5 מיליון ₪. לחילופין, מבקשת התובעת למנות מעריך אשר יעריך את שוויה של השותפות לצורך פירוקה ולחייב את הנתבעות לרכוש את חלקה של התובעת בתמורה לסכום השווה למחצית השווי שיקבע המעריך.
23. לחילופי חילופין עותרת התובעת למינוי כונס נכסים אשר יממש את נכסי השותפות, יפרע את חובותיה ככל שקיימים, ויחלק את יתרת הסכום בין הצדדים בחלקים שווים.
24. בנוסף, עותרת התובעת למתן חשבונות מהנתבעות. סעד זה, לטענתה, נובע מכוח היותה שותפה בבית הספר, מכוח ההסכמים שבין הצדדים, ולאור ההפרות ומעשי התרמית של הנתבעות.
25. התובעת אף עותרת לפיצוי בגין מניעת זכות הסירוב הראשונה לביצוע קורסים מוזמנים, שעה שלטענתה הנתבעות הפעילו קורסים רבים בתחום המובייל מבלי לתת לה לבצע את ההדרכה, למרות זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה. בהתחשב במספר המדריכים שנודע לתובעת כי העבירו קורסים כאמור, ובכך כי חלק מהמדריכים העבירו לפחות 3 קורסים במהלך 5 שנות השותפות, יש להעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה, לפי 24 קורסים, על סך של 708,000 ₪ כולל מע"מ.
26. בנוסף, עותרת התובעת לפיצוי בגין קורסים ציבוריים למקצוענים בהם לא ניתנה לה זכות סירוב ראשונה. כל קורס מדווח הכניס לתובעת סך של 18,500 ₪ כולל מע"מ. התובעת מעריכה כי הנתבעות העבירו 3 קורסים ציבוריים בשנה ללא ידיעתה, ומשכך מעמידה הפיצוי על הסך של 227,500 ₪.
27. עוד עותרת התובעת לפיצוי בגין אי חלוקת רווחים בקורסים ציבוריים למקצוענים בהם נמנעה זכות הסירוב הראשונה. לטענתה, בגין כל קורס שהעלימו הנתבעות ממנה זכאית היא ל-50% מהרווחים. בהתבסס על נתוני הקורסים בהם הייתה שותפה התובעת, כל קורס מכניס רווח נוסף של 25,000 ₪ לכל צד. בהתאם נגרם לתובעת הפסד של 442,500 ₪ כולל מע"מ.
28. עוד טוענת התובעת לזכאות לפיצוי בגין אי מתן זכות סירוב ראשונה לפעילות בתחום הדרכות המובייל בסין. כאמור לעיל, הנתבעות גרמו לתובעת להבין כי הפעילות בסין דעכה, ולא עדכנו אותה בהתפתחות ענף ההדרכות בסין. כך, קיימו הנתבעות פעילות הדרכה בסין באמצעות מרצים נוספים מהארץ ללא ידיעת התובעת, כמתבקש מזכות הסירוב הראשונה, וללא חלוקת רווחים כפי שהוגדרה בהסכם בגין פעילות הדרכה בחו"ל. לצרכי התביעה מעריכה התובעת את הפיצוי בראש נזק זה בסך של 100,000 ₪.