טענות הנתבעות
29. הנתבעות טוענות, כי אין ומעולם לא הייתה שותפות בין הצדדים. "בית הספר למקצועות המובייל" היה ונותר אלמנט שיווקי גרידא, ולא ישות משפטית. בפועל התובעת העבירה הרצאות כספק חיצוני אצל ג'ון ברייס ואת תמורתן היא קיבלה במלואה.
30. ג'ון ברייס טוענת, כי מעולם לא התכוונה להקים שותפות ובטח לא להעניק לתובעת זכויות כלשהן בפעילות ההדרכה שלה. גם כאשר ביקשה ג'ון ברייס לעגן את ההתקשרות בין הצדדים בכתב, מדובר היה בהסכם התקשרות שבין ספק ולקוח.
31. הנתבעות טוענות, כי על טיבם של היחסים ניתן ללמוד גם מאופן התשלום, שכן תמורת ההדרכות שולמה לתובעת כנגד חשבוניות. עבור קורסים מוזמנים קיבלה התובעת תשלום עבור הרצאה, ללא תלות בשאלה אם הקורס היה רווחי או הפסדי. עבור קורסים ציבוריים קיבלה התובעת חלק מההכנסות אבל עם תשלום "רצפת מינימום", כך שהיא לא נשאה בכל מקרה בכל סיכון. היחידה שנשאה בסיכון היא ג'ון ברייס, מה שמעיד על כך שאין מדובר בשותפות.
32. גם העובדה כי לאורך כל שיתוף הפעולה לתובעת לא הייתה כל זכות החלטה בנוגע לניהול הקורסים, תדירותם, תמחורם, מדרג ההנחות וכיו"ב מעידה על כך כי לא היה מדובר בשותפות.
33. לטענת הנתבעות, כל הקורסים שסיפקה התובעת נוהלו תחת המטרייה התפעולית של ג'ון ברייס כחלק אינטגרלי מפעילות ההדרכה הכוללת שלה, לא נוהל חשבון בנק נפרד לפעילות המובייל ולא נוהלו דוחות רווח והפסד ייעודיים. בנוסף, לתובעת כספק לא הייתה גישה לספרי הנהלת החשבונות של פעילות ההדרכה בתחום המובייל.
34. ג'ון ברייס שיווקה והעבירה קורסים בתחום המובייל עוד בטרם החלה לעבוד עם התובעת כספק, וגם לאחר שחדלה לעבוד עמה. התובעת הינה רק אחת מהספקים עמם התקשרה ג'ון ברייס בתחום המובייל, תחום שמטבע הדברים היה בחיתוליו בשנת 2009, והתפתח במשך השנים. גם בעת עבודתה עם התובעת ג'ון ברייס הציעה והעבירה, במקביל לקורסים של התובעת, קורסים בתחום המובייל במסגרת מערך קורסי ההסבה שלה.
35. לטענת הנתבעות, תחילת העבודה הייתה כתחילת עבודה עם כל ספק אחר. התובעת הייתה צריכה לעבור "מבחן בד" לשם בחינת מידת התאמתה כספק. כמו כן, נדרשה התובעת להעביר קורות חיים של המרצים שלה וכותרים לסדנאות ולקורסים לצורך עיון ובחינה. לאחר מכן הוצע לתובעת מודל עבודה ותגמול לשני סוגי הקורסים שסיפקה- מוזמנים וציבוריים. לג'ון ברייס סוג נוסף של קורסים - קורסי הסבה, שהם הסקטור העיקרי של תחום המובייל, בהם לא לקחה התובעת חלק.
36. הנתבעות מוסיפות וטוענות, כי מודל התגמול לפיו עבדו הצדדים בתחילת ההתקשרות היה מודל תגמול שעתי. לאחר כחצי שנה התרחב מודל התגמול ונוסף לו גם מודל חלוקת רווחים, אך זאת רק לגבי הקורסים הציבוריים, וגם זאת רק לאותם קורסים בהם נעשה שימוש בחומר המקצועי של התובעת ולא עבור "כל פעילות המובייל" אצל ג'ון ברייס. שיטת התגמול הזו הייתה ועודנה נהוגה גם עם ספקים אחרים.
37. עוד טוענות הנתבעות, כי מעולם לא הוסכם כי כל פעילות ההדרכה במסגרת בית הספר תבוצע אך ורק על ידי התובעת, וזכות הסירוב הראשונה ניתנה לתובעת רק לגבי הקורסים הציבוריים, להבדיל מהקורסים המוזמנים, ובשונה מקורסי ההסבה בהם לא לקחה התובעת חלק כלל.
38. מאחר ויחסי העבודה עם התובעת היו ונותרו יחסי ספק-לקוח, לג'ון ברייס, כך לטענת הנתבעות, הייתה הזכות המלאה להפסיק את ההתקשרות עם התובעת בכל רגע נתון. זה הדין ביחס לחוזה שתקופתו לא נקצבה. משכך, ביום 10.12.2014 הודיעה ג'ון ברייס לתובעת על סיום ההתקשרות (להלן: "הודעת הסיום"). הודעת הסיום הייתה לפנים משורת הדין, שכן בין הצדדים מעולם לא היה הסכם בכתב שחייב את ג'ון ברייס במתן התראה מראש.
39. הודעת הסיום באה לאחר שג'ון ברייס ביקשה לעגן את המשך היחסים בין הצדדים והמגעים נכשלו. לטענת הנתבעות, במסגרת מגעים אלה העלתה התובעת את הטענה המופרכת, כי בינה לבין ג'ון ברייס קיימת כביכול שותפות וכי קיים כביכול בית ספר למקצועות המובייל. טענה זו נשללה ונדחתה על ידי ג'ון ברייס.
40. הנתבעות טוענות, כי הודעת הסיום באה אף על רקע התנהלותם של התובעת ומר דוידיאן, שפעל בקורסים שהעבירה התובעת באופן המנוגד למדיניות ג'ון ברייס ולהתנהגות המצופה מנותני שירותים. כך, נהג מר דוידיאן לאחר לשיעורים ולפגישות, לאחר בהגשת חומרי העזר לקורסים ולא להגיב בזמן לפניותיה של ג'ון ברייס.
41. כאמור, לטענת הנתבעות, אין "בית ספר למקצועות המובייל" ואין ישות עצמאית נפרדת העונה לשם זה. בית ספר למקצועות המובייל היה ונותר אלמנט שיווקי גרידא ולא נכס מוחשי. בפועל מדובר היה בהרצאות שהעבירה התובעת, כספק חיצוני, ושאת תמורתן היא קיבלה במלואה. כמפורט לעיל, בין הצדדים מעולם לא התקיימו יחסי שותפות.
42. לטענת הנתבעות, התביעה אינה מצביעה על עילת תביעה כלשהי כנגד מטריקס. הטעם היחיד עליו הצביעה התובעת לשרבובה של מטריקס לתביעה היא העובדה כי מטריקס איחדה את מערך הכספים שלה עם זה של ג'ון ברייס. מהלך טכני זה של איחוד מערך הכספים כשלעצמו לא מקים עילת תביעה כלפי מטריקס, חברת האם של ג'ון ברייס.