--- סוף עמוד 4 ---
4. ביום 24.11.2011 התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי באשקלון בתביעת גירושין שהגיש המשיב ובסופו ניתנה החלטת בית הדין הרבני. בהחלטה צוין כי המשיב הגיש תביעת גירושין לבית הדין, וכי המבקשת הסכימה לגירושין אך תבעה לקבל מראש את חלקה ברכוש המשותף ואת כל זכויותיה. עוד צוין כי המבקשת לא הסכימה להתגרש בטרם חלוקת הרכוש, משתי סיבות: ראשית, כיוון שהמשיב לא קיים את ההסכם שנחתם מול הבורר, והמבקשת חששה שאם תתגרש ממנו אזי הוא לא יעמוד בהסכם; שנית, המבקשת דרשה סכום נוסף של 100,000 ש"ח לטובת ריהוט הדירה. צוין כי המשיב התנגד לטענות המבקשת וטען כי: ראשית, הוא הציע למבקשת לקנות לה דירה והיא סירבה; שנית, כי הסכום הנוסף שתובעת המבקשת לא נכלל בהסכם. בית הדין הרבני קבע כי מכיוון שהבעל תובע גירושין והאישה לא מעוניינת בשלום בית, עליהם להתגרש זה מזו. עם זאת, נקבע כי אי אפשר לחייב את האישה להתגרש, ללא הסכם גירושין, ובמיוחד כשקיים חשש לא תוכל לקבל את זכויותיה. בית הדין קבע בנוסף כי "על פניו נראה שההסכם שחתמו בעזרת בורר אינו פס"ד של בוררות, אלא הסכם שהושג בעזרת מגשר, ואין לו תוקף של פס"ד, ולכן ביה"ד אינו יכול לאכוף אותו. הסכם בפס"ד של בורר שיש עליו מחלוקת מצריך אישור בית המשפט". בהקשר זה הציע בית הדין כי הבורר המוסכם שערך לבני הזוג את ההסכם יגשר ביניהם גם בעניין הדירה שיקנה המשיב למבקשת. בנוסף הציע בית הדין לבני הזוג הצעה מסוימת לעניין חלוקת תכולת הבית ביניהם, במקום החלוקה שנקבעה בהסכם. לבסוף קבע בית הדין כי הקרע בין הצדדים "הוא גדול ולא ניתן לאיחוי" וקרא להם להידבר ולסיים את הסכסוך ביניהם בהסכמה, כך ש"לאחר שיגיעו להסכמה יגישו הסכם גירושין לאישור ביה"ד", ולחלופין ככל שלא יגיעו להסכם "עליהם להחליט אם לפתוח תיק לחלוקת רכוש או להגיש כל תביעה אחרת בביה"ד".
5. ביום 4.7.2012 התקיים דיון נוסף לפני בית הדין הרבני האזורי באשקלון. מפרוטוקול הדיון עולה כי המבקשת טענה שהמשיב אינו מקיים את הסכם הגירושין, וכי היא רוצה להתגרש בתנאי שהוא לא חוזר הביתה. בנוסף טענה המבקשת כי "אני רוצה לתבוע את הכתובה, וההסכם הזה מבוטל. הוא לא קיבל תוקף של בית דין או בית משפט. אני רוצה ללכת לבית משפט בנושא הרכוש". לשאלת בית הדין למשיב, מדוע לא רכש למבקשת דירה כפי שנקבע בהסכם, טען המשיב כי המבקשת סירבה לראות דירה שביקש לרכוש לה, וכי ההסכם שנערך לפני הבורר צריך לקבל "תוקף של בית משפט". בית הדין ציין כי "אם יש ויכוח על תקיפות שטר הבוררות, יש לאשר אותו בבית משפט". בתום הדיון הודיעה המבקשת כי היא מוכנה לקבל את הגט גם אם אין עדיין הסכם גירושין, וכי בכוונתה לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה את חלוקת הרכוש ובבית הדין את כתובתה. בתום הדיון אישר בית הדין הרבני את הסכמת הצדדים