13. עוד טענה הנתבעת, כי עקב האשפוז של המנוח, על התובעת היה לצרף מסמך רפואי ע"י צוות המקום שנערך בו ביום, לצורך בדיקת כשירותו של המנוח לחתום על צוואה, והדבר לא נעשה, לפיכך טענה הנתבעת, כי נטל ההוכחה בדבר כשירותו של המנוח עובר אל התובעת.
14. עוד טענה הנתבעת, כי הייתה השפעה בלתי הוגנת מצד התובעת, וגם של אחיה י. על המנוח ביחס לצוואת 23.12.13, וגם מטעם זה יש לבטלה וכן הוסיפה וטענה, כי קיים חשש של ממש, שאימה וגם אחיה י. נטלו חלק בעריכת הצוואה.
15. לטענתה של הנתבעת, אביה המנוח החליט לערוך צוואה מאוחרת (היא צוואת 2015 אותה ביטלתי כאמור לעיל), ולראייה, לטענתה צורפה כבר בגיל 16 כשותפה לחשבונות הוריה. לטענתה אביה המנוח חתם על הצוואה הראשונה, כי שוכנע, כי לאחר מותו, תחלק, התובעת בצורה שווה את הרכוש בין הילדים, אך משהבין כי הדבר לא יקרה, "... ומאחר והיה עד לקרע בין אשתו לבתו, הבין הוא, כי עליו לשנות את הצוואה..."
16. ועוד טענה הנתבעת, כי אביה היה בלתי כשיר לערוך את הצוואה.
17. בנסיבות אלה, ביקשה הנתבעת לבטל הצוואה.
18. מנגד כפרה התובעת בתגובתה, בטענות הנתבעת בהתנגדותה.
19. התובעת טענה, כי היא חיה עם המנוח לאורך 53 שנות נישואין טובות, כאשר המנוח נפטר בהיותו בן 82.5 שנים.
20. הצוואה שהוגשה לקיום היא צוואה מ – 23.12.13 היא צוואה בעדים, המשקפת נכונה את רצונו של המנוח.
21. המנוח ואשתו הקימו, לפני קרוב לחמישים שנה, עסק פרטי להפצת מיצים טבעיים, שם עבדו ופרנסו את משפחתם בכבוד.
22. היחסים בין המנוח לאשתו לבין שלושת ילדיהם, היו יחסים נפלאים וטובים והעובדה, לטענת התובעת, שהיא נקלעה להליכים משפטיים "פשוט לא נתפס בעיני האלמנה. דמיוני, ממש כך".
23. עוד הוסיפה התובעת, כי לפני כשש שנים, חלה המנוח והתגלה, כי המנוח חולה במחלת הפרקינסון, התובעת עמדה לצד בעלה המנוח, ליוותה אותו לבדיקות ולטיפולים רפואיים, ומידי 6 חודשים, נסעו לבית החולים תל השומר, לביקורת תקופתית.
24. התובעת הוסיפה וטענה, כי בשלוש השנים האחרונות חלה הרעה במצבו של המנוח, המנוח לא רצה להכביד על אשתו, ובעצה אחת יחד עם כל בני המשפחה, החליט המנוח לעבור לבית אבות.
בתחילה, נבדק בית אבות בחולון, המצוי בסמוך למקום מגורי המנוח והתובעת, ואולם לאחר 3 שבועות שם, ומשהוברר כי רמת המקום נמוכה – עבר המנוח לבית אבות איכותי יותר, ברמת החייל, בת"א, שם שהה המנוח עד לפטירתו.