פסקי דין

ע"א 3658/16 דרור הלוי נ' אילן שמש - חלק 2

13 ספטמבר 2018
הדפסה

5. ביום 14.10.2009 הגיש אילן תביעה נגד דרור וחברת קבוצות רוכשים. בתביעתו טען, כי דרור הפר הפרה יסודית את הסכם ההיפרדות, לפיכך נעשה ביטולו כדין, ומשכך שב הסכם המייסדים לתוקפו; מכוחו תבע אילן סעדים כספיים שונים. בית המשפט המחוזי הכריע בסוגיית הפרת הסכם המייסדים בפסק דין חלקי. כפי שיפורט, בית המשפט קיבל את טענת ההפרה, קבע כי ההסכם בוטל כדין, ולפיכך פסק כי הצדדים מחוייבים להוראות הסכם המייסדים. לאחר מכן, בפסק דין משלים, קבע בית המשפט המחוזי מהן התוצאות המעשיות מכך. נקבע מהו היקף התשלום שעל דרור להעביר לאילן, וכמו כן ניתנו סעדים נוספים שיפורטו בהמשך.

פסק הדין החלקי
6. השאלה שבמוקד פסק הדין החלקי היא פרשנות סעיפי הסכם ההיפרדות הנוגעים לדיווידנדים מפרוייקט 'סנטרל פארק'. סעיף 3 להסכם קובע, כי "אילן יקבל סך השווה ל-20% מהדיוידנד שיחולק בפרויקט סנטרל פרק"; סעיף 18 קובע, כי "התמורה לפי סעיף 3 תשולם במקביל לחלוקת דיוידנד לשותפים או עד 15/11/07". בפועל, עד למועד זה או בסמוך לו, שילם דרור לאילן סך של 250,000 ₪ + מע"מ, בעוד שרווחי הפרוייקט היו בשיעורים גבוהים באורח ניכר. הצדדים היו חלוקים בשאלה אם מועד הגג לתשלום הדיווידנד התייחס לכל רווחי הפרוייקט, כטענת אילן, או שמא לחלוקת דיווידנד חלקי בלבד (שכן באותה עת טרם ניתן היה לקבוע את שיעור הרווח הסופי של הפרוייקט), כטענת דרור.

7. בית המשפט פרש את החוזה כך שדרור היה מחויב לשלם את מלוא חלקו של אילן ברווחי הפרוייקט, עד למועד שנקבע בהסכם ההיפרדות. בית המשפט קבע כי לשון החוזה אינה חד-משמעית, אולם אומד הדעת האובייקטיבי של צדדים לחוזה כזה מחייב את המסקנה, כי היה על דרור להעביר לאילן 20% מכל רווחי הפרוייקט עד אותה נקודת זמן. משלא נהג כך, הפר את החוזה הפרה יסודית המצדיקה את ביטולו. נקבע אפוא, כי הסכם ההיפרדות בוטל על-ידי אילן כדין.

פסק הדין המשלים
8. לאור מסקנת בית המשפט המחוזי, לפיה הסכם ההיפרדות בוטל כדין, בחן בית המשפט את היחסים החוזיים בין דרור לאילן לפי הקבוע בהסכם המייסדים. בפסק הדין המשלים דן אפוא בית המשפט בחיוביו של דרור כלפי אילן בהתאם להסכם זה.

9. ראשית, דן בית המשפט בפרוייקט 'סנטרל פארק' ובעירוב שנעשה בין חברת ארגון האקדמאים לבין חברת קבוצות רוכשים. בית המשפט קבע כי פרוייקט זה נעשה כחלק משיתוף הפעולה בין הצדדים, ועל כן זכאי אילן לחלקו מרווחי אותו פרוייקט. בית המשפט היה ער לכך שחלק מן הפעילות נעשה במסגרת חברת קבוצות רוכשים, שהסכם המייסדים אינו מתייחס אליה, אולם קבע, לאור בחינת הנסיבות והתנהלות הצדדים, כי "הפעילות במסגרת 'קבוצות רוכשים', ובפרט בפרויקט סנטרל פארק, היא-היא הפעילות המשותפת שיזמו אילן ודרור בהסכם המייסדים, וזאת חרף לשון ההסכם בדבר איגוד הפעילות במסגרת 'ארגון האקדמאים'" (פסקה 2 לפסק הדין המשלים). לאחר בחינת הנסיבות קבע בית המשפט כי הסכם המייסדים הקנה לאילן זכות ב-40% מכל פעילות משותפת עם דרור בתחום קבוצות הרכישה, בין אם זו נעשתה בחברה שנוסדה בהסכם המייסדים – חברת ארגון האקדמאים – בין אם נעשתה במסגרת חברת קבוצות רוכשים. לבסוף דחה בית המשפט את טענת דרור לפיה מלכתחילה לא התכוונו הצדדים לפעול במשותף בקשר לעובדי היי-טק (שפרוייקט 'סנטרל פארק' שווק להם).

עמוד הקודם12
3...15עמוד הבא