"Well, you know, we are a good family, and we definitely are very minded of each other, but I can say – and it's not a big secret – you know, thrown at my face all the time, you know, we told you not to, and see what happened and all this…" (ת/736א, עמ' 53 ש' 12-7. ראו גם עמ' 5455 לפרוטוקול, ש' 10-1).
--- סוף עמוד 833 ---
יוסי ציין כי לא מצא בתוכו את הכוח להודות בטעות או לספר למשפחתו: "The debt went up. I was getting entangled with my own inability to admit my mistakes to other people, particularly my family, and I kept the façade…" (ת/736א, עמ' 55 ש' 16-13. ראו גם עמ' 5455 לפרוטוקול, ש' 10-7). וכן – "I could not generate the power in me to just come out and say to my wife at that time, to my brothers, and of course to my daughters, here is the situation" (ת/736א, עמ' 57 ש' 19-16). יוסי פחד שהדבר יוחזק כנגדו (שם, עמ' 55 ש' 20 עד עמ' 56 ש' 1). הוא העמיד פנים שהכול בסדר, ש"עולם כמנהגו נוהג והכל כתמול שלשום" (ראו עמ' 5455 לפרוטוקול, ש' 17-16).
יוסי הוסיף כי ממש יצא מגדרו שהדבר לא יתגלה:
"… I was in a terrible predicament, being afraid all the time that all this situation would blow out, as it finally happened, and it will become common knowledge, and my family know all that, and I was running around from one person to another, getting here, giving there" (ת/736א, .(עמ' 215 ש' 20 עד עמ' 216 ש' 3
כמו כן, יוסי שמר על אותה רמת חיים שלא תאמה את יכולותיו הכלכליות, והכול כדי שמשפחתו לא תשים לב שיש בעיה כלשהי (שם, עמ' 225 ש' 20 עד עמ' 226 ש' 1. ראו גם עמ' 52 ש' 11 עד עמ' 53 ש' 1, וכן עמ' 5456 לפרוטוקול, ש' 17-15). הנה כי כן, יוסי פנה לחברים ומכרים שונים וביקש מהם כספים – אבל כל הזמן נזהר ונשמר שחומרת המצב לא תגיע לידיעת משפחתו. במאמצים רבים, יוסי יצר את הרושם כי מדובר בבעיה נקודתית שתכף תיפתר (ראו, באופן כללי, חקירתו של יוסי בעמ' 5463-5456 לפרוטוקול).
ירמי, אח נוסף של אולמרט ויוסי (להלן: ירמי), העיד כי עד לשנת 2004 ידע כי מצבו של יוסי לא טוב, אבל לא את עומק המצוקה: "אני חושב שהיה ליוסי את הכישרון בצורה שבה שמענו את הדברים שהוא אמר בהודעה, בצורה שבה הוא תיאר את זה, הוא רצה להעמיד לא רק אותנו אלא גם את כל המעגלים, נקרא לזה החברתיים היותר קרובים אליו, בתחושה חבר'ה יהיה בסדר, אני מצליח עדיין לעמוד על שתי רגליים" (עמ' 5640 לפרוטוקול, ש' 29-26). הדברים מתיישבים עם דברי יוסי עצמו (ראו לעיל, וכן ת/736א, עמ' 69 ש' 20 עד עמ' 70 ש' 3).
--- סוף עמוד 834 ---
ודוק, אינני טוען כי המשפחה – ואולמרט בכללה – לא ידעה דבר על אודות מצבו הכלכלי של יוסי. יחד עם זאת, מדבריו של יוסי עולה, שוב ושוב, כי המשפחה הייתה אמנם מודעת לכך שקיימת בעיה, אך האמינה ליוסי כי היקפה קטן בהרבה מכפי שהיה באמת. גם ירמי העיד כי לאחר הפסדו של יוסי בבחירות לראשות עיריית רעננה, האחים הבינו כי נקלע לקשיים אך לא ידעו את הפרטים (עמ' 5618 לפרוטוקול, ש' 18-16). עוד הוסיף ירמי כי עד לשנת 2004, הוא והאחים ידעו את תמונת המצב ב"הערכה כללית בלבד" (עמ' 5621 לפרוטוקול, ש' 5-4), וכי יוסי "נתן לנו להבין שאותה עזרה קטנה שניתן לו תעזור לו" (שם, ש' 16). בתקופה זו, למשל, ירמי העביר ליוסי סכום של 20,000 ש"ח, יוסי נתן לו שיק נגדי וביקש ממנו לא לספר על כך (עמ' 5628 לפרוטוקול, ש' 2-1). בהודעה שמסר, ציין ירמי כי משנת 1999 התחילו "טפטופים" מצד יוסי על החובות שבהם היה שרוי, אך החשיפה המשמעותית להיקפם הייתה לקראת שנת 2004 (עמ' 5637 לפרוטוקול). ירמי אישר כי עד אז, יוסי איחז את עיניהם (עמ' 5644 לפרוטוקול, ש' 16-13).
18. אולמרט, אשר נשאל מה ידע על מצבו הכלכלי של יוסי לאחר הבחירות בשנת 1998, העיד דברים דומים: "ידעתי שמצבו הכלכלי לא טוב אבל לא הייתי לי אף פעם ידיעה עד כמה הוא לא טוב, כי הוא מגישתו שלו, אולי מחמת הבושה, שהתחזיות שכולנו הזהרנו אותו מפניהן, התממשו, הוא לא גילה לנו כמו שהתברר לנו בדיעבד שהוא לא גילה גם לאשתו ולילדיו, אף אחד לא ידע" (עמ' 7451 לפרוטוקול, ש' 18-15). יוסי העיד כי לא שיתף פעולה ולא שיתף את משפחתו במה שעובר עליו (עמ' 5409 לפרוטוקול, ש' 30-27. ראו גם חקירת ירמי, עמ' 5622 לפרוטוקול, ש' 8). כך בכלל, וכך באשר לאולמרט בפרט. לדברי יוסי, אולמרט לא ידע על מצבו הכלכלי דבר עד לשנת 2004, "לא שיתפתי אותו, הוא לא התעניין, הוא היה עסוק בענייניו, הייתה הזדמנות אחת שבה שיתפתי אותו בעניין, זה היה בזמן ביקור שהוא קיים בהרצליה" (עמ' 5410 לפרוטוקול, ש' 26-24). יוסי אמנם ציין כי המשמעות של ההפסד בבחירות לעיריית רעננה בשנת 1998 היא קשיים כלכליים, אבל הוסיף כי אולמרט "לא ידע דברים קונקרטיים ספציפיים כי לא שיתפתי אותו במידע" (עמ' 5411 לפרוטוקול, ש' 14). יוסי אף טען כי גם במסגרת הפגישה בהרצליה לא שיתף את אולמרט בעומק הבעיות, וכי הדבר נודע לו רק כשלושה חודשים לאחר מכן, ביולי 2004, לאחר שיוסי סיפר על כך לאשתו דאז – לינדה. בכל מקרה, ההבדל בין אפריל 2004 ליולי 2004 אינו משמעותי לענייננו, ובשורה התחתונה העיד יוסי כי לא שיתף את אחיו בחומרת בעיותיו עד למחצית שנת 2004. כדבריו – "אני עד הרגע האחרון שהפרשה מטעמי התפוצצה, קיוויתי שזה לא יקרה והייתה לי תקווה שהיא בדיעבד יכולה להיחשב
--- סוף עמוד 835 ---
כתקווה נואשת, כמי שנאחז בקש וטובע, שאיכשהו העניינים יסתדרו" (עמ' 5488 לפרוטוקול, ש' 31-29).
את פנייתו לאולמרט באפריל 2004 הסביר יוסי כך:
"היות ומצוקתי החריפה, [הבנתי] שהגיע הזמן לפנות באופן אישי גם לאהוד אולמרט לאחר שפניתי באופן אישי לעמי ולירמי. היחסים שלי עם אהוד היו כאלה שהערכתי שלא רציתי לפנות אליו באופן אישי עד לרגע שהרגשתי שזה מצב שמחייב את הפנייה הזאת, זה עדיין רחוק מהדרמה שתוארה, לי לא היה שום עניין לצייר דרמה מהסוג הזה, כי לא היה בכוונתי באותה תקופה להגיד שנפלתי לבור כזה עמוק, לא לאהוד ולא ליתר האחים" (עמ' 5489 לפרוטוקול, ש' 26-21).
בכל מקרה, יוסי מאשר כי בפגישה בהרצליה אולמרט הבין שהוא – יוסי – במצוקה גדולה מאוד (עמ' 5490 לפרוטוקול, ש' 12-1. ראו גם עמ' 5500 לפרוטוקול, ש' 29-25). יוסי הוסיף כי מעולם לא שיתף את אולמרט מיהם האנשים שסייעו לו מבחינה כספית, משום שידע כי יגיב ברוגז, ובכל מקרה יוסי קיווה לצאת מהמצב ולהימנע מהנפילה הסופית מבלי שייאלץ לשתף את משפחתו (עמ' 5526 לפרוטוקול, ש' 8-3. ראו גם דבריו בחקירה, ת/736א, עמ' 235).
19. ישאל השואל – כיצד ייתכן ש"כל העולם" יודע על מצבו של יוסי ומבחין במצוקתו, ודווקא משפחתו הקרובה איננה רואה, איננה שומעת ואיננה יודעת? מעבר לתשובה במישור הכללי, לפיה במשפחות מסוימות ואצל אנשים מסוימים הדבר ייתכן – מחומר הראיות עולה התשובה במישור הספציפי, לפיה בהחלט ייתכן שכך אמנם היה במקרה הזה – לפחות לתקופה מסוימת עד לשנת 2004. כך העיד יוסי:
"ש: את אותות המצוקה זיהו עליך. אתה חושב שבית המשפט יאמין שכל העולם זיהה את אותות המצוקה וידע שאתה זקוק לכסף ורק האחים שלך, ובמיוחד אהוד, לא ידע דבר וחצי דבר?
ת: מה שבית המשפט יחליט אני משאיר לבית המשפט, אני לא יכול לומר לך מה בית המשפט יחליט או לא, אני עשיתי כל מאמץ, ואני יכול להתייחס רק לעצמי, להסתיר את עומק הבעיות מבני משפחתי, כולל מאהוד אולמרט" (עמ' 5536 לפרוטוקול, ש' 14-9. ההדגשה הוספה).
--- סוף עמוד 836 ---
ירמי אמר דברים דומים: "אין לי ספק שהתמונה שיוסי טרח להציג לפני כל מיני חוגים מקורבים והתמונה שהוא הציג לנו, הייתה שונה" (עמ' 5641 לפרוטוקול, ש' 2-1).
על רקע דברים אלה, אינני סבור שהטענה לפיה אולמרט לא ידע על חומרת מצבו הכלכלי של יוסי עד לפיצוץ הפרשה, בשנת 2004, היא תמוהה כל כך, לא כל שכן מופרכת. יוסי התאמץ להסתיר זאת ממשפחתו בכלל, ומאולמרט בפרט – אליו פנה רק כשחש ש"גבו אל הקיר" ולא נותרה לו כל ברירה אחרת. לאמור, דווקא בשל יחסיו המורכבים של יוסי עם אולמרט ובני משפחתו (ועל כך יורחב מיד) – הוא טרח לשמור בסוד את עומק כישלונו. לא רק אולמרט, אלא גם לינדה (אשתו של יוסי באותה העת) וירמי, העידו כי לא ידעו בשנת 2002 על חומרת מצבו של יוסי. תימוכין לכך ניתן למצוא בעובדה כי ביולי 2004, עת התגלה עומק הבעיות ללינדה – היא התקשרה לאולמרט. ההסבר שנתן לכך יוסי עצמו היה כי במשפחת אולמרט "everything goes to the big guy" (ת/736א, עמ' 117 ש' 17). אילו לינדה ידעה על חומרת המצב קודם לכן, יש להניח כי גם שיחת הטלפון הזו הייתה באה לעולם כבר אז.
המסקנה הנובעת מכל האמור, להבנתי, היא שהתרחיש לפיו אולמרט הוא שפנה לדכנר – ונזכיר, בשלהי שנת 2002 – בבקשה כי יזרים לאחיו כספים משמעותיים מאבד עוד יותר מאחיזתו כתרחיש בלעדי או מתחייב. לשון אחר, מועד העברת הכספים מדכנר ליוסי הוא בסוף שנת 2002 (כאשר ניתנו שיקים דחויים שנפרסו גם על פני שנת 2003). אם זהו המועד, די בעיכוב מסוים בעיתוי בו נודע לאולמרט על עוצמת המשבר הכלכלי בו היה יוסי שרוי, כדי להחליש את המסקנה לפיה הוא שפנה לדכנר בבקשה שיסייע לאחיו. ודאי שהדבר פוגע בחוזקה של מסקנה זו כמסקנה היחידה המתחייבת. יוער, כי על פי הראיות שתוצגנה בפרק הבא, אף בתקופה של שנת 2004 – כאשר מוסכם כי אולמרט ידע על המצב של אחיו כהווייתו – הוא הפגין נכונות מסוימת בלבד לסייע לו ולא מעבר לכך, גם תוך מתיחת ביקורת על יוסי והתנהלותו.
לאחר שאמרנו כל זאת, נשוב ונדגיש: אף אם נאמץ את ההנחה לפיה לא ייתכן שאולמרט לא ידע על חומרת מצבו של יוסי כבר בשנת 2002 – עדיין לא הוכח שהוא פנה לדכנר בבקשה שיזרים כספים לאחיו, וישנם תרחישים אחרים, סבירים אף הם, כמתואר בהרחבה לעיל. נקודה נוספת המחלישה את התרחיש לפיו אולמרט יזם את הפנייה לדכנר על מנת שיסייע ליוסי היא מערכת היחסים בין אולמרט לאחיו, ועל כך מיד.
--- סוף עמוד 837 ---
מערכת היחסים בין האחים
20. מאמירותיו של יוסי בחקירה ובעדות הסיק חברי, השופט ג'ובראן, כי בין אולמרט ליוסי שררו יחסים חמים ואכפתיים, וכי האחים כולם פעלו במשך השנים על מנת לשמור על שמו הטוב של אולמרט ולגונן עליו (פסקה 132 לחוות דעתו). לכן אין זה ייתכן, קובע חברי, כי יוסי ביקש מדכנר שיעביר לו כספים מבלי שאולמרט יידע על כך. אני סבור כי מערכת היחסים בין יוסי לאולמרט, כפי שהיא עולה בעיקר מדבריהם וכן מדברי ירמי, עשויה להעיד על היפוכו של דבר. לפחות נאמר כי תיאור כזה, בעיניי, חד-מימדי וצר. בטרם אפנה לתיאור הקשר ביניהם כפי שהוא עולה מחומר הראיות, נדרשות שלוש הערות "אזהרה" מקדימות. ראשית, וכפי שציינתי בהקשרים אחרים, אין בכוונתי לקבוע מה היה טיבה המדויק של מערכת היחסים בין הצדדים. עם זאת, אבקש להראות כי הן יוסי והן אולמרט – שני הצדדים למערכת היחסים – ראו אותה כמורכבת, והדברים אינם פשוטים כל כך כפי שהוצגו. שנית, ניסיון החיים מלמד כי קשר בין אחים אינו אחיד. הוא משתנה ממשפחה למשפחה ואף מתקופה לתקופה באותה משפחה. המציאות מגוונת מאוד. אל לנו להניח הנחות שונות שלא הוכחו. הדבר מודגש ביחס לדמויות מוכרות בציבור ובתקשורת הכללית. תכלית המשפט – ודאי הפלילי – היא להפריד בין השמועה לבין הראיה. שלישית, מדובר בנקודה רגישה ואישית. במהלך עדותם בבית המשפט, ניסו אולמרט וירמי להימנע מלפרט על היחסים הפנימיים ביניהם ואף ביקשו הטלת חיסיון (עמ' 5616 לפרוטוקול, ש' 18-17, חקירה ראשית ירמי; עמ' 7446 לפרוטוקול, ש' 11-1, חקירה ראשית אולמרט). אולמרט העיד כי דיבר על היחסים המשפחתיים בלית ברירה ומתוך קושי רב, וניסה לומר מעט ככל שניתן (עמ' 7625 לפרוטוקול, ש' 27-19). גם בדברים שכן נאמרו – על ידי יוסי, ירמי ואולמרט – משתקפת זהירות מובנת, שיש לכבדה. בה בעת, להבנתי אותה זהירות ממש מהווה עדות נוספת לכך כי פרשנותו של חברי למערכת היחסים בין האחים איננה היחידה. לשם הדוגמה, הצהרה הדדית של אחים כי קיימת אהבה ביניהם עשויה להיות אמת, ובה בעת לא לגלות את מלוא גווניה של התמונה ואת המורכבות הנגזרת מקשר רב-שנים ודינמיקה פסיכולוגית שבדרך כלל אינה פשוטה. מרכיבים אלה עולים בענייננו בצורה קונקרטית. בכל מקרה, על אף הרגישות, לצורך הכרעה קיימת חשיבות בהבאת הדברים. יש בהם כדי להצביע על האפשרות הסבירה כי מערכת היחסים איננה מה שנחזתה להיות בעיני חברי ובית המשפט קמא, ובעיקר – כי אין בה בהכרח כדי לתמוך בתרחיש המפליל. היא בהחלט עשויה לתמוך דווקא בתרחיש ההפוך. הדברים להלן מובאים, אפוא, מתוך רצון שיסייעו בהכרעה ולא במטרה להוסיף, חלילה, "עוד מדנים ועוד אכזבה, ועוד קלקול יחסים" (כדברי אולמרט, עמ' 7627 לפרוטוקול, ש' 11).