88. עניין זה מחזיר אותנו לרישומו של חסון על גבי טבלת האקסל, שם כתב לצד שש ההלוואות בסך 2.8 מיליון ש"ח כי "היו הלוואות אישיות שגולמו, זו היתרה שנשארה". ציינו לעיל כי בית משפט קמא שגה כאשר ייחס לחסון את המילים "הינן הלוואות אישיות שגולמו". ואולם, אם נבחן את רישומו של חסון באספקלריה של טענת המדינה כי סכומי הגילום הועברו לדכנר, אזי הערתו של חסון מוארת באור אחר.
במילים אחרות, לשיטת המדינה, דכנר הציע שצ'רני יעביר לו את סכומי הגילום, ואילו הוא-דכנר יוציא חשבונית כנגד מלוא הסכום (הלוואה + גילום). צ'רני אכן פעל בהתאם להצעה והעביר לדכנר את סכומי הגילום, אולם דכנר הוציא חשבונית רק כנגד סכומי הגילום, בניגוד להתחייבותו להוציא חשבונית כנגד מלוא הסכום. במצב שנוצר, בהתחשב בכך שלא הוצאה כל חשבונית כנגד ההלוואות עצמן בסך 2.8 מיליון ש"ח, הן נותרו פתוחות בספרים. ומכאן דבריו של חסון כי "היו הלוואות אישיות שגולמו, זו היתרה שנשארה".
--- סוף עמוד 131 ---
89. למען שלמות התמונה, נזכיר בקצרה את המשך התכתובות של הצדדים בנוגע להלוואות אלו מהשנים 2000-2001, תכתובת המתנהלת בשנת 2004:
(-) 9.3.2004 – ת/701 – מכתב מחסון לדכנר בו נאמר כי יתרת כרטיס ההלוואות שלו עומדת על 2.8 מיליון ש"ח.
(-) 10.3.2004 – ת/701 – דכנר משיב לחסון כי "הנ"ל ניתנו בגין ייעוץ מיוחד שניתן מעבר לשכ"ט החודשי. זאת בשל העסקת גורמים שונים לקידום השנויים בתב"עות. יש לחייב בנ"ל את ש.א.ד. השקעות בע"מ, שתוציא חשבוניות בהקשר, בתוספת ת.ב.ע." [צ"ל "בתוספת מע"מ" – י"ע]. בתשובתו ביקש דכנר מחסון לתקן הרישום אחרי תיאום עם צ'רני.
(-) 21.3.2004 – ת/702 – מכתב מחסון לרואה החשבון ומנהלת החשבונות של דכנר, בו נאמר: "סוכם כי עבור תשלומים שקיבל שמואל 2,823,280 ש"ח יקבל מע"מ ביום שיוציא חשבונית ל-15 לחודש לאחר מכן. נא לתאר את החשבונית והוצאתה כשכ"ט ע"י ש.א.ד כמו שסוכם עם שמואל".
כשלעצמי, איני סבור כי מוצגים ת/701 ו-ת/702 תורמים להבהרת התמונה. אם נלך לשיטת ההגנה ונניח כי לא הועברו סכומי הגילום לדכנר, אזי המוצגים תומכים בגרסתה כי ההלוואות נסגרו כנגד חשבונית בתוספת מע"מ בלבד. מנגד, המוצגים יכולים להתיישב גם עם טענת המדינה, שהרי אילו סכומי הגילום כבר הועברו, ממילא כל שנותר על מנת לסגור את ההלוואות הוא להוציא חשבונית כנגד סכומי ההלוואות עצמן (בתוספת מע"מ). עם זאת, ניתן להרהר כיצד זה לא טרחו דכנר וחסון להזכיר, ולו במילה, את נושא הגילום, אף שאלה הן ההלוואות שלשיטת המדינה גולמו.
90. נקודה זו מובילה אותנו לנדבך השלישי בהכרעתו של בית משפט קמא שעניינו רישומיו של דכנר על גבי טבלת האקסל. בכך אנו מתקדמים בזמן לשנת 2005, עת הוסיף לכאורה דכנר את רישומיו בכתב יד על גבי הטבלה.
אלא שהפנִייה לרישומיו של דכנר על גבי טבלת האקסל משנת 2005 והניסיון להסיק מכוחם ממצא לגבי טיב ההלוואות בסך 2.8 מיליון ש"ח שניתנו לדכנר בשנים 2001-2000, כפי שעשה בית משפט קמא, מחייבים אותנו להעמיד לנגד עינינו את השתלשלות העניינים הרלוונטית בשנת 2005, ולו לשם שלמות התמונה ובהירותה. אשר על כן, נתאר בקצרה את שאירע בשנת 2005, ומאחר שהדברים נסקרו בראשית
--- סוף עמוד 132 ---
הדיון באפיזודה זו, נעשה זאת בקצרה. בד בבד, משעה שנמצאנו מניחים את התשתית הרלוונטית לשנת 2005, ננצל את ההזדמנות ונידרש גם להלוואות בסך 675,000 ש"ח לגביהן הורשע צ'רני מכוח סעיף 184 לחסד"פ.
91. כזכור, עצרנו הילוכנו ב-ת/701 ו-ת/702 מחודש מרץ 2004, שם השיב דכנר לחסון כי הוא יוציא חשבונית כנגד ההלוואות בסך 2.8 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ. בינתיים חלפה שנה נוספת, חשבונית לא הוצאה וההלוואות נותרו פתוחות בספרי הולילנד.
(-) והנה, ביום 3.3.2005, פנה דכנר במכתב נוסף לצ'רני בנוגע למצבה של בתו, בו ביקש הלוואה של 50,000$, כנגדה הציע להעביר שיק לפירעונה [ת/754ב כפי שצוטט בפסקה 58 לעיל]. צ'רני נענה לבקשתו של דכנר באופן מיידי, וביום 6.3.2005 העביר לו 200,000 ש"ח. הלוואה זו אכן נפרעה בהמשך.
(-) בחלוף חודש ימים, ביום 6.4.2005, נרשמו על שם דכנר שתי הלוואות נוספות בסך 250,000 ש"ח כל אחת, ואלה נרשמו בטבלת האקסל.
(-) כעבור שבוע, ביום 13.4.2005, חתמו צ'רני ודכנר על הסכם הלוואה נוסף בסך 200,000$ (=877,000 ש"ח) בריבית שנתית של 6% [ת/138ב]. כפי שניווכח להלן, הלוואה זו, אשר אין חולק כי הינה הלוואת אמת, נרשמה גם כן בטבלת האקסל (ראו, למשל, פרוטוקול עמ' 5987; סיכומי המדינה בבית משפט קמא, עמ' 81).
(-) ביום 17.5.2005 כתב דכנר מכתב לחסון בו ביקש להעביר אליו 175,000 ש"ח, בציינו כי הדבר תואם עם צ'רני. על גבי מכתב זה כתב צ'רני לחסון "נא להעביר אליו ההלוואה ביום חמישי" [ת/138א]. ביום 22.2.2005 נרשמה הלוואה זו בטבלת האקסל. הלוואה זו, ביחד עם שתי ההלוואות בסך 250,000 ש"ח כל אחת מיום 6.4.2005, מצטרפות לכדי 675,000 ש"ח, הוא הסכום בגינו הורשע צ'רני.
אם נסכם את אירועי שנת 2005, הרי שבסך הכל הועברו לדכנר הלוואה בסך 50,000$ (=200,000 ש"ח) שהוחזרה; הלוואת אמת בסך 200,000$ (=877,000 ש"ח) אשר נסגרה בשנת 2007; והלוואות נוספות בסך 675,000 ש"ח (250,000X2 + 175,000 ש"ח) שנסגרו גם הן ב-2007.
--- סוף עמוד 133 ---
92. הזכרנו לעיל כי טבלת האקסל של רו"ח חסון [ת/138] עברה מספר "גילגולים", במובן זה שהוספו על גביה רישומים בכתב יד על ידי צ'רני ודכנר. אף ציינו כי קיימות מספר גרסאות לתוספות מאוחרות אלה. בשל החשיבות שייחס בית משפט קמא לרישומים שנוספו על גבי הטבלה, נביא את הדברים במתכונתם המקורית, ונפתח ב-ת/98, אשר תוארך על ידי דכנר ליום 17.5.2005:
כאמור, רישומיו של דכנר על גבי הטבלה מתוארכים ליום 17.5.2005 (אותו היום בו ביקש את ההלוואה בסך 175,000 ש"ח). ואולם, יש לציין כי לטענתו של צ'רני דכנר זייף את התאריך והדברים נכתבו מאוחר יותר (פרוטוקול, עמ' 5985, 5990).
--- סוף עמוד 134 ---
ולגופם של דברים: בהתייחסו להלוואות שנות 2001-2000, הוסיף דכנר את המילים הבאות (הכיתוב בעט השחור העבה בצדו השמאלי העליון של הדף):
"הלל שלום – להלן הערותי/הארותי לנ"ל – בחלקן הותאמה[?] בשעתו עם אלי חסון: הלוואות אלו ניתנו בשעתו בגין 'התשלומים' השונים שנעשו ולכן גולמו; לכשתהיה הכנסה יותר גדולה תוצאנה חשבוניות. הדבר תואם בשעתו עם אלי. בודאי לקראת סוף השנה" (ההדגשה הוספה – י"ע).
ניתן להניח שבדבריו כי "הדבר תואם בשעתו עם אלי", כיוון דכנר לדברים שהוא כתב לחסון ביום 10.3.2004 על גבי ת/701 (ראו לעיל), שם כתב לגבי ההלוואות כי הן ניתנו בגין ייעוץ מיוחד וכי ש.א.ד תוציא חשבונית בתוספת מע"מ, וביקש מחסון לתקן הרישום אחרי תיאום עם צ'רני.
באשר לשתי ההלוואות בסך 250,000 ש"ח שניתנו ב-2005, כתב דכנר "הלוואה זאת היא ל-7-6 חודשים וניתנה לבן של...". (אל הלוואות אלה נשוב ונתייחס להלן, במסגרת הדיון בהלוואות בסך 675,000 ש"ח שניתנו לדכנר בשנת 2005).
עוד חשוב לציין כי בתחתית המסמך, מתחת לטבלה, הוסיף צ'רני בכתב יד סכום של 200,000$. בתשובתו כתב דכנר ליד משפט זה את המילים: "קיים הסכם בהקשר". דומה כי הכל מסכימים שהכוונה להלוואה בסך 877,000 ש"ח המוזכרת לעיל (ראו גם עמ' 87 להכרעת דינו של בית המשפט המחוזי) [הערה: בחלקה האמצעי של הטבלה ישנם תשלומים משנת 2004 שהועברו לחברת "אמיאור" של דכנר אשר טרם התקבלה לגביהם חשבונית. כפי שצוין, צ'רני זוכה מעבירת השוחד בגין העברות הכספים בשנת 2004, כך שהתשלומים בשנה זו אינם נוגעים במישרין לענייננו].
93. בחלוף כחודשיים, ביום 25.7.2005, העביר דכנר לצ'רני העתק נוסף של טבלת האקסל אשר הועברה לו לדבריו על ידי חסון, עם רישומים נוספים שלו על גביה [ת/875ג]:
--- סוף עמוד 135 ---
השוואה בין טבלה זו לבין גרסתה הקודמת מעלה מספר שינויים הנוגעים לשנת 2005: מחיקתה של ההלוואה בסך 200,000 ש"ח מחודש מרץ 2005 (לאחר שזו נפרעה); התווספותה של ההלוואה בסך 877,000 ש"ח; והתווספותה של ההלוואה בסך 175,000 ש"ח. כפי שניתן לראות, בהתייחסותו לשתי ההלוואות שנוספו – זו בסך 877,000 ש"ח וזו בסך 175,000 ש"ח – כתב דכנר "למעט הגידול בהלוואות שניתנו ל-2 גורמים חיצוניים (עד סוף שנה זאת) – לא התחדש דבר". נציין כי מסמך זה נתפס בקלסרים של הולילנד (עמ' 78 להכרעת דינו של בית המשפט המחוזי).
94. לא ניתן לסיים את הצגת גלגוליה של טבלת האקסל, מבלי להזכיר את מוצג נ/225א שנתפס במשרדו של עו"ד יצחקניא, בא כוחו של דכנר, שניסח עבורו את כתב התביעה-סחיטה:
--- סוף עמוד 136 ---
עיון מדוקדק בגרסה זו מעלה כי קיימות בה תוספות בכתב יד אשר אינן נמצאות ביתר טבלאות האקסל. כך, למשל, לגבי שתי ההלוואות בסך 250,000 ש"ח משנת 2005, נוספו המילים "אם ברצונך לדרוש – עשה זאת ישירות עם האבא". תוספת מאוחרת נוספת ניתן לראות בתחתית המסמך, שם התייחס דכנר להלוואה בסך 200,000$ והוסיף את המילים "וידוע לך היטב למי שולם". חשוב להבהיר כי גם המדינה מסכימה שמוצג זה כולל תוספות שלא נכתבו בזמן אמת (פרוטוקול, עמ' 5990), ולמעשה גם דכנר עצמו הודה שחלק מהדברים נוספו על ידו בשלב מאוחר יותר (פרוטוקול, עמ' 2364-2363). ובעברית צחה, המדובר בזיוף. שוב, לפנינו דוגמה לזהירות המופלגת בה יש להתייחס לא רק לדבריו של דכנר אלא גם למסמכים עליהם התבסס בעדותו ובהודעותיו.
--- סוף עמוד 137 ---
95. ובחזרה לדיוננו בנוגע לתזת הגילום. האם ניתן להסיק מחומר הראיות ורישומיו של דכנר על גבי הטבלה כי ההלוואות בסך 2.8 מיליון ש"ח אכן גולמו? ואם הן אכן גולמו, האם ניתן להסיק מכך כי שימשו לשוחד?
אלמנטים שונים בחומר הראיות מושכים לכיוונים מנוגדים בכל הקשור לתזת הגילום. כך, מן העבר האחד, קשה להתעלם מכך שרישומיו של דכנר על גבי ת/98 מתיישבים היטב עם תזת הגילום. המשפט בו כתב דכנר כי "הלוואות אלו ניתנו בשעתו בגין 'התשלומים' השונים שנעשו ולכן גולמו", וכי "הדבר תואם בשעתו עם אלי", עולה לכאורה בקנה אחד עם תזת המדינה כי בדצמבר 2001 הועברו לדכנר סכומי הגילום. בנוסף, כפי שפורט לעיל, תזת הגילום מתיישבת עם המוצגים אליהם הפנתה המדינה בסיכומיה בבית משפט קמא, מהם ניתן לכאורה ללמוד על העברת חלק מכספי הגילום לדכנר.
מנגד, לא לחינם הצגנו לעיל את גלגוליה של טבלת האקסל, שכן עיון מדוקדק ברישומיו של דכנר מעלה כי יש קושי רב להסתמך על האמור בהם, וזאת בלשון המעטה. כך, למשל, מרישומו של דכנר על גבי ת/875ג מיום 25.7.2005, עולה בבירור כי דכנר התייחס אל שתי ההלוואות בסך 877,000 ש"ח ו-175,000 ש"ח כאל "גידול בהלוואות שניתנו ל-2 גורמים חיצוניים". דא עקא, שאיש אינו חולק על כך שההלוואה בסך 877,000 ש"ח היתה הלוואת אמת, וממילא ברור שדבריו של דכנר בהקשר זה, ונסיונו לצבוע הלוואה לגיטימית בצבעים של שוחד, הם חסרי שחר.
במאמר מוסגר: לפנינו דוגמה נוספת לזהירות היתרה בה יש להתייחס לדבריו של דכנר ולמסמכים שעברו תחת ידיו. ובכלל, בהנחה כי הרישום של דכנר בת/875ג נעשה בזמן אמת, מדוע דכנר צובע את ההלוואה הלגיטימית שקיבל בצבעים מסתוריים של "הלוואות שניתנו ל-2 גורמים חיצוניים"? ואם צ'רני היה ער לרמזים אלה הכיצד לא הגיב עליהם, שהרי היה מדובר בהלוואת אמת לכל הדעות? אחת משתיים: ייתכן כי צ'רני לא שם לב לכל רישום ורישום בכתב ידו של דכנר שטווה את חוטיו, ולכן לא הגיב, ואזכיר את דברי רבין בהקלטת השיחה בינו לבין עו"ד יצחקניא כי "שמואל במכתבים אלוף, אני אומר לך, זה הצרה שלו, הוא מוציא מכתבים בלי הגבלה [...] ואני אומר לך שמואל בעייתי במכתבים" [ת/479, עמ' 14]. אפשרות שניה היא, כפי שנראה בהמשך, כי בחודש יולי 2005 – שמא כבר בחודש מאי 2005 לאור הרישום ב-ת/98, שתוארך על ידי דכנר ליום 17.5.2005 – צ'רני כבר היה מודע לכך שדכנר משחד גורמים שונים.
--- סוף עמוד 138 ---
אף מהרישום של דכנר בנוגע להלוואות 2005 כי "הלוואה זו היא ל- 7-6 ח' חודשים שניתנה לבן של...", קשה להסיק ממצא של ממש. זאת, שכן דכנר טען כי מדובר בכסף שהעביר לטובת ה"כולל" של בנו של לופוליאנסקי. כאשר עימת אותו הסניגור עם העובדה שהכסף שהועבר ל"כולל" המדובר הסתכם רק ב-40,000 ש"ח ואף סכום זה הועבר בשנת 2007 ולא בשנת 2005 [ת/97], דכנר לא זכר סכומים או מועדים אחרים והתקשה לספק תשובה בעניין זה (פרוטוקול, עמ' 2366-2365). קשה להפריז בחשיבתו של שקר זה, שיכול להטיל צל גם על המועד בו נכתבו הדברים. ולבסוף, לא למותר להזכיר את התוספות המאוחרות של דכנר על גבי נ/225, שם הוסיף בתחתית העמוד לגבי ההלוואה בסך 200,000$ את המילים "וידוע לך היטב למי שולם", זאת אף שדכנר עצמו הודה כאמור כי מדובר בהלוואת אמת.
עולה מהאמור, כי יש קושי רב להסיק מרישומיו של דכנר על גבי הטבלה ממצא לגבי טיב ההלוואות, שכן לא ניתן לחלוק על כך שלפחות חלק מן הרישומים הם שקריים ומזוייפים.
96. הקושי להסתמך על רישומיו של דכנר מתחזק לנוכח דבריו שלו עצמו. כפי שהוזכר, דכנר עצמו העיד כי הצעת הגילום שהעלה לא נתקבלה על ידי צ'רני (גם המדינה בהגינותה ציינה זאת בסיכומיה בבית משפט קמא; וראו פרוטוקול, עמ' 284-283, 2308). כך גם העיד חסון, והדברים אף מתיישבים עם העובדה שהלוואות אלה נותרו פתוחות בספרים במשך 7-6 שנים מיום נתינתן. דומה אפוא כי דבריו של דכנר לצ'רני כי הטיפול "יעורר שאלות רבות ומיותרות" וכי קבלת הצעתו לגלם את הסכומים תאפשר להם "לישון טוב יותר" [ת/155], לא הותירו רושם רב על צ'רני, אשר לא חשש להותירן פתוחות עד לסגירתן בהסכם ההיפרדות בשנת 2007. ספק עד כמה עובדה זו, כשלעצמה, מתיישבת עם קביעתו של בית משפט קמא בנוגע ל"העלמת" ההלוואות על ידי צ'רני.