שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים – סעיף 52ד לחוק ניירות ערך
157. כפי שפורט לעיל, על מנת להרשיע בעבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים על המאשימה להוכיח שלושה רכיבים עובדתיים: "איש פנים", "מידע פנים" ו"שימוש" במידע הפנים על ידי הנאשם; כמו גם מודעות של הנאשם לטיב המעשה ונסיבות העבירה.
158. על פי תזת המאשימה מידע הפנים אשר היה בידי הנאשם בדבר הצעת הרכש הצפויה הגיע ממר מנדלבאום, מנכ"ל ובעל השליטה בחברה גטר גרופ, אשר הינו איש פנים בחברה.
כמו כן, אין ספק כי מידע בדבר כוונה של בעל השליטה לצאת בהצעת רכש, אף אם מדובר בשקילת האפשרות בלבד, מהווה מידע מהותי ביחס לשינוי מצבה של החברה (הפיכתה מחברה ציבורית לחברה פרטית ומחיקתה ממסחר בבורסה). לכן, אף אם ניתן היה להסיק על בסיס נתונים פומביים כי בחברה עתידה להתבצע הצעת רכש במועד מסויים הרי שהעיתוי המדוייק של הצעת הרכש אינו ידוע לציבור והינו פרי החלטתו של בעל השליטה, יוזם הצעת הרכש. על מהותיות המידע במקרה דנן ניתן אף להסיק מעליית מחיר מניית גטר גרופ בשיעור משמעותי.
159. הסוגיה המרכזית עליה חלוקים הצדדים, היא סוגית השימוש במידע פנים, ובענייננו – קיומו של מידע פנים אצל הנאשם בנוגע להצעת הרכש או שקילת הצעת הרכש על ידי בעל השליטה בחברת גטר גרופ בעת רכישת המניות על ידיו. לא הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי אכן מידע כזה היה בידי הנאשם שעה שביצע את רכישת המניות ובפרט לא הוכחה תזת המאשימה כפי שזו פורטה בכתב האישום. על כך הרחבתי לאורך הכרעת הדין לעיל.
160. זאת ועוד, המאשימה נשענת על ראיות נסיבתיות אשר תומכות לכאורה בממצא שמדובר בשימוש במידע פנים, אך בית המשפט אינו משלים את מלאכתו בנדון אלא רק לאחר שבחן את הסבריו של הנאשם לאותן ראיות נסיבתיות ואם יש בגרסתו כדי לספק הסבר סביר לתמונה אשר עולה מאותן ראיות נסיבתיות אשר הציגה המאשימה. המבחנים בפסיקה אף סברו כי גם בהעדר הסבר סביר מצד הנאשם על בית המשפט לבחון בעצמו קיומה של היתכנות אחרת לאותן ראיות נסיבתיות.
במקרה דנן, לאחר ניתוח של כל ומלוא הראיות שהוצגו בפניי ושמיעת גרסת הנאשם הגעתי לכלל מסקנה כי גם הסברי הנאשם אך גם יתר הראיות מבססות גרסה סבירה, אשר נתמכת בראיות חיצוניות, הגיונית שאינה תלושה ובכל מקרה אין זה המקרה בו בית המשפט מגיע למסקנה כי מדובר בהסבר בלתי סביר כפי שטענה המאשימה.
161. המקרה שבפניי אינו דומה למקרים אחרים של חשש לביצוע עבירות של מידע פנים, בהם מוכח כי מדובר במידע שהגיע לידי מבצע העבירה מגורם זר. במקרה דנן, אין לשלול את גרסת הנאשם כי מדובר בהערכה ריאלית מבוססת, מקצועית שהיו שותפים לה גורמים נוספים, לפיה בעל השליטה בחברה יבצע הצעת רכש בשלב זה או אחר.
כפי שפורט לעיל, גם המאשימה אינה חולקת על הנתונים הבסיסיים לפיהם מדובר בבעל שליטה שהחזיק בכ-87% ממניות החברה הציבורית; חברה שרווחיה השנתיים היו עקביים ובסכומים גבוהים; חברה אשר נייר הערך שלה היה דל מסחר (עקב ההחזקה המשמעותית מאוד של בעל השליטה) ואשר נסחר בשווי נמוך בהרבה מההון העצמי של החברה; חברה שלא חילקה דיבידנדים לאחר שנת 2011; חברה שבעל השליטה המשיך לאסוף מניות מהציבור ולהגדיל את החזקתו בחברה; חברה שהנאשם עצמו במחקר מפורט שערך אודותיה עוד בשנת 2011 לצורך המלצה בפני וועדת ההשקעות של המשביר, המליץ מאוד על רכישת מניותיה; חברה שפורסם לגביה בעיתונות מספר חודשים לפני האירועים נשוא כתב האישום, שישנה סבירות לא מבוטלת שבעל השליטה ינקוט במהלך של הצעת רכש.
נתונים עובדתיים אלה, שכאמור אינם שנויים במחלוקת אמיתית בין הצדדים, עמדו לנגד עיניו של הנאשם שהוא פעיל שוק הון בקיא ומנוסה. בנסיבות אלה הנאשם העלה טענה שלאחר הגשת הדוחות החציוניים של החברה לשנת 2014 הערכתו בדבר מהלך שיינקט על ידי בעל השליטה לבצע הצעת רכש עלתה מדרגה באופן משמעותי. בד בבד, לצד הערכתו בדבר התכנותה של הצעת רכש הנאשם הוסיף לנסות ולרכוש מניות של החברה וכן המליץ בדבר כדאיותה של ההשקעה בחברה הן במסגרת עבודתו והן בקרב מקורביו.
162. בנוסף לכל הנתונים דנן, בעל השליטה עצמו אישר שהוא שקל ביצוע הצעת רכש משך מספר שנים וכי בשנה האחרונה לפני האירועים נשוא כתב האישום הוא שקל מתווה פעולה זה באופן רציני, ובחודשים שלפני האירועים הרלוונטיים כבר שיתף את חברו שהינו מומחה בשוק ההון בלבטים אלה והגיע לכלל מסקנה שהוא בוחר לאמץ את המתווה של ביצוע הצעת רכש ולצורך כך הוא בעצמו וגם דויטש ביקשו לברר עם גורמים בשוק ההון את מידת תמיכתם של אלה במהלך זה.
163. בשים לב לנסיבות אלו ולגרסת הנאשם בהקשר זה, גרסה אשר הינה אמינה וקוהרנטית אני סבור כי עולה ספק בדבר המסקנה המרשיעה אליה הגיעה המאשימה בענייננו.
עבירת תרמית בניירות ערך - סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך
164. נוסף על עבירות בגין שימוש במידע פנים, כתב האישום כולל עבירה לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, עבירת תרמית בניירות ערך –
"(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין [...]:
(1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות"
לאור קביעותיי לעיל כי אין מקום לדחות את גרסת הנאשם, לפיה רכישת מניות גטר גרופ הייתה תוצר של עבודת מחקר, רצון להשקיע במניה אשר ראה בה השקעה כדאית, הרי שאין מקום להרשיע את הנאשם בפעילות תרמיתית במניה.
כפי שהעיד הנאשם רכישת המניות מאלטשולר חלף רכישתן בבורסה היתה לאור העובדה שהיה סבור כי המוסדיים יהיו מעוניינים למכור את מניותיהם בגטר גרופ – סברה אשר התגלתה כנכונה באותה העת. משעה שלא מצאתי כי פעילותו של הנאשם במניה נעשתה תוך שימוש במידע פנים, הרי שאף לא הוכח שנעשתה תוך הסתרת עובדות מהותיות ובניסיון להניע את אלטשולר למכור מניותיה חרף מידע פנים שהיה מצוי בידי הנאשם.
לפיכך, אני מזכה את הנאשם מהעבירות לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, אשר מיוחסות לו במסגרת כתב האישום.
סוף דבר
165. לסיכום, אני מזכה את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ט , 02 דצמבר 2018, במעמד הצדדים.
חאלד כבוב, שופט
סגן נשיא