כאן המקום לציין כי פסק הדין ניתן לאחר שמיעת עדויות. החייב היה מעורה בהליך המשפטי, הביא ראיותיו וסיכם טענותיו. פסק הדין ניתן בפומבי בנוכחות ב"כ החייב דאז, עו"ד יאיר אולמרט (להלן:"עו"ד אולמרט"), וב"כ הזוכה, אז והיום, עו"ד שלמה ובר (להלן:"עו"ד ובר").
ביום 5.8.1993, כשנה ומחצה לאחר מתן פסק הדין, פתחה הזוכה, באמצעות עו"ד ובר, את תיק ההוצאה לפועל דנן כנגד מר שחם, החייב וארדר. לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ואף 17 שנים לאחר פתיחתו, לא פנתה הזוכה אל החייב או אל בא-כוחו, עו"ד אולמרט, בדרישה בכתב לתשלום פסק הדין. ייאמר כבר עתה, כי החייב מעולם לא הציע לשלם את החוב לזוכה, על אף שעו"ד אולמרט הודיע לו על דבר מתן פסק דין (ראה עדות החייב במסגרת הדיון מיום 22.5.2011).
אין חולק כי האזהרה נמסרה לחייב ביום 18.5.2010, היינו 17 שנים פחות שלושה חודשים ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בכתובת הרשומה בבקשה לביצוע פסק הדין ככתובתו (רחוב אסירי ציון 1, תל-אביב). עוד אין חולק, כי למר שחם לא נמסרה אזהרה כדין עד עצם היום הזה.
עיון בקורות התיק מעלה כי בשנים 1996 ו-1997 הועבר התיק לגניזה מכוח תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), תשנ"ב-1992 וכי בהתאם לבקשות הזוכה הוחזר התיק למצבת התיקים הפעילים. בנוסף, ביום 2.9.2012, נגרע שמה של ארדר כחייבת בתיק.
--- סוף עמוד 5 ---
ביום 10.6.2010, מיד בתכוף לאחר מסירת האזהרה לידיו, הגיש החייב בקשה בטענת פרעתי ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הזוכה הגיב לנטען בבקשות והחייב הגיש תשובה לתגובה.
ביום 5.7.2010 עוכבו הליכי האכיפה בתיק לאחר שהחייב הפקיד עירבון בסך של 10,000 ₪.
לשם שלמות התיאור אציין שניים אלה: האחד, בשנת 1997 הפסיקה הזוכה את פעילותה היצרנית ובעקבות כך פוטרו מרבית עובדיה. כיום הזוכה הינה חברת החזקות והיקף פעילותה הינו מצומצם ביותר. השני, בספרי הזוכה החוב נמחק (ראו עדות מנהל הזוכה, מר דוד קרמרמן, במסגרת הדיון מיום 19.7.2011. להלן:"מר קרמרמן").
מסגרת הדיון
שני דיונים בבקשה התקיימו לפני: האחד ביום 22.5.2011 והשני ביום 19.7.2011. בדיון הראשון נחקר החייב בחקירה נגדית ובחקירה חוזרת על תצהירו מיום 9.6.2010. בדיון השני נחקר מר קרמרמן, מנהל הזוכה, בחקירה נגדית ובחקירה חוזרת על תצהירו מיום 4.7.2010. בסיום הדיון נצטוו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב.
תמצית טענות החייב: