לאותם עובדי בנק לא היה, כאמור, רישיון כדין.
עוד נטען, כי עובדי הבנק קיימו שיחות ייעוץ וניהול רבות באמצעות הטלפונים הניידים שלהם בידיעה ששיחות המבוצעות באופן זה אינן מוקלטות.
התובעות פירשו קיום שיחות אלה כשירות טוב ויעיל יותר.
הייעוץ התבטא, לטענת התובעות, בהנחיות מפורטות לביצוע פוזיציות - הן במענה לפניות התובעות; הן כיוזמה של גוטמן ופרנק והן כיוזמה של הדילרים בחדר העסקאות.
הבנק עקב באופן יומיומי אחר פעילות התובעות ובתקופות בהן זיהה ירידה בכמות העסקאות - נהג ליזום שיחות שידול עם נציגי התובעות, מרום ודונרה, במטרה לעודדם לבצע עסקאות.
* חשיפת התובעות לסיכונים עצומים והסוואת המצב הפיננסי האמיתי
התובעות טענו, בהסתמך על חוו"ד פרופ' אבנר קלעי מטעמן (להלן: "קלעי"), כי הבנק חשף אותן לסיכונים ללא סיכוי ממשי לרווח.
--- סוף עמוד 5 ---
מדובר בשוק בו מרוויחים רק "שחקנים מקצועיים" אשר נשענים על מודלים מתמטיים הולמים ותוכנות מחשב ייעודיות.
בין היתר, טענו התובעות כי המשמעות המעשית של הפעילות הייתה שהבנק העניק לתובעות הלוואות בריביות מופרזות.
הבנק לא הסביר לתובעות כי גלגול אופציות, כלומר דחיית מועד פרעונן לתקופה נוספת, פירושה קבלת הלוואה ללא הצגת תנאיה.
עוד טענו התובעות כי לא נדרשו מהן כל בטחונות לפעילות בחשבונות. עובדה זו מייצגת למעשה מינוף בלתי מוגבל.
התובעות לא היו ערות למצבן הפיננסי הקשה בזמן אמת לאור השיטה הפסולה אותה הגה הבנק - כתיבת אופציות "עמוק בתוך הכסף" באופן המזרים סכומי כסף גדולים (פרמיות) לחשבונות - סכומים המכסים לכאורה את הנזקים שנגרמו בגין פעילות קודמת.
האופציות גולגלו מחודש לחודש סמוך למועד פקיעתה של כל אופציה, בניגוד להיגיון כלכלי, כאשר הקו המנחה היה איפוס היתרה השלילית בחשבונות העו"ש.
כך, בחודש האחרון לפעילות התובעות באופציות, בין סוף חודש דצמבר 2007 לבין סוף חודש ינואר 2008, הכניס הבנק את התובעות לפוזיציה ממנה לא יכלו להרוויח כלל.
למעשה, טענו התובעות, סכום המזומנים בחשבונותיהן היה יציב כמעט לכל אורך תקופת הפעילות.
רק כאשר הבין הבנק שההפסד האמיר עד לגובה ההון הנזיל שהעמידו התובעות בתחילת הדרך - עצר הבנק את הפעילות ואף דרש מהתובעות תשלום של מיליוני שקלים אשר נגבו בפועל.
* ניגוד עניינים
נטען, כי פעילותו של הבנק בחשבונות התובעות העמידה את הבנק בניגוד עניינים אותו לא חשף בפני התובעות.