הפעילות בתחום המט"ח כללה, בין היתר, ביצוע פעולות באופן ישיר מול חדר העסקאות של הבנק; מתן הוראות בהיקפים גדולים לביצוע עסקאות פורקס ובכלל זה עסקאות פורוורד ועסקאות ספוט, בצמדי מטבעות שונים וכן רכישה, מכירה ו"כתיבת אופציות" על נכסי בסיס שהם מטבעות שונים.
הכל בפעילות ענפה - הן במטבעות שקל-מט"ח והן במטבעות מט"ח-מט"ח (להלן יחד: "הפעילות במט"ח").
לטענת הבנק, התובעות מנסות ליצור מצג שווא לפיו החל הבנק בשנת 2004 להפעיל עליהן לחץ במטרה להגדיל את נפח הפעילות במט"ח. אולם, התובעות מתעלמות במכוון מכך שעוד משנות ה-90 ועד לשנת 2003, פעלו התובעות ומרום בחשבונותיהם בהיקפים גדולים בשוק ההון לרבות במט"ח.
מכאן עולה, כי בשנת 2004 היו התובעות ומרום בעלי ניסיון, מיומנות ובקיאות בביצוע עסקאות בתחום.
הבנק הדגיש כי מעולם לא שכנע את התובעות או את נציגיהן לפעול בתחום המט"ח או להגדיל את היקף הפעילות במט"ח – הכל נעשה ביוזמת התובעות, על פי בקשתן ובהוראתן המפורשת.
הבנק הוסיף כי התובעות נעזרו ביועצים מקצועיים חיצוניים לבנק, ברוקרים או מנהלי תיקים שונים, אשר אף ניהלו חלק מהחשבונות במהלך התקופה כמיופי כוח.
כמו כן, הסתייעו נציגי התובעות באמצעים שונים המספקים מידע בזמן אמת העשוי להשפיע על המגמות בשווקי המט"ח, וכן במידע עדכני באשר לשערי המטבעות השונים.
בתקופה הרלוונטית ואף שנים רבות קודם לשנת 2004, נוהלה הפעילות במט"ח בחשבונות התובעות על ידי מרום ודונרה.
--- סוף עמוד 8 ---
השניים הציגו בפני הבנק מצגים לפיהם הם מתואמים ביניהם באשר לפעילות וערים לסיכונים שהם נוטלים ולעובדה שמדובר בפעילות ספקולטיבית במט"ח.
לטענת הבנק, פעלו התובעות בחוסר תום לב ובמכוון עת תיארו את העובדות בכתב התביעה באופן מגמתי ושגוי. זאת, תוך העלמת עובדות מהותיות הידועות להן, כמו למשל בקיאותו וניסיונו עתיר השנים של מרום בפעילות ספקולטיבית במט"ח.
עוד נאמר, כי חלק מפעילותו של מרום במט"ח בחשבונות התובעות נשאה רווחים וחלקה נשאה הפסדים.
לטענתם, מרום היה מודע היטב בכל המועדים הרלוונטיים לכל הרווחים וההפסדים. פעמים רבות ביקש להמשיך ולפעול במט"ח למרות ההפסדים, על מנת להחזיר לעצמו את הכספים שהפסיד. כך עשה בינואר 2008 ואף במחצית השנייה של שנת 2008, באמצעות חברת גיפט לניהול השקעות בע"מ (להלן: "גיפט").
יתרה מכך, הפסדי התובעות הופיעו בדוחות השנתיים של התובעות עליהם היה חתום מרום.