43. יוער, כי לא מצאתי בעדות הגב' פרידמן כדי לשנות ממסקנתי, בהינתן עדותה כי אינה יודעת מי גר בבית, כי לא הכירה את הדייר החדש, וכי לעדינה כלל לא היה קשר עמה שכן היא באה לאמה (עמ' 31 לפרוטוקול).
44. למעלה מן הצורך, אף ככל שהיה מדובר בדיירות מוגנת, לא היה בכך כדי לסייע לנתבעים. הנתבע 3 הצהיר כי לאחר פטירת עדינה הוסיף לשלם לילדיה דמי שכירות, עד אשר בחודש ספטמבר 1990 הופיע בביתו אדם שהציג עצמו כשליח של בעלי הבית באוסטרליה וציין בפניו כי הואיל ודמי המפתח לא משולמים מזה מספר חודשים (עקב פטירת עדינה), הוא יידרש לכאורה לשלמם לבעלים. לכשנשאל הנתבע 3 בחקירתו לגבי זהותו הנטענת של אותו שליח, השיב: "לא יודע" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 31-32). הנתבע 3 הצהיר כי בעקבות האמור, הודיע לבתה של עדינה, כי אינו מתכוון להמשיך לשלם לה דמי שכירות (סעיף 22-23 לתצהירו).
45. ואכן, בעדות הנתבע 3 בפני הוברר כי למעשה משך שנים רבות הוא אינו משלם כל תמורה, לא דמי שכירות ולא כל תמורה אחרת, בגין הבית:
"ש. אתה נראה לי אדם מסודר נכון?
ת. כן.
ש. שילמת דמי שכירות?
ת. בהתחלה. שנה ורבע שילמתי.
ש. יש לך קבלות על זה?
ת. לא.
ש. אחרי שעדינה הלכה לעולמה המשכת לשלם?
ת. פניתי למשפחה ואמרו שהדירה לא שייכת לעדינה אז אין מה לשלם.
ש. ונשארת ככה בלי לשלם?
ת. נכון.
ש. במשך 26 שנים לא שילמת?
ת. נכון." (ההדגשות אינה במקור; עמ' 6 פרוטוקול 1, שורות 5-16)
46. הנה כי כן, הנתבעים 3-4 החליטו, על דעת עצמם, להפסיק לשלם דמי שכירות, מתוך הנחה שבמועד כלשהו בעתיד הם עלולים להידרש על ידי הבעלים לשלמם. התנהלות זו אינה מתיישבת עם ההיגיון, סותרת את השכל הישר, והיא שומטת את הקרקע תחת טענת הנתבעים לחזקה בבית מכוח זכות שבדין.
47. לפיכך, אף אם הנתבעים 3-4 היו דיירים מוגנים כנטען, הרי שבראי סעיף 130 (1) לחוק הגנת הדייר, קמה עילה לפינויים, בהינתן הודאת הנתבע 3 בדבר אי תשלום דמי שכירות משך 26 שנים ברצף ובמתכוון, ועת הוברר בעדות הנתבע 2 כי אף חשבונות המים בגין הנכס אינם משולמים על ידם.
48. לא ראיתי לשעות לטענת הנתבעים בדבר ניסיונות כושלים לכאורה לאיתור בעלים, שכן נפסק כי "גם כאשר אין בעל הבית מסכים לקבל דמי שכירות שאינם עונים על דרישותיו, יש לדייר דרכים פשוטות לשלמם, בהיות דמי השכירות ליבת ההתקשרות; למשל, על-ידי תשלום לעורך הדין, או אף הפקדה בחשבון בנק מיוחד לכך." (רע"א 2367/17 ג'סאן אסמאעיל נופל נ' עזבון המנוח עיסא מוסטפא עבידי (23/4/17), פסקה י"ד).