כב' השופט ח' מלצר קבע כי כך יש לפעול בעע"מ 7666/14 אדם טבע ודין נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז מרכז (פורסם בנבו, 2017), במקרה בו ניתן היתר בנייה שלא כדין (שם, בפסקה 42 לפסק דינו, כן ראו: עניין וועדת המעקב).
השעיית הכרזת הבטלות תאפשר למשרד השיכון, ורשויות הרווחה האחרות פרק זמן הולם לגיבוש מדיניות באשר לאופן הוכחת התנאי של מיצוי יכולת השתכרות. בשים לב לכלל נסיבות העניין, הצהרת הבטלות תיכנס לתוקפה בתום 12 חודשים מהיום.
12.2.הסעד הפרטני
כעת יש לבחון את הסעד שיש ליתן לעותרת, דבורה אלבז. העותרת ביקשה כי זכאותה לשיכון ציבורי תמנה מחודש ינואר 2016 כן ביקשה כי מאותו מועד תקבל סיוע מוגדל בשכר דירה (שניתן לה עד שתקבל שיכון ציבורי). כיון שמדובר במקרה בודד, אני סבורה כי יש להחיל עליה את הנוהל ללא ההוראה המפלה.
--- סוף עמוד 60 ---
סעד זה, המכונה "פטור חוקתי" מתחולת הסעיף הרלבנטי בתקופת השעייה, ניתן במישור החוקתי במשפט ההשוואתי בהתייחס להשעיית בטלות של דבר חקיקה, אולם אין מניעה להחילו, ואף ראוי יותר לעשות כן כשמדובר בביטול הוראה בנוהל של הרשות המנהלית שאינו בגדר חקיקה ראשית (ראו בהרחבה אהרן ברק, פרשנות במשפט – פרשנות חוקתית 743 (1994); עמנואל גרוס, "תרופות חוקתיות", משפט וממשל ד 433, 449 (1997); אמנון רייכמן, "גשרון צר מאוד: חוקה, צדק, יושר וסעד", משפטים לז 701, 741 (2007)).
בנוסף, מתן סעד לדבורה אלבז נדרש כדי לתמרץ מתדיינים, במקרים מסוימים, להגיש עתירות מוצדקות נגד הרשות כאשר היא פועלת שלא כדין. ראו לענייין זה עע"מ 7335/10 קצין התגמולים - משרד הבטחון נ' משה לופו (פורסם בנבו, 2013), שם בוטל נוהל של משרד הביטחון ונקבע כי העותר באותו עניין יקבל את ההטבות, שנשללו ממנו בנוהל שבוטל. כב' השופט אליקים רובינשטיין קבע (בפסקה סה' לפסק דינו):
"באשר למשיב 1 אישית, איננו רואים לגרוע מאשר פסק לו בית המשפט קמא רטרואקטיבית, הטעם הוא "הטעם הכללי של הצורך במתן תמריץ למתדיין, במקרים הראויים לכך, לפעול לשינוי ההלכה הקיימת" (ראו ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' פרי, [פורסם בנבו] פסקה 35 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה (כתארו אז) ריבלין (2009)). לגביו אישית איננו נעתרים איפוא לערעור."
אחרת, אם הסעד שיקבלו עותרים, שהשיגו את מטרת העתירה והביאו לשינוי נוהל או תקנה, תמיד יצפה פני עתיד, ולא יגע בעניינם שלהם, לא יפנו עותרים כדוגמת דבורה אלבז לקבלת סעד (השוו למקרים אחרים בהם נפסק כך בבית המשפט העליון: בג"ץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מרק פיורסט, פסקה 59 לפסק הדין (פורסם בנבו, 2012); בג"ץ 10076/02 ד"ר יורי רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר, פ"ד סא(3) 857 (2006); ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי, פסקה 35 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין (פורסם בנבו, 2009). כן ראו פסיקה דומה בבית המשפט לעניינים מנהלים בעניין שריג).
לאור האמור יש לקבל את בקשתה של דבורה אלבז כפי שנוסחה בבקשה לדיוק סעדי העתירה (ס' 17 להודעה), ועל כן אני מורה למשרד השיכון לבחון את עמידתה של דבורה במבחן מיצוי כושר השתכרות, רטרואקטיבית מחודש ינואר 2016, הוא המועד בו צברה העותרת את תקופת הוותק הנדרשת בת 12 חודשים של קבלת קצבת מזונות.
ככל שמשרד השיכון ישתכנע כי במועד זה דבורה אלבז עמדה במבחן מיצוי כושר השתכרות כנדרש, יוכר מועד זה כמועד זכאותה לדיור ציבורי על כל המשתמע מכך.
לעניין זה יש להדגיש כי בנובמבר 2016 הוכרה זכאות העותרת לקבלת קצבת הבטחת הכנסה, ומכך עולה כי לפחות ממועד זה העותרת נבדקה ע"י המוסד לביטוח לאומי ונמצא כי הינה ממצה את כושר השתכרותה, כך שלכל הפחות תעודכן הזכאות ממועד זה.
13. סוף דבר
--- סוף עמוד 61 ---
סעיף 2.12 לנוהל 08/05 יבוטל, כך שהמבקשים דיור ציבורי, לרבות נשים המקבלות קצבת מזונות, יוכלו להוכיח מיצוי יכולת השתכרות שלא רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה. התנאים הקבועים היום בסעיף זה, לרבות קבלת קצבת הכנסה כאמור בנוהל, יהוו את אחת הדרכים להוכחת מיצוי כושר השתכרות אך לא הדרך הבלעדית. ביטול הסעיף יכנס לתוקף בתוך שנה מהיום.
אשר לעותרת, החלטת הוועדה הציבורית בעניינה מיום 6.12.16, תבוטל ועניינה יוחזר לבחינת משרד השיכון (שיבחר בוועדה הרלבנטית לצורך כך לפי שיקול דעתו).
כמו כן, משרד השיכון יישא בהוצאות משפט ושכר טרחה של העותרת בסכום של 25,000 שקלים. אני ערה לכך שמדובר בהוצאות המועברות לסיוע המשפטי,, אולם, גם בהטלת הוצאות אלו יש לעודד עותרים להגיש עתירות מסוג זה. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לסיום, בחרתי להביא מדבריו של גיא מונדלק, זכויות חברתיות כלכליות, ספר ברנזון, שבסיכום (עמ' 280) מדגיש ומזהיר:
"על העושים במהפכות חוקתיות לזכור כי אין תועלת ברשימת הזכויות עלי ספר, אם אלה אינן מצליחות לשנות את החוויה הבסיסית שאליה מתעורר אדם מדי בוקר. אם הבוקר של היום דומה לזה של אתמול, ואין לאדם להאמין כי כך יהיה גם בכל בוקר מעתה ועד עולם, וכי ספרו כתוב, ולא נותר אלא להפוך דף על-מנת לגלות כי ההמשך ידוע מראש, דומה לעבר ואולי אף רע יותר, הרי שכל שנותר זה אותו טעם מר של תסכול, מיאוס, ציניות ואפאתיות אשר מגלים את הפגיעה הקשה בזכויות האדם".
אני תקווה כי בעקבות פסק הדין יתוקנו כלל הנהלים, כך שדבורה אלבז וילדיה, יחד עם נשים אחרות במצבה, יתעוררו לבוקר חדש עם תחושה חדשה.
ניתן והודע לצדדים, היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, 01 אפריל 2019.
מיכל אגמון גונן