32. הנתבעת, אשר טענה כי זמן סביר לפינוי המסוף הדרומי הוא 36 חודשים, הפנתה בעניין זה להוראות התוספת להסכם מיום 25.12.1996, במסגרתה הוארך תוקף ההסכם משנת 1984 עד ליום 31.3.2014 (נספח ב'2 לכתב התביעה ונספח 7 לכתב ההגנה).
כאמור, ניתן ללמוד מהוראות התוספת, כי הרקע לחתימתה בעיתוי הנ"ל (אף שההסכם הוארך זה מכבר עד לשנת 1999), היתה כוונתה של רשות הנמלים לבצע עבודות פיתוח לצורך הרחבת הנמל, ובכלל זה אזור המסוף הדרומי, והיה חשש שהדבר ישבש את העבודה. בנוסף, הבהירה הרשות באותה תוספת, כי בכוונתה לרכז בעתיד את כל הפעילות הנוגעת לשינוע ואחסון כימיקלים בנמל חיפה באתר אחר שיוקצה לשם כך, ויתכן שגדות תדרש להעתיק את מתקניה לשם.
על פי התוספת הנ"ל להסכם, כל הוראות ותניות ההסכם העיקרי משנת 1984, בשינויים המפורטים בתוספת או המחוייבים בגינה, יחולו בין הצדדים לתקופה נוספת של 15 שנים. הודגש בסעיף 3(ב), כי לא ניתנת לגדות זכות כלשהי להאריך את תוקף ההסכם מעבר לתקופה הנוספת ובכל מקרה יבוא ההסכם לקיצו, לא יאוחר מיום 31.3.2014.
סעיף 5 לתוספת משנת 1996, קובע על פי כותרתו הוראות שהן בבחינת "תוספת לסעיף 4 לחוזה העיקרי". סעיף 5(ד) לתוספת קובע, כי במדה ותדרש גדות להעביר את מתקני הניטול, כולם או מקצתם, לאתר חילופי על חשבונה, היא תהא רשאית להודיע לרשות בתוך 90 ימים כי אינה חפצה להעביר את הכימיקלים שטופלו באתר לאתר החילופי ובמצב דברים זה, רשאית הרשות להודיע לגדות על ביטול ההסכם. הביטול יכנס לתוקף 36 חודשים לאחר מועד קבלת הדרישה לפינוי וגדות תפנה עד למועד זה את האתר בתנאים כמפורט בסעיף 17 להסכם משנת 1984.
סעיף 5(ה) לתוספת משנת 1996 קובע, כי "על אף כל האמור בתוספת זו", בתקופה הנוספת "תהא גדות זכאית להודיע לרשות על רצונה להביא את ההסכם לסיומו ובלבד שתינתן לרשות הודעה מוקדמת על כך 36 חודשים לפחות". בנוסף, נקבע כי במדה וגדות תתן הודעה כאמור היא תדאג לפנות את מתחם המסוף הדרומי עד למועד של 36 חודשים בתנאים כמפורט בסעיף 17 להסכם 1984, "בשינויים המחוייבים לפי העניין".
מר אליהו בן עמרם, מי ששמש כדירקטור בגדות באותה עת, הבהיר כי הנספח משנת 1996 נחתם על ידיו, בשם גדות מסופים. לטענתו, התקופה בת 36 חודשים בתוספת נקבעה על סמך הערכת אנשי הנדסה, כי זהו פרק הזמן שידרש על מנת לפנות את המסוף הדרומי. העד עמד על טענתו בחקירתו הנגדית והיא לא נסתרה בעיקרה. הוא הבהיר, כי נוהל בין הצדדים מו"מ ארוך וכי "מה שמשתמע מהדבר הזה שהזמן של 36 חודש נדרשו כדי לבצע את הניתוק, את המעבר מהמקום למקום אחר, זה לא שהלכו להתאבד. כל מה שהיה, היה צריך להעביר את זה לאיזשהו מקום אחר, זאת אומרת אם זה גם היה ביוזמה של גדות, אז היא הייתה צריכה להודיע והייתה צריכה 36 חודש כדי לבצע את זה" (עמ' 4, שורות 20 - 24 לפרוטוקול).
התובעת טענה, כי אותם 36 חודשים נדרשו דווקא לרשות הנמלים, כדי שתוכל להיערך למצב בו הנתבעת תבקש לסיים את ההסכם. משעומת מר בן עמרם עם טענה זו, הוא השיב כי "אני לא חושב שזו הייתה הכוונה. כל ההתנהלות של ה-36 חודש, זה דבר שנבחן ע"י מהנדסים משני הצדדים והם הגיעו למסקנה, שכדי לבצע העתקה של כל המכלים האלה, 100 וכמה, אני כבר לא זוכר על מה שהיה לפני 20 שנה ועל איזה כמויות, אני לא יודע, אני לא שופט אם זה היה במקום. זה שטח רחב ידיים, מכלים בגדלים שונים, בגובה שונה. זאת אומרת זה לא דבר שאפשר היה לבוא ולהגיד, 'אנחנו מזיזים את זה לאיזשהו צד' ובזה נגמר העניין. היה צריך לעצור את מילוי המכלים, לפנות אותם, לרוקן אותם, להעביר אותם. כל זה לוקח זמן" (עמ' 4, שורות 27 - 34 לפרוטוקול). התובעת לא הביאה לעדות עדים שיעידו על נסיבות חתימת התוספת משנת 1996 ושיקולי הצדדים, עת קבעו תקופה בת 36 חדשים לצורך פינוי המסוף הדרומי. יתירה מזאת, טענת התובעת במישור זה גם לא עולה מנוסח ההסכם. להיפך, ניתן ללמוד מהוראות התוספת, כי הצדדים הגיעו לידי הכרה שפינוי המסוף הדרומי יארך כ - 36 חדשים, ללא קשר לזהות הצד שיבקש להפסיק את ההתקשרות.
נמצא, אפוא, כי ההסכם משנת 1996, ובפרט סעיף 5, מעידים על אומד דעת הצדדים באשר לתקופה שתדרש לנתבעת לפנות את המסוף הדרומי, בין אם הרשות תודיע על ביטול ההסכם ובין אם הנתבעת היא שתודיע על ביטול ההסכם. תקופה זו, בת כ - 36 חודשים, כוללת את המנגנון הקבוע בסעיף 17 להסכם משנת 1984, בשינויים המחוייבים.
33. לצורך הוכחת טענותיה באשר לזמן הסביר הנחוץ לפינוי המסוף, הגישה הנתבעת את חוות דעתו של ד"ר אמיר פרי, מומחה בניהול סיכונים, ואת חוות דעתה של המהנדסת גב' איריס שמר.
34. חוות דעתו של ד"ר פרי עוסקת בנושא הסיכונים התפעוליים והבטיחותיים הטמונים בפירוק המכלים והמשאבות במסוף הדרומי ובהקמת אתר חלופי, לרבות גורמי הסיכון, עוצמתם והשפעתם על הפן התפעולי והפן הבטיחותי בכלל ועל עובדי גדות והסביבה, בפרט.
חוות הדעת עוסקת בהיבטי ניהול הסיכונים התפעוליים והבטיחותיים, כולל בחינה של ארבעה שלבים בתהליך ריקון ופירוק המכלים והמשאבות במסוף הדרומי ובתהליך הקמת אתר חלופי - גורמי סיכון בפירוק המכלים במסוף הדרומי, גורמי סיכון תעבורתיים בשינוע חומרים מסוכנים, גורמי סיכון בהקמת אתר חלופי וגורמי סיכון בהדרכה והכשרה של עובדי תפעול ואחזקה באתר החלופי (למעט קבוצת גורמי הסיכון הראשונה והשניה, יתר קבוצות הסיכון אינן רלוונטיות לענייננו).
המומחה הבהיר, כי תהליך ריקון ופירוק המכלים במסוף הדרומי כולל גורמי סיכון בלתי קבילים אליהם חשופים העובדים המבצעים את הליך, הציבור והסביבה. תהליך פירוק וריקון המכלים אמור להתבצע בסדר פעולות הנדסי מקובל, הכולל ריקון וניקיון המכלים, ריקון כלל האדים הדליקים והרעילים במכל, הקמת פיגומים מחוץ ובתוך המכל, עבודות חיתוך המכל ועבודות הנפה לפרוק חלקי המכל, כאשר כל שלב בפני עצמו כולל מספר תרחישי חרום המהווים סיכון ממשי לצוותי העבודה, הציבור והסביבה. לפיכך, יש להכין תכנית לניהול בטיחות על פי דרישות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול בטיחות), התשע"ג - 2013, אשר תכלול את כל הדרישות, תוך מתן תשומת לב ודגש לפרק ניהול הסיכונים בפירוק, השינוע וההובלה.
המומחה העריך כי תהליך השינוע של הכימיקלים המאוחסנים במסוף והעברתם אל מחוץ למסוף ידרוש כ - 1,000 סבבי פריקה ושינוע של החומרים על ידי מכליות כביש. בהיבטי ניהול הסיכונים, כמות מכליות הכביש המבצעות את השינוע יהיה גדול מאוד ביחס לטיפול שגרתי, דבר שיגדיל את ההסתברות להתרחשות אירועי חירום - לרבות סכנה של דליפת חומר מסוכן, התלקחות שלו ופיזור אדים רעילים - אשר יכולים להתרחש בכל נקודה על ציר השינוע ולחשוף את הציבור, הסביבה והעובדים לגורמי סיכון בלתי קבילים. הוא הבהיר, כי במצב של אירוע חירום נדרש צוות מודרך, מוכשר ומיומן לטיפול באירועי חירום, בדגש על הגעה מידית לאזור, תיחום האירוע ומתן מענה ראשוני.
המומחה הדגיש, כי ממצאי ניהול הסיכונים מעידים על כך שתהליך ריקון מהיר, פירוק המכלים והמשאבות במסוף הדרומי והקמת אתר חלופי, הם תהליכים מורכבים ורוויים בגורמי סיכון בלתי קבילים, המסכנים באופן מהותי את הציבור וצוותי העבודה וביצוע תהליכים בפרקי זמן קצרים מגביר משמעותית את ההסתברות להתרחשות גורמי הסיכון. לכן, פעולות הריקון ופירוק המכלים מחייבים תהליכי הערכות סדורים. חוות דעתו של המומחה ממפה את החומרים הכימיים במסוף, סיווגם (בחלוקה להשפעות בריאותיות, שריפה וראקטיביות), והערכת הסיכונים בפועל, לרבות תרחישים אפשריים. אף שהדבר לא נרשם בחוות דעתו, ברור כי לפחות טיוטת חוות דעתה של המהנדסת שמר עמדה לנגד עיניו בעת שערך את חוות דעתו.
ד"ר פרי נחקר קצרות על חוות דעתו ולמעשה, ניכר כי התובעת אינה חולקת על מערך הסיכונים הנובעים מפירוק המכילים, כפי שפורטו על ידיו. מערך סיכונים זה נלקח בחשבון על ידי המומחית שמר, בעת עריכת חוות דעתה.
35. בחוות דעתה מיום 28.2.2018 סקרה המהנדסת שמר, המומחית מטעם הנתבעת, את השתלשלות העניינים ההסכמית בין הצדדים, כפי שהובאה בפניה על ידי הנתבעת. חוות דעתה עסקה כאמור בשני עניינים. האחד - תהליכי עבודה הכרוכים בפינוי מכל האחסון במסוף הדרומי ומשך הזמן הצפוי לביצוע. השני - תהליכי העבודה הכרוכים בהקמת הציוד באתר חלופי ומשך הזמן הצפוי לכך. חלק זה של חוות הדעת אינו רלוונטי לענייננו, באשר הוא נוגע לפרקי זמן שנועדו לצורך הקמת אתר חלופי לטובת הנתבעת, לאחר פינוי המסוף הדרומי.
המומחית התייחסה לארבע קבוצות מכלים המוצבים במסוף הדרומי - 20 מכלים קטנים בקוטר של עד 5 מטר ובגובה משתנה של 7 - 11 מטר, 40 מכלים בינוניים בעלי נפח תפעולי של כ - 200 - 800 מ"ק, בקטרים של 5 - 10 מטר, 17 מכלים גדולים בעלי נפח תפעולי גדול מ - 1,000 מ"ק בקטרים של כ - 10 - 15 מטר ו - 17 מכלים אופקיים, מתוכם 5 איזוטנקים. בנוסף, התייחסה המומחית לפירוק המשאבות שבאתר. המומחית תארה את תהליכי העבודה הכרוכים בפירוק הציוד במסוף הדרומי, תוך הבחנה בין סוגי המכלים השונים. היא הבהירה שניתן להוביל את המכלים הקטנים בשלמותם, בעוד שאת המכלים הבינוניים והגדולים יש צורך לפרק לצורך העברתם לאתר החלופי. היא הבהירה, כי הפרוט בחוות הדעת שלה הוא תיאור הנדסי עקרוני של הצעדים שיש לנקוט כדי לפרק את הציוד לצורך שימוש מחדש בו.
ללא תלות בגודלו של המכל ובאופן הפירוק שלו וטרם ביצוע עבודה כלשהי, יש לבצע שלבי הכנה, כולל ריקון של המכל מן החומר שבו וניקיון פנים המכל, תוך הדגשת ההיבט הבטיחותי בעניין זה. המומחית טענה, כי טרם תחילת שלב ההכנה יש להכין תכניות עבודה מפורטות לניקיון המכלים תוך התייחסות פרטנית לכל אחד מסוגי המכלים המיועדים לפרוק ואמצעי השטיפה והניקוי שלהם. היא הבהירה, כי מאחר ולמרבית לקוחותיה של הנתבעת אין אמצעי אחסון זמינים יש לקחת זאת בחשבון ולאפשר ללקוחות החברה להתארגן בהתאם, טרם תחילת עבודות הפירוק. בהתאם, רק לאחר צריכת המלאי המאוחסן על ידי הלקוחות והבעלים של החומרים המאוחסנים, יש לוודא ריקונו של המכל עד תום ורק אז להתחיל בניקיון פנים המכל. שלב זה כולל שטיפה פנימית בלחץ מים נמוך ולאחר מכן שטיפה בלחץ גבוה וניתוק המכל מהצנרת המחוברת אליו.
בכל הנוגע למכלים הקטנים - הבהירה המומחית כי ניתן להובילם בשלמותם, אולם ומאחר ומדובר בציוד ישן מאוד שאין מידע לגבי התקנים לפיהם תוכנן ונבנה, יש לבחון את חוזק המכל והיתכנות עמידתו בהליך פירוק והובלה לצורך העמדה מחדש. בדיקה כזו כוללת מדידה של עובי הדופן בפיזור סביר ובמידה וקיימים הפרשים במדידה, יש לבצע בדיקה חוזרת במספר נקודות גדול יותר. במידה וימצא לאחר חישובים כי חוזקו של המכל אינו מספק, יש לתכנן ולהתקין עליו אמצעי חיזוק. לאחר מכן יש לבצע הכנה של מכל להנפה, ריתוך אוזני הרמה ובמקביל פירוק של המכשירים המורכבים על המכל ופירוק של אביזרי קונסטרוקציה חיצוניים. לאחר קשירתו של המכל ועיגונו אל המנוף ניתן להניפו ממיקומו אל אמצעי ההובלה.
בכל הנוגע למכלים הבינוניים והגדולים - הבהירה המומחית כי לא ניתן להובילם באמצעים סבירים ולכן יש לפרק אותם באופן בטיחותי ושיטתי, כדי שלא ייגרם להם נזק, בליווי ובפיקוח של מהנדס ספציפי לתכנון מכלים מסוג זה. לשיטתה, יש להכין תכנית הנדסית ספציפית לפירוק, הכוללת תכנון מפורט של חלוקת המכלים למקטעים, בשים לב לממדיהם. היא טענה, כי תכנית הפירוק אמורה להתבסס על התכנון הקיים של המכל ובמקרה שלא קיים כזה אזי ידרש שלב מקביל של הכנת תכניות עדות (AS - BUILT). לאחר השלמת ההכנות לפירוק ותכניות הפירוק ניתן להתחיל בפירוק המכל. בשלב הראשון, יש צורך לפרק את המכשירים המורכבים על המכל ולהתקין אמצעים מתאימים לצורך עבודה בתוכו. לאחר מכן, יש לבצע סימון של המקטעים המיועדים לפירוק ולפרק את אביזרי הקונסטרוקציה החיצוניים. הרכיב הראשון המיועד לפירוק הוא גג המכל, אשר יחתך מצדו הפנימי, כשבכל פעם חותכים חלק מסוים והמנוף מוריד אותו אל הקרקע. היא הדגישה, כי בשלב זה חל איסור לבצע עבודות כלשהן במכלים הסמוכים בטווח רדיוס ההנפה. בהמשך, תפורק מעטפת המכל והרכיב האחרון המיועד לפרוק הוא רצפת המכל. את הפלטות החתוכות ניתן לפנות באמצעות מעמיס טלסקופי לאזור אחסון זמני לקראת הובלה לאתר חלופי.
פירוק המשאבות יחסית פשוט, כאשר האתגר הגלום בו הוא בעיקרו כמות הרכיבים מכל סוג ורגישות הציוד, המצריכים עבודה מסודרת תוך זיהוי וסימון הפריטים.
המומחית העריכה בחוות דעתה את משך הזמן הכרוך בפרוק המכלים והמשאבות במסוף הדרומי, בהתבסס על השלבים שתוארו לעיל. היא הבהירה, כי האפשרות לבצע פעולות מקבילות עבור מספר מכלים מוגבלת עקב צפיפות האתר והגישה המוגבלת למכלים, זמינות ציוד וכח אדם מקצועי ומגבלות בטיחותיות בעבודה במקביל. המומחית הפרידה בלוחות הזמנים בין שלב ההכנה לפרוק המכלים ומשכי הזמן האופייניים לפרוק מכלים קטנים ומכלים גדולים.
באשר לשלב ההכנה לפרוק המכלים - המומחית העריכה את שלב ריקון המכלים ב - 78 ימי עבודה, כאשר במקביל לו יוכנו תכניות עבודה מפורטות לניקיון המכלים ואישור התכניות על ידי הגורמים הרלוונטיים. אדגיש, כי הנחת העבודה של שני המומחים מטעם הנתבעת, כל אחד בתחומו, היא כי מעת ריקון המכלים, תהיה השבתה מלאה של הפעילות במסוף הדרומי, ללא רצף תפעולי כלשהו (ראה סעיף 99(1) לחוות דעתו של ד"ר פרי, עדותו של הנ"ל בעמ' 54, שורות 15 - 19 לפרוטוקול ועדותה של המהנדסת שמר בעמ' 28, שורות 27 - 33 לפרוטוקול). עבודת השלמת ריקון תחתית המכל הוערכה ב - 23 ימי עבודה לאתר כולו, שטיפה פנימית של המכלים בלחץ נמוך, בהתחשב בזמינות כח אדם וזמינות מכליות לאיסוף מי השטיפה - 6 חודשים, שטיפה פנימית בלחץ - 17 ימי עבודה וניתוק המכלים מהצנרת ואוורורם - 37 ימי עבודה.