18. תנאי נוסף הקיים בהגדרת ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל הוא כי המטבע, דהיינו שטרי הכסף או המעות, יהיו ״הילך חוקי״ במדינת חוץ. דומה, כי אף המערער אינו חולק על כך כי הביטקוין אינו הילך חוקי של אף מדינה (ראו גם ההודעה המשותפת, שם נאמר כי אין בשמו כ״מטבע וירטואלי״ כדי להעיד על מעמדו החוקי כמטבע). לטענת המערער, מאחר שהגדרה זו ממילא אינה רלוונטית לביטקוין, אין גם חשיבות לתנאי הנוסף באותה הגדרה, ולפיכך, לדידו, העובדה כי הביטקוין אינו הילך חוקי במדינה כלשהי, אין בה כדי להוציא את הביטקוין מכלל מטבע. כאמור, לדעתי ההגדרה רלוונטית במובן זה שלא ניתן לראות בביטקוין, שהוא רשומה דיגיטלית בלבד ואינו מתבטא בדרך כלשהי בשטרי כסף או מעות, כמטבע. באותה מידה היא רלוונטית משום שלא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין מהווה ״הילך חוקי״ במדינה כלשהי.
אדגיש כי העובדה שהביטקוין אינו הילך חוקי בשום מדינה, אין פירושה כי הביטקוין נחשב כאמצעי תשלום בלתי חוקי. מחומר הראיות שעמד בפניי עלה כי תשלום באמצעות הביטקוין הוא חוקי במדינות רבות. גם בישראל תשלום באמצעות הביטקוין אינו אסור, אך בוודאי אין זה אומר כי הוא נחשב כ"הילך חוקי" בישראל.
19. מקובל לפרש את המונח "הילך חוקי" כמתכוון למטבע שבאותה מדינה חייבים לקבל אותו כתמורה לפירעון חוב, דהיינו "כל אמצעי תשלום שלפי החוק אין נושה רשאי לסרב לקבלו כפרעון סופי ומוחלט של כל חוב" (איל זמיר, חוק המכר, תשכ״ח – 1968 49 (1987)).
בדומה לכך נאמר בסעיף 489 לחוק העונשין, תשל״ז-1977: ״מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו - מאסר שלושה חדשים״.
20. לטענת המערער, אף מכאן ניתן ללמוד כי הגדרת ״מטבע״ בחוק בנק ישראל ״אינה רלבנטית" לביטקוין, שהרי ערכו של הביטקוין והאמון של המשתמשים בו אינו נשען, במכוון וכחלק אינהרנטי למטרת יצירתו, על גיבוי של מדינה; הביטקוין נועד להיות אלטרנטיבה לשימוש במטבעות הקיימים המונפקים על ידי מדינות.
21. אף טענה זו של המערער, בדומה לטענתו הקודמת באשר לדרישה כי למטבע יהיה ביטוי בדרך של ״שטרי כסף או מעות״, היא בבחינת הנחת המבוקש. משעה שנקבע בהגדרת ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל כי נדרש שיהיה זה ״הילך חוקי״ במדינת חוץ, הרי שהגדרת מטבע ״רלוונטית״ במובן זה שהביטקוין, שאינו הילך חוקי בשום מדינה, לא ייחשב כמטבע. ואכן, הביטקוין אינו ״הילך חוקי״ בשום מדינה (ראו עמ׳ 46-47 לדו״ח האסדרה וכן סעיף 1.5 לחוזר בנק ישראל) וכפי שקבע בית המשפט העליון בע״א 6389/17 ביטס אוף גולד נ׳ בנק לאומי לישראל (25.2.2018) (להלן: ״עניין ביטס״):
״הביטקוין (Bitcoin) הוא סוג של נכס דיגיטאלי בעל ערך, הנכלל בקבוצה המכונה ״מטבעות וירטואליים״ ומשמש בהסכמת קהילת המשתמשים בו כאמצעי תשלום עבור סחורות או שירותים, להמרה למטבעות אחרים ואף לצורך השקעה. יחידה דיגיטלית זו היא יוזמה פרטית המונפקת על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי או רשמי; וזאת בשונה ממטבע ״רגיל״, שלגביו נקבע כי הוא אמצעי תשלום שלא ניתן לסרב לקבלו על פי דין (הילך חוקי(. העברת ביטקוין בין משתמשים נעשית במישרין מבלי שנדרש גורם מתווך, כדוגמת מוסד פיננסי, שיבצע את העסקה״.
גם מהטעם שהביטקוין אינו בבחינת ״הילך חוקי״, אין הוא נכלל במונח ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל, ולפיכך אף לא נחשב כ"מטבע "לצורך פקודת מס הכנסה. אחזור ואדגיש כי לא מצאתי נימוק כלשהו המצדיק לפרש את המונח "מטבע" בפקודת מס הכנסה באופן שונה מהגדרתו בדין הכללי, וכפי שיובהר להלן, ולאור התכלית העומדת ביסוד הפטור להפרשי הצמדה בפקודת מס הכנסה, אף מן הראוי לפרש מונחים אלה באותו אופן ולא להעניק פטור ממס לרווחים הנובעים ממכירתו של הביטקוין. אוסיף בעניין זה, כי העד המומחה מטעם המערער, מר אורי דהן (להלן: "מר דהן") עשה שימוש בחוות הדעת שהוגשה על ידו במונח "הילך חוקי" אך התקשה להסביר במהלך חקירתו הנגדית מה משמעותו של מונח זה ואף טען כי חוק בנק ישראל הוא "בעייתי" בהקשר זה (ראו: עמ׳ 25, ש׳ 20-28). לא השתכנעתי כי ניתן להתעלם ממרכיב מרכזי זה שבהגדרת "מטבע".
מעמדו של הביטקוין במדינות שונות
22. מסגרת ההליך ביקש המערער להוכיח כי הלכה למעשה משמש הביטקוין במדינות רבות כמטבע, וכתחליף למטבעות המסורתיים. לשם כך הגיש, בין היתר, את חוות דעתו של מר דהן, אלא שלא מצאתי כי יש בחוות דעת זו כדי לסייע למערער. חלק מהדברים שביקש המערער להוכיח באמצעות העד המומחה נוגעים לדין זר, וכידוע יש להוכיח דין זר באמצעות מומחה מתאים. מר דהן, שהציג עצמו כיועץ כלכלי ועסקי. בוודאי שאינו מומחה לדין זר. זאת ועוד, חקירתו הנגדית של מר דהן העלתה כי חוות דעתו (כמו גם מראי מקום אחרים אליהם הפנה לראשונה המערער בסיכומיו) התבססה בעיקרה על אתרי אינטרנט שמקורם ואמינותם לא הוכחה באופן מניח את הדעת (ראו למשל עמ׳ 13, ש׳ 14-23 ; עמ׳ 17 ש׳ 22-36 ; עמ׳ 21 ש׳ 1-5 ; עמ׳ 23 ש׳ 5-8). בתוך כך אף הוברר כי חלקה הארי של חוות דעתו של העד מבוסס על מידע המצוי באתר ה"ויקיפדיה", וזאת בלא שנערכה על ידו בדיקה נוספת מעבר לכך (ראו למשל עמ׳ 18 ש׳ 11-16 ; עמ׳ 30 ש׳ 21-33; עמ׳ 35 ש׳ 4-16; עמ׳ 48 ש׳ 7-12; עמ׳ 39 ש׳ 31-36). ספק רב אם בכך יש כדי לשמש בסיס ראוי לחוות דעת מומחה.
23. בסופו של יום נמצא כי המערער לא הצליח להוכיח כי הביטקוין מהווה תחליף של ממש, במדינה כלשהי, לכסף או למטבע. לטענת המערער, הציבור ברחבי העולם בחר בביטקוין כאלטרנטיבה למטבעות המסורתיים, אלא שמהחומר שבפניי עלה כי הביטקוין אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לכסף. וכדברי מנכ"ל הבנק לסליקה בינלאומית מחודש פברואר 2018 (נספח ה׳ להודעת המשיב, עמ׳ 7; על מעמדו של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (818 ) והמדינות החברות בו, לרבות ישראל, ראו מוצג מש/5):
"… Could bitcoin and other crypto-currencies then substitute for some forms of money? We do not have the full answers but at this time the answer, also in the light of historical experiences, is probably a sound no for many reasons"
כך גם עולה מדו״ח שפרסם הבנק המרכזי האירופאי ((European Central Bank מחודש פברואר 2015 ( Virtual currency schemes – a further analysis) צרופה א׳ להודעה מטעם המשיב - להלן: דו״ח הבנק האירופאי), בעמ׳ 4 בפסקה השנייה:
"Although the term "virtual currency" is commonly used – indeed, it often appears in this report – the ECB does not regard virtual currencies, such as Bitcoin, as full forms of money as defined in economic literature. Virtual currency is also not money or currency from a legal perspective."
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שהביטקוין מעמיד את הציבור בפני סיכונים רבים, כפי שפורט בהודעה המשותפת. כך גם עולה מדו״ח הבנק האירופאי, לאמור:
"VCS present several drawbacks and disadvantages for users, i.e. lack of transparency, clarity and continuity; high dependency of IT and on networks; anonymity of the actors' involved; and high volatility"
24. המערער אף לא הוכיח כי הביטקוין נתפס ברחבי העולם כמטבע לצורך מס. המערער צירף לערעורו מסמך שנערך על ידי חברת Lexidale"״ מחודש מרץ 2017 שכותרתו ״מיסוי מטבעות דיגיטליים - מחקר השוואתי״, אך בהמשך, משהודיע כי עורך המסמך לא יוכל להתייצב לעדות, ביקש להתייחס למסמך כ״מסמך אקדמי״ נוסף (הודעתו מיום 23.11.2017). לא מצאתי כי יש בהגדרתו של המסמך כ״אקדמי״ כדי להכשיר הבאתו כראיה. יתר על כן, מעיון במסמך עולה כי מסקנתו היא ש״הקונצנזוס המתגבש בעולם הינו לפטור פעילות זו ממע״מ״, ואילו בכל הנוגע למיסוי הישיר, צורפה טבלה המלמדת כי ברוב המדינות חלים עקרונות המס הרגילים (או שנכתב בטבלה ״לא ידוע״).
25. על מנת לסבר את האוזן רק אציין כי לפי המסמכים שהוצגו, בפניי רשויות המס בארצות הברית רואות בביטקוין כ״נכס״ לצרכי מס, ושוללות באופן מפורש את סיווגו כמטבע (ראו חוזר מס הכנסה האמריקאי 2014-21, נספח 8 לתצהיר המשיב בעמ׳ 2). הוא הדין באנגליה כאשר במסגרת חוזר משנת 2014 שהופץ מטעם רשויות המס (נספח 7 לתצהיר מטעם המשיב) נאמר כי רווח או הפסד ממכירת ביטקוין שלא במסגרת עסק, ייחשב כרווח או הפסד הון (עמ׳ 4, פסקה אחרונה).
26. אעיר כי לא מן הנמנע שבמדינות שונות קם, או יקום בעתיד, הצורך לתת מענה רגולטורי לביטקוין ולמטבעות הווירטואליים האחרים, ובתוך כך להגדיר את הביטקוין כסוג של כסף לצרכים אלה או אחרים. כך למשל, ביפן הוגדר הביטקוין כ״אמצעי תשלום״ (אך לא כהילך חוקי! - ראו דו״ח האסדרה, עמ׳ 44). בגרמניה הוכר הביטקוין כ״כסף פרטי״. אלא שאף העד המומחה מטעם המערער, מר דהן, לא טען כי הדבר מוביל בהכרח להגדרתו של הביטקוין כ״מטבע״ למטרות מס (חוות דעת דהן, עמ׳ 27. כן ראו מש/7 בהתייחס להגדרת ביטקוין בגרמניה כ״כסף פרטי״).
ההיבט הכלכלי
27. המערער, שאינו מוצא אחיזה לפרשנות אותה הוא מבקש לאמץ בהגדרת ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל, טוען כי יש לבחון את השאלה מהו ״מטבע״ שלא על פי אותה הגדרה, אלא לפי המשמעות המקובלת של מונח זה בחיי היום יום. לגישתו, הביטקוין משמש כאמצעי תשלום לגיטימי ויש לו תכונות ויתרונות המצדיקים הכרה בו כ״מטבע״.
כך, ניתן להעביר ביטקוין בכל עת בעמלה נמוכה ובמהירות, וזאת מהמחשב או מהטלפון הנייד מכל מקום בעולם ולכל מקום בעולם, ללא תלות בבנקים או כל גורם אחר. עסקים רבים מוכנים לקבל תשלום באמצעות ביטקוין, והשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ׳יין גורם לכך שלא ניתן לזייף ביטקוין. לביטקוין, להבדיל מסחורות ובדומה למטבעות המסורתיים, אין כל שימוש שאינו מוניטרי, ניתן לחלק את הביטקוין עד שמונה ספרות לאחר הנקודה, באופן המאפשר תשלום של מיקרו תשלומים.
28. עוד טוען המערער כי העובדה שהתנודתיות בערכו של הביטקוין היא רבה, נובעת מהיותו מטבע חדש יחסית שאינו מפוקח על ידי בנק מרכזי וחשוף לפיכך להשפעות כלל עולמיות. המערער מזכיר כי גם מטבעות מסורתיים הציגו תנודתיות רבה בתקופות מסוימות ועדיין לא היה בכך כדי לשלול מהם את סיווגם כ״מטבע״. בהקשר זה מוסיף המערער וטוען כי אחד היתרונות של הביטקוין היא ההגבלה על הכמות המקסימלית שניתן להנפיק ממנו, מה שמהווה חסם לירידת ערך (כמות מטבעות הביטקוין אינה יכולה לעבור את ה- 21 מיליון; כמות המטבעות נכון להיום עומדת על 17.2 מיליון כאשר ״כריית״ הביטקוין מתבצעת בקצב הולך ופוחת וההגעה ליעד של 21 מיליון צפויה להיות ב-2140; על טכנולוגיית הבלוקציין ראו – Satoshi Nokamoto/ Bitcoin: A peer to peer Electronic Cash System.
29. לא השתכנעתי כי באמור יש כדי להוביל למסקנה לפיה הביטקוין מהווה ״מטבע״ לצורך פקודת מס הכנסה. צודק המשיב בטענתו כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי. בראש וראשונה על שום כך שלמרות השימוש הנעשה בביטקוין, קשה מאוד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות (ראו חוזר בנק ישראל, דו״ח הבנק האירופאי, פרוטוקול דיון ועדת כספים מיום 8.1.2018, נספח 4 לתצהיר המשיב, בנושא: ״פעילות ושימוש במטבעות הקריפטוגרפיים (מטבעות וירטואליים)״).
30. יש לתת את הדעת לכך כי אמון הציבור במטבעות המסורתיים מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין אופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי. ראו ההודעה המשותפת וכן דו״ח בנק ישראל בעניין גורמים המשפיעים על תנודתיות שער החליפין - נספח ד׳ להודעת המשיב; ראו גם דו״ח האסדרה (עמ׳ 44-45) המתייחס לתנודתיות המאפיינת את הביטקוין, וכן מונה סיכונים נוספים, סיכוני שוק וסיכונים תפעוליים, לרבות בעיית נזילות בשל עומס ברשת ועיכוב בהעברת נתונים וחשש להונאות וסיכוני סייבר.
וכך נאמר שם: "קיימות מספר עדויות או השלכות לקושי בהערכת שווים של מטבעות קריפטוגרפיים. למשל השווי של הביטקוין עלה יותר מפי 20 בשנת 2017 (ובאלפי אחוזים בחמש השנים האחרונות( לשווי שוק של 300 מיליארד דולר ללא עדות מובהקת לשינוי מהותי בערכו הכלכלי ובאימוצו כאמצעי תשלום. ככלל, מחירם של המטבעות הקריפטוגרפיים תנודתי מאוד ושווים מזנק או נופל במשך תקופת זמן קצרה״.
הדו״ח אף מציין כי רובם ככולם של הכלכלנים סבורים שמדובר ב״בועה״ וכי קיים חשש שהמשקיעים עלולים לאבד את כל כספם.
31. למעשה, לא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה והנדרשות לצורך הגדרתו כ״כסף״ או כ״מטבע״, לאמור: א. אמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות; ב. אוגר ערך; ג. יחידת חישוב ערך (ראו סעיף 1.4.3.2. לחוזר בנק ישראל, וכן עדות מר דהן בעמ׳ 23 ש׳ 24-29).
הרושם הנוצר הוא כי במידה רבה נסמכת עמדת המערער על כך שהביטקוין נקרא ״מטבע״. כשנשאל מר דהן האם היקף השימוש במטבע הוא פרמטר רלוונטי השיב כך (עמ׳ 64 ש׳ 1-15):
״ת. פרמטר הכי רלוונטי זה שהגדירו אותו כמטבע, כדי שיעשו בו שימוש כמטבע. יכול להיות שהיום עושים בו פחות שימוש כמטבע ובעתיד יורת שימוש במטבע, זה עניין של התנהגות חברתית של נוהג חדש. גם הכסף ההיסטורי במקורו לא ביום אחד הוציאו שטרות ואמרו תתחילו לעבוד איתם. נניח יחידה של חיטה, זה תהליכים התפתחותיים שזרועים בחברה.
לשאלת ביהמ״ש האם חיטה הייתה מטבע, כן אבל המציאו מטבע חכם יותר.
ש. אמרת הגדירו אותו כמטבע בתחילת התשובה שלך, מי הגדיר ?
ת. היוצרים שלהם.
ש. מי הם?
ת. מי שיצר אותם, מה את רוצה שאני אתן לך את הרשימה. הביטקוין נוצר על ידי אנשים שהם מכנים את עצמם תחת השם סטושי נקמוטו.
ש. אותם יוצרים הם אלה שקבעו את ההגדרה ?
ת. כן.
ש. אם הם היו קוראים לביטקוין נכס זה היה נכס ?
ת. לא. זה באופי שלו במהות שלו הוא עונה לקריטריונים של מטבע, את רוצה לבדוק שאני עקבי. במהות שלו הוא עונה לאמות המידה שנדרשות ממטבע״.
32. המערער צירף רשימה הכוללת כ-200 עסקים בישראל המקבלים, לכאורה, ביטקוין כאמצעי תשלום (מע/1). איני סבור כי באמצעות רשימה זו הוכיח המערער כי הביטקוין הפך לכלי מסחר בשימוש נפוץ באופן שניתן להגדירו כ״אמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות".
מר דהן, העד מטעם המערער, אישר בעדותו כי כלל לא ערך בדיקה באשר לאותה רשימת עסקים (עמ׳ 52 ש׳ 18-19, ש׳ 22-24), ואף אישר כי קיימת אפשרות שחברות המופיעות באותה רשימה אינן מקבלות ביטקוין בפועל (עמ׳ 53 ש׳ 20-22). רשימה זו ממילא נסתרה בעדותו של מר רועי עמק, העד המומחה מטעם המשיב (להלן: ״מר עמק״ ) שמצאתיה מהימנה ומקצועית, ואשר ערך בדיקה וביסס את דבריו על ממצאים עובדתיים. מר עמק העיד כי פנה ל-29 בתי עסק המופיעים ברשימת בתי העסק הנ״ל, ומצא כי רק בכ-0/ס10 מתוכם ניתן לכאורה לשלם באמצעות ביטקוין (עמ׳ 94 ש׳ 11-16, עמ׳ 95 ש׳ 31-35). לא למותר לומר כי גם אם רשימה זו מייצגת בעלי עסקים המקבלים בפועל תשלום באמצעות ביטקוין, מדובר בכמות זניחה (ראו עמ׳ 5 לחוות דעת מר עמק בהתייחס לשימוש בביטקוין לעומת אמצעי תשלום אחרים כדוגמת כרטיסי האשראי).
33. לא עלה בידי המערער להוכיח אף את נתוני השימוש הנעשה ברחבי העולם בביטקוין. מר דהן אישר כי לא ערך בדיקה מעבר לדברים שנכתבו באתרי האינטרנט של החברות שנזכרו בחוות דעתו (עמ׳ 53 ש׳ 25-28 ; עמ׳ 54 ש׳ 2-3) ואף אישר כי אינו יודע מה מקור הנתונים עליהם הסתמך (עמ׳ 52 ש׳ 4-5 ; עמ׳ 53 ש׳ 29 - עמ׳ 54 ש׳ 1). מר דהן ציין כי ״המספר המקובל בעולם וראיתי אותו בכמה וכמה אתרים מדבר על סדר גודל של 100,000 עסקים בעולם. זה מס׳ מוערך זה לא מתמטיקה״ (עמ׳ 51 ש׳ 28-29), אך לא ידע לאיזו שנה מתייחס נתון זה (עמ׳ 51 ש׳ 30-31), ואף לא ידע מה היקף הפעילות בביטקוין כאמצעי תשלום (עמ׳ 56 ש׳ 33-36) או מה היקף הפעילות בביטקוין כאמצעי תשלום לעומת היקף הפעילות כהשקעה (עמ׳ 57 ש׳ 23-25). מר עמק ציין בחוות דעתו (עמ׳ 6) כי ישנן חברות גדולות שמוזכרות לעיתים קרובות ככאלו המקבלות תשלום בביטקוין, אך בפועל המצב שונה. כך לדוגמא, חברת אמזון; קיימות אמנם חברות המוכרות כרטיסי מתנה של אמזון תמורת ביטקוין, אך לא ניתן לשלם באמזון עצמה באמצעות ביטקוין.
מכל מקום, גם אם מדובר בכ-100,000 בתי עסק, מדובר בכמות זניחה (ראו עמודים -6 8 לחוות דעת מר עמק וכן דו״ח הבנק האירופאי). זאת ועוד, כל עסקה בביטקוין מחייבת אישור של משתמשים המכונים ״כורים״. אישור זה עשוי להתעכב מסיבות שונות ואף לפרקי זמן משמעותיים, כשם שאף העמלה גדלה בהתאם (ראו עדות מר רון גרוס מטעם המערער (להלן: ״מר גרוס״) בעמ׳ 69 ש׳ 20-23 ; כן ראו עדות מר דהן: ״הביטקוין הוא מאוד פופולרי אבל יש איתו בעיות.״ (עמ׳ 57 ש׳ 8-9).
34. לכך יש להוסיף את השימוש הנרחב הנעשה בביטקוין לצרכי הימורים כאשר הרוב המכריע של 100 הכתובות בהם נעשה עיקר השימוש ביטקוין, שייכות לאתרי הימורים (ראו נספח 35 לחוות דעת מר עמק). כמו כן לא ניתן להתעלם מהשימוש המשמעותי הנעשה בביטקוין לצרכים עבריינים, ובכלל זאת ברשת הDarknet-, בה נסחרים מוצרים בלתי חוקיים שונים, כמו נשק וסמים, לאור העובדה כי הביטקוין מאפשר אנונימיות יחסית (ראו עמוד 9 לחוות הדעת של מר עמק). אכן, כטענת המערער, גם במטבעות מסורתיים נעשה שימוש בלתי חוקי, ואף מוכן אני לקבל את טענתו לפיה הביטקוין מאפשר מעקב אחרי המשתמשים ולפיכך אינו נחשב ״ערוץ מוצלח״ לשימוש עברייני, ואולם די בכך כי מדובר בשימוש עברייני שאינו זניח, בצירוף יתר הנימוקים, על מנת להגיע למסקנה לפיה קשה לראות בביטקוין כממלא פונקציה משמעותית של אמצעי חליפין.
35. התנודתיות הרבה בערך הביטקוין, והסיכונים הנלווים לכך, מובילים למסקנה לפיה אף קשה לראות בביטקוין כאוגר ערך. על תנודתיות הביטקוין ניתן ללמוד מהנתונים שהוצגו בדו״ח הבנק האירופאי (עמ׳ 16 לדו״ח). הבנק המרכזי האירופאי עמד על כך שתנודתיות גבוהה זו הופכת את הביטקוין לחסר שימוש כאמצעי אוגר ערך ולו למטרות קצרות טווח, קל וחומר לטווח ארוך יותר (עמוד 24 לדו״ח). גם מר דהן, העד מטעם המערער, תיאר את הסיכונים הקיימים בביטקוין באומרו: ״...יש בו תנודתיות גבוהה, יש בו סיכון פיננסי מאוד גבוה, היו לו פירצות אבטחה שטענו שנגנבו. אני לא טענתי שביטקוין הוא מטבע בטוח, אבל הוא מטבע״ (עמ׳ 63 ש׳ 21-23).
36. כאמור, רשויות המדינה היו ערים לסיכונים המשמעותיים הקיימים בביטקוין ולפיכך פרסמו את ההודעה המשותפת במסגרתה פורטו החששות והסיכונים הכרוכים במסחר במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין), על מנת שהציבור יהא מודע לסיכונים הייחודים הגלומים בפעילות מעין זו. בין הסיכונים שנזכרו בהודעה הוא זה הנובע מתכונותיו הייחודיות של המטבע הווירטואלי העלולות לשמש קרקע פורייה לפעולות מרמה והונאה; מכך שמטבעות מסוג זה נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם, פריצה לאותם מכשירים עשויה להביא לאובדן מוחלט של ערכם. מכך שמטבעות וירטואליים אינם הילך חוקי ולכן אינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי כלשהו שערב לערכם הנקוב; מכך שאין חובה לקבלם כתמורה; מכך שהם חשופים לתנודתיות גבוהה במיוחד; ומכך שהמסחר בהם אינו מפוקח על ידי רשות כלשהי מרשויות המדינה.
37. יש לציין כי בית המשפט המחוזי בה״פ (מחוזי ת״א) 1992-06-15 ביטס אוף גולד בע״מ נ׳ בנק לאומי לישראל בע״מ (6.6.2017) מצא לנכון שלא להתערב בהחלטת בנק לאומי, שהתקבלה על רקע ההודעה הנ״ל, לאסור בחשבון המתנהל אצלו כל פעילות הקשורה למסחר בביטקוין. (יוער כי על החלטה זו הוגש ערעור ואף ניתן צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון שקשורה במסחר בביטקוין (עניין ביטס הנ״ל)).
38. נראה כי הביטקוין אף אינו ממלא את הפונקציה הנוספת הנדרשת על מנת שיהיה ניתן לראות בו כמטבע, דהיינו כי הוא אינו משמש יחידת חישוב ערך.
מר עמק העיד כי לא נתקל בחברה או אתר, בהם מחיר המוצר נקוב בביטקוין וכי גם מקום שהביטקוין מוכר כאמצעי תשלום (דהיינו כי צוין באותו אתר כי ״ניתן לשלם בביטקוין״), עדיין המחיר נקוב במטבע מסורתי. עדות זו לא נסתרה (ראו עדות מר דהן,
עכר 60 ש< 12-13). יש לציין כי אף ברשת ה- 61ח>1ק3□, שם נעשה שימוש בביטקוין כאמצעי חליפין, ככלל, המחירים אינם נקובים בביטקוין אלא בדולר או באירו (ראו עמוד 9 לחוות הדעת של מר עמק). הדבר עולה בקנה אחד עם רמת האמון הנמוכה בביטקוין והתנודתיות הגבוהה שלו (ראו גם עמי 24 לדוח הבנק האירופאי). בנסיבות אלו ברור כי לא יהיה בעל עסק המוכן לנקוב את מחיר המוצר או השירות בביטקוין, הן משום חשש להפסד כבד (אם ערך הביטקוין יצנח פלאים), והן משום חשש כי לא יהיה לקוח שיהיה מוכן לרכוש את המוצר או השירות במחיר הנקוב (אם ערך הביטקוין יזנק פלאים).
39. לכך יש להוסיף את דברי מנכ״ל הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, ולפיו למרות שהביטקוין נועד לשמש אמצעי תשלום אלטרנטיבי ללא מעורבות ממשלתית, הוא הפך להיות "שילוב של בועה, הונאת פונזי ואסון סביבתי" ובבחינת crazy way to store value, וכלשונו:
"Novel technology is not the same as better technology or better economics. That is clearly the case with Bitcoin: while perhaps intended as an alternative payment system with no government involvement, it has become a combination of bubble, a Ponzi scheme and an environmental disaster. The volatility of bitcoin renders it poor means of payment and a crazy way to store value. Very few people use it for payments or as a unit of account. In fact, at a major cryptocurrency conference the registration fee could not be paid with bitcoins because it was too costly and slow; only conventional money was accepted"