18. תנאי נוסף הקיים בהגדרת ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל הוא כי המטבע, דהיינו שטרי הכסף או המעות, יהיו ״הילך חוקי״ במדינת חוץ. דומה, כי אף המערער אינו חולק על כך כי הביטקוין אינו הילך חוקי של אף מדינה (ראו גם ההודעה המשותפת, שם נאמר כי אין בשמו כ״מטבע וירטואלי״ כדי להעיד על מעמדו החוקי כמטבע). לטענת המערער, מאחר שהגדרה זו ממילא אינה רלוונטית לביטקוין, אין גם חשיבות לתנאי הנוסף באותה הגדרה, ולפיכך, לדידו, העובדה כי הביטקוין אינו הילך חוקי במדינה כלשהי, אין בה כדי להוציא את הביטקוין מכלל מטבע. כאמור, לדעתי ההגדרה רלוונטית במובן זה שלא ניתן לראות בביטקוין, שהוא רשומה דיגיטלית בלבד ואינו מתבטא בדרך כלשהי בשטרי כסף או מעות, כמטבע. באותה מידה היא רלוונטית משום שלא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין מהווה ״הילך חוקי״ במדינה כלשהי.
אדגיש כי העובדה שהביטקוין אינו הילך חוקי בשום מדינה, אין פירושה כי הביטקוין נחשב כאמצעי תשלום בלתי חוקי. מחומר הראיות שעמד בפניי עלה כי תשלום באמצעות הביטקוין הוא חוקי במדינות רבות. גם בישראל תשלום באמצעות הביטקוין אינו אסור, אך בוודאי אין זה אומר כי הוא נחשב כ"הילך חוקי" בישראל.
19. מקובל לפרש את המונח "הילך חוקי" כמתכוון למטבע שבאותה מדינה חייבים לקבל אותו כתמורה לפירעון חוב, דהיינו "כל אמצעי תשלום שלפי החוק אין נושה רשאי לסרב לקבלו כפרעון סופי ומוחלט של כל חוב" (איל זמיר, חוק המכר, תשכ״ח – 1968 49 (1987)).
בדומה לכך נאמר בסעיף 489 לחוק העונשין, תשל״ז-1977: ״מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו - מאסר שלושה חדשים״.
20. לטענת המערער, אף מכאן ניתן ללמוד כי הגדרת ״מטבע״ בחוק בנק ישראל ״אינה רלבנטית" לביטקוין, שהרי ערכו של הביטקוין והאמון של המשתמשים בו אינו נשען, במכוון וכחלק אינהרנטי למטרת יצירתו, על גיבוי של מדינה; הביטקוין נועד להיות אלטרנטיבה לשימוש במטבעות הקיימים המונפקים על ידי מדינות.
21. אף טענה זו של המערער, בדומה לטענתו הקודמת באשר לדרישה כי למטבע יהיה ביטוי בדרך של ״שטרי כסף או מעות״, היא בבחינת הנחת המבוקש. משעה שנקבע בהגדרת ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל כי נדרש שיהיה זה ״הילך חוקי״ במדינת חוץ, הרי שהגדרת מטבע ״רלוונטית״ במובן זה שהביטקוין, שאינו הילך חוקי בשום מדינה, לא ייחשב כמטבע. ואכן, הביטקוין אינו ״הילך חוקי״ בשום מדינה (ראו עמ׳ 46-47 לדו״ח האסדרה וכן סעיף 1.5 לחוזר בנק ישראל) וכפי שקבע בית המשפט העליון בע״א 6389/17 ביטס אוף גולד נ׳ בנק לאומי לישראל (25.2.2018) (להלן: ״עניין ביטס״):
״הביטקוין (Bitcoin) הוא סוג של נכס דיגיטאלי בעל ערך, הנכלל בקבוצה המכונה ״מטבעות וירטואליים״ ומשמש בהסכמת קהילת המשתמשים בו כאמצעי תשלום עבור סחורות או שירותים, להמרה למטבעות אחרים ואף לצורך השקעה. יחידה דיגיטלית זו היא יוזמה פרטית המונפקת על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי או רשמי; וזאת בשונה ממטבע ״רגיל״, שלגביו נקבע כי הוא אמצעי תשלום שלא ניתן לסרב לקבלו על פי דין (הילך חוקי(. העברת ביטקוין בין משתמשים נעשית במישרין מבלי שנדרש גורם מתווך, כדוגמת מוסד פיננסי, שיבצע את העסקה״.
גם מהטעם שהביטקוין אינו בבחינת ״הילך חוקי״, אין הוא נכלל במונח ״מטבע חוץ״ בחוק בנק ישראל, ולפיכך אף לא נחשב כ"מטבע "לצורך פקודת מס הכנסה. אחזור ואדגיש כי לא מצאתי נימוק כלשהו המצדיק לפרש את המונח "מטבע" בפקודת מס הכנסה באופן שונה מהגדרתו בדין הכללי, וכפי שיובהר להלן, ולאור התכלית העומדת ביסוד הפטור להפרשי הצמדה בפקודת מס הכנסה, אף מן הראוי לפרש מונחים אלה באותו אופן ולא להעניק פטור ממס לרווחים הנובעים ממכירתו של הביטקוין. אוסיף בעניין זה, כי העד המומחה מטעם המערער, מר אורי דהן (להלן: "מר דהן") עשה שימוש בחוות הדעת שהוגשה על ידו במונח "הילך חוקי" אך התקשה להסביר במהלך חקירתו הנגדית מה משמעותו של מונח זה ואף טען כי חוק בנק ישראל הוא "בעייתי" בהקשר זה (ראו: עמ׳ 25, ש׳ 20-28). לא השתכנעתי כי ניתן להתעלם ממרכיב מרכזי זה שבהגדרת "מטבע".
מעמדו של הביטקוין במדינות שונות
22. מסגרת ההליך ביקש המערער להוכיח כי הלכה למעשה משמש הביטקוין במדינות רבות כמטבע, וכתחליף למטבעות המסורתיים. לשם כך הגיש, בין היתר, את חוות דעתו של מר דהן, אלא שלא מצאתי כי יש בחוות דעת זו כדי לסייע למערער. חלק מהדברים שביקש המערער להוכיח באמצעות העד המומחה נוגעים לדין זר, וכידוע יש להוכיח דין זר באמצעות מומחה מתאים. מר דהן, שהציג עצמו כיועץ כלכלי ועסקי. בוודאי שאינו מומחה לדין זר. זאת ועוד, חקירתו הנגדית של מר דהן העלתה כי חוות דעתו (כמו גם מראי מקום אחרים אליהם הפנה לראשונה המערער בסיכומיו) התבססה בעיקרה על אתרי אינטרנט שמקורם ואמינותם לא הוכחה באופן מניח את הדעת (ראו למשל עמ׳ 13, ש׳ 14-23 ; עמ׳ 17 ש׳ 22-36 ; עמ׳ 21 ש׳ 1-5 ; עמ׳ 23 ש׳ 5-8). בתוך כך אף הוברר כי חלקה הארי של חוות דעתו של העד מבוסס על מידע המצוי באתר ה"ויקיפדיה", וזאת בלא שנערכה על ידו בדיקה נוספת מעבר לכך (ראו למשל עמ׳ 18 ש׳ 11-16 ; עמ׳ 30 ש׳ 21-33; עמ׳ 35 ש׳ 4-16; עמ׳ 48 ש׳ 7-12; עמ׳ 39 ש׳ 31-36). ספק רב אם בכך יש כדי לשמש בסיס ראוי לחוות דעת מומחה.
23. בסופו של יום נמצא כי המערער לא הצליח להוכיח כי הביטקוין מהווה תחליף של ממש, במדינה כלשהי, לכסף או למטבע. לטענת המערער, הציבור ברחבי העולם בחר בביטקוין כאלטרנטיבה למטבעות המסורתיים, אלא שמהחומר שבפניי עלה כי הביטקוין אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לכסף. וכדברי מנכ"ל הבנק לסליקה בינלאומית מחודש פברואר 2018 (נספח ה׳ להודעת המשיב, עמ׳ 7; על מעמדו של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (818 ) והמדינות החברות בו, לרבות ישראל, ראו מוצג מש/5):
"… Could bitcoin and other crypto-currencies then substitute for some forms of money? We do not have the full answers but at this time the answer, also in the light of historical experiences, is probably a sound no for many reasons"