24. מנגד, טען הרר כי יש לדחות את טענת הפרת המדגם, שכן בין המכונות קיימים קווי דמיון בודדים הנובעים מצרכים פונקציונליים. באשר לטענת הפרת הפטנט, גם ביחס למכונות החדשות טען הרר כי יש לדחות את הטענה מכיוון שמדובר בהרחבת חזית אסורה. באשר לטענת גניבת העין, טען הרר כי יש לדחותה תוך שציין כי דיאליט לא הוכיחה ואף לא ניסתה להוכיח קיומו של מוניטין וקיומו של חשש להטעיית לקוחות.
1.3.1. פסק דינו של בית המשפט המחוזי
(א) הפרת מדגם
25. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שקיים דמיון בחזות המכונות, ניכרים ביניהן הבדלים בולטים לעין, בפרט במארז, בפלטת הבסיס ובזרוע המכונה. הובהר כי בנסיבות אלו, כאשר קיים דמיון בחזות הכוללת שאינו מגיע לכלל זהות ממשית, יש לבחון האם הצרכן עלול לטעות בין המוצרים ואת מידת המקוריות של המדגם. בהקשר זה נקבע כי בעניין המכונות החדשות לא קיים חשש לבלבול והטעיית ציבור הצרכנים, שכן מדובר בצרכנים מקצועיים ומיומנים בתחום, הבודקים היטב את זהות המכונה וכן על המכונות החדשות מצוין באופן בולט כי המכונות יוצרו על ידי חברת היהלום. עוד הודגש כי היות החלקים הפנימיים של המכונות זהים אינו מעלה או מוריד לעניין זה, שכן המבחנים לעניין הפרת מדגם נוגעים להבדלים החזותיים שבין המוצרים. מכאן, שנדחתה טענת דיאליט בדבר הפרת המדגם ביחס למכונות החדשות.
(ב) הפרת פטנט
26. גם ביחס למכונות החדשות קיבל בית המשפט את טענתו של הרר וקבע כי טענת דיאליט להפרת הפטנט מהווה הרחבת חזית אסורה שאין להתירה.
(ג) גניבת עין
27. בית המשפט דחה את טענת דיאליט בעניין זה בקבעו כי אף אם הוכחה ייחודיות של קווי הדמות והצורה של מכונות דיאליט, אין בכך כדי להוכיח מוניטין במכונות. כמו כן, נקבע כי דיאליט לא הוכיחה קיומו של חשש להטעיית ציבור לקוחותיה ביחס למכונות אלה, בפרט נוכח קיומם של הבדלים חיצוניים בולטים המבדילים אותן מהמכונות מתוצרת דיאליט, ונוכח העובדה שציבור הצרכנים של המכונות מיומן ומבחין בנקל בין הסוגים השונים. לכן, נדחתה גם טענתה ביחס לעוולה של גניבת עין.
1.3.2. סיכום התביעה השלישית
28. בית המשפט דחה את תביעתה של דיאליט, ופסק הוצאות בסך 150,000 ש"ח לטובת הרר ובסך 50,000 ש"ח לטובת אשתו. נוכח קביעה זו הורה בית המשפט על ביטולם של הסעדים הזמניים שניתנו על ידי השופט י' זפט ביחס למכונות החדשות. בית המשפט המחוזי גם דחה את תביעתו הנגדית של הרר, ופסק הוצאות לטובת דיאליט בסך 40,000 ש"ח. משעה שהרר לא ערער על קביעה זו, אין מקום לדון בה.