29. עוד אבהיר כי אני ערה לטענת התובעת על פיה מהות המעשים המיוחסים לנתבעים או מי מהם, כאשר אלו פליליים באופיים, מלמדים על קיומו של אינטרס ציבורי בניהולו של ההליך בישראל.
מבלי להביע כל עמדה לעניין נכונות/אי נכונות טענות התובעת, אבהיר כי אין בטענה זו כדי להצדיק הותרת ההליך בישראל, תוך ביטול התנייה החוזית הרלוונטית וזאת מקום בו ההליך האזרחי וההליך הפלילי לא חד הם, ולא נטען בפני (לא כל שכן הוכח) כי בניהול ההליך בסינגפור יהא כדי למנוע כל אפשרות סבירה לקבלת משפט צדק, כנקוב לעיל.
כל אינטרס ציבורי שקיים, ככל וקיים, יימצא לו המקום במסגרת הליכים בהם תנקוט המדינה, ככל ותנקוט.
הציבור אינו צד להליך נשוא החלטתי זו, המתברר במערך היחסים אשר בין התובעים לנתבעים, וזאת בלבד.
30. התובעת הוסיפה וטענה כי "מבחן מירב הזיקות" מכוון למסקנה על פיה דין התביעה להתברר בישראל.
לעניין זה הופנתה שימת הלב לטענות על פיהן, מקום מושב חלק מהנתבעים בישראל, מקום ביצוע המעשים הנטענים נשוא התביעה הוא בישראל, ונציגות הנתבעת 1 מצויה ישראל.
ואולם, החלתו של מבחן "מירב הזיקות" רלוונטית מקום בו הצדדים עצמם לא נתנו דעתם לסוגיה ולא הסכימו מלכתחילה, כי הסכסוכים ביניהם יתבררו בסינגפור ועל פי הדין של אותה מדינה.
שעה שהצדדים נתנו דעתם לסוגיה זו, ומצאו להגיע להסכמה ברורה ומוגדרת, זו מקבלת עדיפות על פני קיומן של זיקות אלו או אחרות.
31. זה גם המקום להוסיף ולציין כי אני ערה לצורך לאבחן בין תניית מקום השיפוט (venue) לבין תניית הדין אשר יחול.
משכך, ככל והצדדים היו קובעים הוראה על פיה יחול הדין של מדינת סינגפור בלבד, יכול והיה מקום לקיים את ההליך בישראל, על בסיס הדין הזר, וזאת על אף הקושי הטמון בכך.
ואולם, מקום בו הצדדים הגיעו להסכמה הן באשר לתניית דין והן באשר למקום שיפוט, קיים קושי של ממש בהותרתו של ההליך בישראל.
32. קודם סיום, אבהיר כי אני ערה למשמעות המעשית של החלטתי זו, אשר תחייב את התובעת בניהולו של הליך אחד בישראל (כנגד הנתבעות 2-3) והליך נוסף בסינגפור.
לכאורה, קיים אינטרס בברור לניהול של הליך אחד, מאוחד, בכלל הטענות, ומול כלל בעלי הדין.
עם זאת, אלא במקרים חריגים, מקבל כיבודן של הסכמות חוזיות בין הצדדים עדיפות על פני אינטרס היעילות הדיונית.
תשובת התובעת לא כללה התייחסות פרטנית לסוגיה זו, וממילא לא הוצגו טעמים מיוחדים מכוחם יש להעדיף את היעילות הדיונית על פני ההסכמה החוזית. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7242/10 י.ד. מילניום בע"מ נ' חוסן" כפר שיתופי תנועת חירות בית"ר ע"ש שלמה בן יוסף בע"מ (פורסם בנבו); ת.א (מחוזי, ת"א) 56420-03-14 Alia- The Royal Airlines Plc (Royal Jordanian) נ' טיולי הגליל טרנספורט (1987) בע"מ (פורסם בנבו ; רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול והשקעות בע"מ ואח' נ' אלינר בן יעקב ואח' (פורסם בנבו) וכן ע"א 4601/02 ראדה תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' bodstray company Ltd פ"ד נח(2) 465)
סוף דבר,
התביעה כנגד הנתבעים 1 ו - 4 נמחקת.
התובעת תישא בהוצאות נתבעים אלו בסך של 10,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.
נוכח עתירת הנתבעת 2 בדיון אני מוסיפה ומורה כי הנתבעות 2-3 יהיו רשאיות להגיש כל בקשה מקדמית הנובעת מהחלטתי זו, וזאת בתוך 14 יום מהיום.
ככל ותוגש בקשה כאמור, היא תועבר לתשובת התובעת, אשר תוגש בתוך 20 יום ממועד ההמצאה.
לעת הזו, משימה למתן החלטה בעוד 21 יום.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים
ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ט, 18 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
הלית סילש