54. התנגדות הנתבעת לצוואתו האחרונה של המנוח, מבוססת על טענת השפעה בלתי הוגנת – הא ותו לא, שכן אינה טוענת להיעדר כשרותו של המנוח (כך העידה), וטענתה בדבר מעורבות התובע 1 בעריכת הצוואה, עלתה לראשונה בסיכומייה, דבר המהווה הרחבת חזית, ואין לה כל יסוד, שכן שיקול דעתו העצמאי של עורך הצוואה והקשר בינו לבין המנוח עת עריכת הצוואה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירוע העבר לבין פעולתו של עורך הצוואה, ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה.
55. מנסיבות אלו, יש לדחות את התנגדות הנתבעת ולקיים את צוואת 26/3/2017 ואת רצונו הברור של המנוח.
בסיכומי התשובה, הוסיפה הנתבעת:
56. הטענה בדבר מעורבות צד ג' בעריכת הצוואה עלתה לראשונה רק בסיכומים שכן רק לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ועדותו של עורך הצוואה התבררה למעשה התמונה האמיתית בדבר נסיבות עריכת הצוואה ואין המדובר בהרחבת חזית.
57. הבקשה לקיום צוואתו השנייה של המנוח, אותה הגישה, לא "נמשכה" על ידה שכן לא היו בידיה כל המסמכים הרפואיים, הגם שלטענתה מצב המנוח הלך והחמיר עם השנים, וממילא הוגשה על ידי התובעים התנגדות לקיום צוואה זו, ואם כל צוואות המנוח יפסלו, התוצאה תהא בכל מקרה על פי צו ירושה בהעדר צוואה.
דיון והכרעה
58. בפתח דבריי אומר את שכבר אמרתי בהחלטתי מיום 24/10/2018 כי באופן כללי בית המשפט לא יאפשר "דייג" של עילות שמא תימצא עילה להתנגדות לאחר שזו הוגשה, ועל אף שחלקן של הטענות נטענו לראשונה בסיכומי הנתבעת, מצאתי לדון בכולן, שכן הלכה היא כי לעולם יעדיף בית המשפט לרדת לחקר האמת ולבירורן של העובדות, חרף פגמים ומחדלים דיוניים, שבגינם ניתן לפצות את הצד שכנגד בהוצאות.
59. למעשה, הטענות הנטענות על ידי הנתבעת, בגינן יש להורות על ביטול צוואתו האחרונה של המנוח מיום 26/3/2017, הן כמפורט:
א. אי כשרות המנוח לערוך את צוואתו במועד עריכת הצוואה (סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה").
ב. צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית מצד התובעים על המנוח (סעיף 30 (א) לחוק הירושה).
ג. נטילת חלק בעריכת צוואת המנוח על-ידי התובע 1 (סעיף 35 לחוק הירושה).
ד. אי כיבוד רצונו של המנוח.
כשרות המנוח לערוך צוואה
60. סעיפים 1 ו - 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 קובעים כי
"כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו וכל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".