מס קנייה חל הן על מוצרים מיובאים, הן על מוצרים מייצור מקומי, כשהחבות בתשלומו קבועה בהוראת סעיף 2(א) לחוק מס קניה. בדומה למכס, גם שיעור מס הקניה וסוג הטובין בגינם יש לשלם מס קניה, נקבעים בידי שר האוצר בצו המכס (סעיף 3 לחוק מס קניה). סעיף 4ב לחוק קובע שמחירם של מוצרי יבוא (להבדיל ממוצרים בייצור מקומי) ייקבע לפי ההוראות הקבועות בפקודת המכס, וזו לשונו: "על אף האמור בסעיפים 4 ו-4א, יהיה המחיר הסיטוני של טובין ביבוא, ערכם כאמור בסעיפים 129 עד 134א לפי העניין, לפקודת המכס, בתוספת המיסים החלים על יבואם ובתוספת שיעור שקבע שר האוצר". מכאן שלשם קביעת מס הקניה החל על מוצר מיובא יש לפנות לאותן הוראות שבפקודת המכס.
10. לאור האמור לעיל, כדי לקבוע את ערך המכשירים שייבאה פלאפון לצורך קביעת שיעור מס הקניה שיש להטיל על יבואם, יש לפנות להוראות הרלוונטיות בפקודת המכס (ראו גם אביגדור דורות, דיני מכס וסחר חוץ, הוצאת איגוד לשכות המסחר 2006 – תשס"ו, "דורות", בעמ' 245 - 249).
11. בשל חשיבות ההוראות החוקיות הרלוונטיות נביא אותן כאן, באותם חלקים הצריכים לענייננו.
סעיף 130 לפקודה, שכותרתו "דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים", קובע שש דרכים שונות לקביעת הערך לצורכי מכס, וזו לשונו, בחלק הרלוונטי לענייננו:
"130. ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן –
(1) לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133א ו-133ג;
.....".
השיטות השונות לקביעת שווי הטובין, שרק השתיים הראשונות מהן הובאו לעיל, מופיעות בסעיף 130 לפי סדר היררכי יורד, היינו רק במקום שבו לא ניתן להגיע להערכת שווי הטובין לפי השיטה הראשונה, יש לפנות לשיטה השנייה, וכן הלאה (דורות, עמ' 127). לאור זאת, כדי להעריך את שווי הטלפונים נושא הדיון, יש לפנות תחילה לסעיף 130(1) לפקודה, הקובע כי שווי הטובין ייקבע לפי ערך העסקה שבה נרכשו, כשערך זה מחושב לפי הוראת סעיף 132 לפקודה שקובע כך:
"132. (א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
(1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט –
(א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי
דין;
(ב) הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
(ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
(2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם, שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
........
(ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף
קטן (ב), לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.
........".