11. כמו כן הוא ציין שהמושכר שנמסר לסיניון לא היה ברמת מעטפת אופייני לשוכר ראשון אלא אולמות ששימשו מרכז הקונגרסים לכנסים. נטען שהסיניון לא החזיר את המצב לקדמותו עם עזיבתו והוא טען שמת"ם לא נהנתה מהשקעות שהסיניון עשה כביכול במושכר.
12. כמו כן הוא טען שלא היתה למרכז הקונגרסים התחייבות חוזית כלפי השוכרים לקיים אירועים המוניים או להעביר קהל דרך החנויות שלהם, למרות שהוא טען שמרכז הקונגרסים פועל לשיווק וקידום מכירות במקום. מכל מקום הוא טען שאין הבטחה שאירוע המוני כזה או אחר יגרום לתשואה גבוהה בחנויות.
13. המצהיר טען שמרכז הקונגרסים עשה ככל שניתן לסייע לסיניון להגביר את תנועת המבקרים, לרבות בנוגע לאירוע הפסטיגל. הוא הכחיש שמת"ם עשתה פעולות להכשיל את הסיניון. בין היתר הוא הזכיר שנדחה פעם אחר פעם המועד הראשון לתשלום שכר הדירה לפנים משורת הדין. כמו כן הוא טען שאין מחלוקת שהסיניון לא שילם את דמי השכירות ואת דמי הניהול במועדים הקבועים בהסכם, דבר שהביא לחילוט הערבות הבנקאית. הוא טען שכרטסת הנהלת החשבונות של מת"ם מוכיחה את הטענות האמורות. כמו כן הוא אישר שאברהם כהן אינו מוכר לו והתנהלות מול הנתבעת שכנגד הייתה מול אביבה כהן ששימשה כמנכ"ל הסיניון.
14. הוא טען שמחלקת השיווק לא מתערבת בניהול סיכונים ותחשיבים כלכליים של שוכרים ושנתונים בדבר תכניות כלכליות לגבי המושכר לא הובאו בפני מת"ם ולא שימשו בסיס למו"מ. הוא טען שמת"ם לא הייתה מיודעת להיתכנות העסקית והחלטות הסיניון או מעורבת בהן. הוא טען שבתפקידו ראה עסקים שנסגרו במתחם טרם סיום תקופת השכירות בשל כישלון מודל עסקי או התנהלות לקויה ושדברים אלו אינם באחריות מת"ם.
15. הוא הכחיש שהחלפת אישים בהנהלת מת"ם גרמה לאי קיום התחייבות מת"ם לעומת ההנהלה הקודמת וגם הכחיש מכל וכל שנקשר קשר כלשהו להונות את הסיניון או שנרקמה קנוניה להחתמתו. הוא טען שהסכם השכירות שנחתם היה סטנדרטי, עם תנאים קבועים, האופייני להסכמי שכירות ושדמי השכירות נקבעו על פי פרמטרים של גודל שטח המושכר התקופה וכו'. הוא הזכיר ששטח מרכז הקונגרסים כולל 54,000 מ"ר מתוכו 22,000 ₪ מ"ר בנוי ועוד שטחים פתוחים וטען שהשכרת שטח הסיניון לא גרמה לעלייה או ירידה של מרכז הקונגרסים עצמו שראה בעבר תחלופת שוכרים.
16. הוא גם טען שאין חדש בכך שמת"ם וחברות קשורות עובדות עם חברות כמו צ'ימנסקי בן שחר ותמיר בן שחר וטען בנוסף שלאחר פינוי הסיניון פנתה מת"ם לכל המתווכים שעובדים עימה והציעה את השטח שהתפנה ושכל מי שהביא שוכר צפוי לקבל עמלה ושאלה הכללים בשוק. כמו כן הוא דחה את כל הטענות שמת"ם התייחסה באופן שלילי לסיניון וטען שכל ההתנהלות ההדדית מגובה במסמכים בכתב והוא טען שהוא נדהם לגלות שבכתב התביעה ותצהירי הסיניון לא קיימת כל הכרה בכישלון הניהולי של אנשיה ולניסיון ליחס את האחריות למת"ם וגורמים הקשורים בה.