40. הוא תיאר שניתנה חוות דעת על ידי בן שחר שגם המציא שם למרכז הקניות – הסיניון. הוא טען שבפגישה לאחר מתן חוות דעת הוא נכח עם אביבה ואבי, שמוליק ובן שחר, שאז שמוליק ובן שחר נשמעו מתלהבים מאוד וכי ניתנה המלצה חד משמעית ללכת על מיזם במרכז הקונגרסים. הוא טען שבשום שלב בן שחר לא הבהיר או התריע שיש בעיה עם מרכז הקונגרסים או שהמקום בעייתי ושיש לו עבר כושל, אלא שהובהר שמרכז הקונגרסים ללא ספק מתאים להקמת המיזם ועונה על כל הדרישות. הוא טען שההמלצות של בן שחר בפגישות הנוספות היו חיוביות וברורות, לפתוח את המיזם ולעשות זאת במרכז הקונגרסים. העד טען שלאורך כל הדרך הן שמוליק והן בן שחר גרמו להם להאמין שתהיה עסקה טובה וכי לדעתם מדובר ב"רעיון אדיר שיצליח בגדול", כך שמרכז הקונגרסים יהיה הסניף הראשון מתוך מספר שיפתחו לאחר מכן במוקדים שונים בארץ.
41. הוא טען שבתקופת המשא ומתן על השטחים במרכז הקונגרסים בן שחר ושמוליק הפעילו לחץ על אברהם ואביבה לקיים פגישות עם נציגי מת"ם, לנהל מו"מ אינטנסיבי ולפעול לקידום השכרת המקום לפני שישכירו אותו כביכול למישהו אחר. הוא תיאר פגישה בה השתתף, שם נציגי גב ים הסבירו שבמקום מתנהלים אירועים רבים שיסייעו להביא אנשים למיזם ועוד הובטח שגב ים יסייעו למיזם בכל דרך ויגייסו גם את ראש העיר לסיוע שכן עיריית חיפה בעלת 49% ממת"ם. הוא סיפר על פגישה שהייתה אמורה להתקיים עם שרון שוופי, מנכ"ל גב ים ועופר אברהם סמנכ"ל השיווק של גב ים כדי לבדוק אם ישכיר למיזם את המקום ושאין צורך בנוכחות אביבה או אבי, שבן שחר אמור להציג את המיזם ולהסביר להם את דעתו, לכאורה כדי לשכנע שיש להשכיר לסיניון את המקום. זאת, למרות שלפי דברי העד בעלי המיזם לא היו בטוחים לגבי המקום וראו במקביל מקומות נוספים. לטענתו בן שחר ושמוליק המשיכו ללחוץ לשכור עוד שטחים במרכז הקונגרסים בחיפה. בסיור שערך במקום עם אביבה התברר במהלכו שחלק מהמקומות סגורים ולא ניתן להיכנס אליהם. הוא תיאר שבסופו של דבר האמינו בכל הלב שמומחה בעל שם עומד מאחוריהם ומבטיח להם הצלחה וממליץ על השכרת שטחי מרכז הקונגרסים וכי חברת גב ים מבטיחה שתסייע בכל דרך להצלחת המיזם ושעל בסיס זה נחתם הסכם השכירות באמצעות חברה שהוקמה ע"י אברהם כהן לצורך המיזם.
42. העד טען עוד שהתקיימה פגישה עם ראש העיר וגורמים מהעירייה, ושנוצר הרושם שעיריית חיפה מעוניינת בהצלחת המיזם. לשאלה מה היו הסיבות שגרמו לו להשתתף במיזם ולפתוח חנויות הוא השיב שהאמין ברעיון ושבן שחר שכנע אותו שמדובר בעסקה טובה ונתן לו ביטחון ולכן השקיע כסף רב בנסיעות לסין ופגישות עם יבואנים וזנח מפעל שניהל קודם ואפילו גייס את אחותו וביחד שכרו במיזם שטח של 300 מ"ר והקים שלוש חנויות בהשקעה כספית גבוהה. העד טען שאילו היה יודע מה שידוע לו בדיעבד על הקשרים בין בן שחר, שמוליק ומרכז הקונגרסים ועל דמי התיווך שהם אמורים לקבל ממרכז הקונגרסים לא היה סומך עליהם ולא היה מאמין שהם אובייקטיבים.