--- סוף עמוד 4 ---
4. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור בתגובת המשיבה, טענות דומות הובאו לפתחו של בית משפט זה בבג"ץ 4594/17 (ובבג"ץ 1866/18, שנשמע במאוחד), ונדחו על הסף, לאחר שנשמעו טענות הצדדים, בשל קיומו של סעד חלופי ותוך חיוב בהוצאות לאחר שבאת כוח העותר שם, שהיא גם באת כוח העותר כאן, עמדה על העתירה ללא טעם טוב לכך. וראוי היה כי באת כוח העותר בעתירה הנוכחית תציין את העתירה הקודמת ואת שנפסק בה.
5. לגופו של עניין, סעיף 154 לפקודת המכס מאפשר לשלם את המס המתבקש תחת מחאה ולפנות לבית המשפט בתוך שלושה חודשים מיום התשלום, בתובענה להחזרת התשלום. זאת, גם כאשר המחלוקת עם רשויות המס נוגעת לשאלת החבות במס. לפיכך, מקומם של הסעדים המתבקשים בעתירה שלפנינו, ככל שהם נוגעים לחוקיות החיוב במס, בהליך האזרחי שהיה בידי העותר לנקוט.
6. באשר ליתר הסעדים, הנוגעים להליכי גבייה מכח סעיף 40 לפקודת הנמלים ולאי חוקיות מס הקניה בצו תעריף המכס ומס הקניה, מקובלת עלי טענת המשיבה כי טענות העותר לגביהם הועלו ללא ביסוס עובדתי ומשפטי מספיק וכי הוא אף לא מיצה הליכים בכל הנוגע אליהם. פניותיה של באת כוחו לרשות הספנות והנמלים ולמשרד הכלכלה (כאשר חלק מן הפניות כלל לא צורפו לעתירה), אינן מהוות פניה לגוף המתאים והרלוונטי, אינן כוללות את מלוא הטענות שהועלו בעתירה בהקשר זה והן אף לא נעשו בעניינו של העותר כאן (ראו בג"ץ 8459/17 KRYKUN OLEKSANDR נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (11.2.2018)).
7. הנה כי כן, העותר לא נקט בהליך אזרחי בשל חיובו במס, אלא הגיש, ביום 12.12.2017, בסמוך לתשלום המס שנדרש ממנו, עתירה מנהלית ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית ובהמשך, ביום 3.2.2019 הגיש העותר את העתירה המונחת לפנינו כעת. פרק זמן ארוך זה אף לא נוצל למיצוי הליכים ממשי ובצדק גרסה המשיבה כי הדבר צריך להיזקף לחובת העותר.
8. לפיכך, העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ו באלול התשע"ט (26.9.2019).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת