מכאן גם שמקובלת עמדת התובעים כי ככל והנתבעות עומדות על אכיפת התנאי, הרי יש לראות בהסכם כהסכם אחיד ובתנאי, תנאי מקפח.
24. על הנתבעות היה להראות כי וויתרו על זכות, כאשר הסכימו לחתום על הסכם העברה, כגון וויתור על תנאי חוזי מוקדם בהסכם המכר בינן לבין התובעים שאסר המחאת הזכויות לפני הוצאת היתר בניה, הסדרת אישור הבנק המלווה, או העברת חזקה.
25. לא הובא הסבר מדוע כביכול, כטענת הנתבעות, התובעים "וויתרו מרצון חופשי" על זכותם לתבוע הנתבעות בכובען כמוכרי הנכס בשעה שחתמו על הסכם העברת הזכויות. זאת, כאשר חתימת הנתבעות עליו אינה בבחינת "מחווה" של הנתבעות כלפי קוני דירה מהן, אלא חובה שניתן לסייגה בתנאים שממין העניין.
26. לא זו אף זו, בהסכם ההעברה צוין כי העתק הסכם המכר בין התובעים לבין הקונים "מצורף בזאת". לכן, ניתן היה להגיע לתוצאה לפיה, התובעים לא המחו מלוא זכויותיהם לקונים, גם על דרך פרשנות, לפיה, היה ברור לנתבעות מנוסח הסכם המכר כי התובעים ממחים מלוא זכויותיהם המעין קנייניות, אך לא זכויות לתבוע הנתבעות בעילות מסוימות, כמפורט בהסכם המכר.
27. אשר על כן, הטענה כי התובעים המחו זכויות התביעה כאן לאחרים, נדחית.
האם הנתבעות מסרו הדירה באיחור ואם כן האם קמה להן סיבה מוצדקת למלוא האיחור או חלקו, ומה הוא גובה הפיצוי ?
28. כאמור לעיל, התביעה מורכבת משתי עילות תביעה, האחת איחור במסירה והשנייה, ירידת ערך.
29. תחילה תידון הטענה כי הנתבעות מסרו באיחור הדירה.
על פי הסכם המכר, לרבות סעיף7א' שעוסק במועד המסירה, היה על הנתבעות למסור לתובעים במסגרת מיזם "תמ"א 38" שבצעו הנתבעות ברחובות ששת הימים 74- 78 ברמת השרון, דירת פנטהאוז, בשטח של 161 מ"ר, הממוקמת בקומות הרביעית והחמישית, בבניין שברח' ששת הימים 76, תוך תשעה חודשים ממועד חתימת ההסכם ביום 27.11.14, דהיינו, עד יום 30.8.15.
הדירה לא נמסרה עד יום 30.8.15 ומכאן שנמסרה באיחור.
הנתבעות טענו בכתב ההגנה כי התנהלותם של התובעים אשר מהרגע הראשון לא עמדו בהתחייבויותיהם והתנהלו בצורה רשלנית ומבולבלת היא שגרמה לדחייה במסירת הדירה לתובעים.
הנתבעות טענו, כי למרות זאת, הן הפגינו אורך רוח כלפי התובעים והתנהלותם גסת הרוח והיהירה ואף העניקו להם הטבות בסך של עשרות אלפי ש"ח למרות שאינם זכאים לכך על פי ההסכם. יתר על כן, הנתבעות אפשרו לתובעים לבצע עבודות השלמה פרטיות בדירה בטרם נמסרה להם הדירה.