סעיף 2.8.5 לאותו הסכם מחריג הזכות לפיצוי בגין איחור במסירה וירידת ערך מהמחאת הזכויות לקונים ועל כך נטען ע"י הנתבעות כי ה"ההפרדה נוגדת את סעיף 5 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט – 1969 " (להלן : "חוק המחאת חיובים").
עוד נטען כי בהסכם העברת זכויות בין הנתבעות, התובעים ורוכשי הדירה, התובעים "מוותרים על כל זכויותיהם בדירה. מאחר וזכות התביעה היא זכות חוזית בחתימתם על הסכם העברת זכויות חוזיות וויתרו התובעים על זכויותיהם לתבוע את הנתבעות".
20. התובעים טענו בסיכומי התשובה כי אין בסיס לטענה כי הזכויות הומחו, או שלא ניתן היה להמחות רק חלק מהזכויות וכן נטען כי הנתבעות מנסות לנצל לרעה את מעמדן כחברה משכנת.
21. להלן נוסח סעיף 5 לחוק המחאת חיובים:
"בכפוף להסכם ההמחאה, כוללת המחאת זכות גם כל ערבות ושעבוד שניתנו להבטחתה וכל זכות אחרת הנלווית לזכות שנמחתה, במידה שהן עבירות; ועל הנושה לעשות, לפי דרישת הנמחה, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של המחאת הזכויות האמורות יהיה יפה לכל דבר. "
מכאן שאין ללמוד מתוכנו, כטענת הנתבעות, שחוק המחאת חיובים אוסר כביכול פיצול המחאת זכות. סעיף 5 קובע "בכפוף להסכם ההמחאה", שאם הומחתה זכות, היא כוללת זכויות נלוות, אך אינו אוסר לפצל המחאת זכויות.
אם היה ספק בעניין זה, הרי בא סעיף 3 לחוק המחאת חיובים שלהלן תוכנו:
"הומחתה מקצתה של זכות, רשאי החייב לנכות את ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מפיצול הזכות."
מכאן שחוק המחאת זכויות אינו שולל המחאת "מקצתה של זכות" ומעיון בתוכן חוזה המכר עולה שהתובעים המחו חלק מזכויותיהם ולכן הטענה כי חוק המחאת חיובים שולל פיצול המחאה נדחית.
22. הטענה הנוספת היא שבהסכם העברת הזכויות, התובעים וויתרו על החרגת המחאת הזכות.
בסעיף 1א להסכם נקבע כלהלן:
"המוכרים והקונים מבקשים מהחברה ונותנים לה הוראות בלתי חוזרות להעביר את כל זכויות המוכרים והתחייבויותיהם כלפי החברה, אל הקונים, ולרשום היחידה על שם הקונים בלשכת רישום המקרקעין".
23. כאן המקום להעמיד הסכם העברת הזכויות על הקשרו הנכון.
בשלב הקנייני שבו לא ניתן לרשום הזכויות החוזיות של הקונים בלשכת רישום המקרקעין, כמוסבר ב"והואיל" השני בהסכם, החברה הקבלנית משמשת כנאמן לצורך ניהול רישום זמני של זכויות הקונה עד שניתן יהיה לרשום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין.
מכאן שניסיון של הקבלן לנצל מעמדו כדי לכפות על קונה שמעונין להעביר זכויותיו לאחר, לוותר על זכויות חוזיות שלו נגד הקבלן בכובעו כמוכר הדירה, פסול ועל בימ"ש לדחותו.