42. אולם, לא מצאנו בכשלים שעלו מעדויות הנתבעים כדי לשכנע בדבר גרסתם של התובעים. נוכח הסתירות שעלו בעדויות התובעים והעדר כל ראיה התומכת בגרסתם בדבר השכר היומי ששולם להם, לא שוכנענו כי השכר ששולם לתובעים בפועל הינו השכר הנטען על ידם. התובעים הרחיבו רבות לגבי אי-התאמה בין ימי העבודה הנקובים בתלושים לבין ימי העבודה בפועל כפי שנרשמו ביומני העבודה. אף אם טענתם נכונה, הרי שאין בכך כדי ללמד בהכרח על השכר היומי שסוכם עמם.
43. נעבור לבחון את טענתם של התובעים כי רכיבי השכר המופיעים בתלוש הינם פיקטיביים, שכן בפועל לא שולמו להם דמי הבראה, דמי חגים או דמי חופשה. אומנם, לא התרשמנו כי שכר העבודה שנרשם על גבי התלושים 'הותאם' בדרך של הוספת רכיבים או הסרתם מדי חודש בחודשו על מנת לשלם שכר מסוים. בפועל, השכר החודשי לא היה אחיד בכל חודשי העבודה, והשתנה מפעם לפעם. עם זאת, ביחס לרכיב שכונה בתלושים 'חופש', מצאנו כי הוא אינו משקף דמי חופשה ולכן אינו אותנטי, ונסביר:
44. ראשית, לא הוצגה אסמכתא על כך כי הנתבעת ניהלה פנקס חופשה כפי שמורה סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: חוק חופשה שנתית). כלל הוא כי נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה מוטל על המעסיק: "מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום בו את הפרטים הדרושים". הנתבעים לא הציגו פירוט המתייחס לתקופות העבודה של התובעים, אל מול יומני העבודה, על מנת להציג התאמה בין ימי החופשה הנקובים בתלושים לבין ימי החופשה שנוצלו בפועל.
45. שנית, מבדיקה אקראית של התלושים, עולה כי לעיתים הרכיב שכונה 'חופש' שולם גם כאשר התובעים לא ניצלו ימי חופשה. כך למשל, בחודש 12/2010, על פי יומני העבודה ניצל תובע 1 יום חופש אחד, ואילו בתלוש נרשם תשלום עבור שלושה ימי חופשה. עוד עולה מהתלוש כי תובע 1 עבד באותו חודש 25 ימים ובנוסף תשלום עבור שלושה ימי חופשה – כלומר 28 ימי עבודה באותו החודש. ככל שתובע 1 אכן ניצל שלושה ימי חופשה, הרי שחלק מ-25 הימים האחרים בהכרח היו עבודה בימי המנוחה השבועית, ואילו מהיומן לא עולה כי תובע 1 עבד בימי המנוחה השבועית, וגם בתלוש אין כל תשלום של עבודה בשעות נוספות. במילים אחרות, התשלום שכונה בתלוש 'חופש' לא שולם בגין ימי חופשה בפועל. באותו החודש, 12/2010, גם תובע 3 ניצל יום חופשה אחד על פי יומני העבודה, אולם בתלוש נרשם תשלום חופש עבור 12 ימים. משמע, גם בגין תובע 3, התשלום שכונה בתלוש 'חופש' אינו בגין ימי חופשה בפועל. זאת ועוד, בחודש 8/2013, נעדר תובע 3 מעבודתו 3 ימים, שניים מהם ימי חג. בתלוש של אותו החודש שולמו דמי חגים עבור יומיים וכן תשלום חופש בגין יום וחצי, וזאת למרות שבאותו החודש כאמור היה תובע 3 רק יום אחד בחופשה, ואין ביומן העבודה תיאור לחצי יום חופש נוסף.