"כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה; נשמה זו תימצא למערכת המשפט בדמותן ובצלמן של נורמות ערכיות שונות, שיסודן בעקרון העל של עשיית הישר והטוב, ועקרון תום הלב אחד החשובים והמיוחדים שבנורמות ערכיות אלה".
108. החובה לנהוג בתום לב חיה ונושמת גם בתחום הדיוני (בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 462-461 (1981) (להלן: עניין שילה); רע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה (פריד), פ"ד נה(5) 592, 598-597 (2001); ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' נחום, [פורסם בנבו] פסקה 8 (2.1.2006);
109. מצופה גם מצופה היה מהמבקשות, כי שעה שהן אוחזות בידיהן את צוואת המנוחה יגישו אותה לרשם. התנהלותן של המבקשות ממועד פטירתו של המנוח, עת לא אפשרו למתנגדות להיכנס לדירת המנוח תמוהה עד מאוד. הנה כי כן, מצאתי פעם אחר פעם את עדותן של המבקשות נסתרת וכי התנהלותן התגלתה כחסרת תום לב ובניגוד לדין. דווקא בענייני ירושה, מקום בו לא ניתן להעיד את המנוח נדרשת רמה מוגברת של תום לב, כזאת שתתנסה לשקף את רצון המצווה ואת כבודו. כך גם היחסים של היורשים בינם לבין עצמן ראויים להיות מושתתים על תום לב. התנהלות בתום לב מחייבת לפעול ביושר ובהגינות, ובין יתר נגזרותיה קמה החובה שלא להטעות את הצד האחר על ידי אי גילוי מידע החשוב לו ואשר אינו מצוי בשליטתו והנעלם מעיניו.
110. תום הלב חי, בועט ונושם בחייו של האדם בכל דרכיו ובתוצאות מעשיו, הם אילו המתקיימים לאחר פרידתו מאתנו וממשיכים לפעום ולהתוות את דרכינו. התנהגות בתום לב מחייבת לפעול ביושר ובהגינות בכל שלבי ההליך המשפטי, בפרט בתיקי עיזבונות בהן ההתחקות אחר רצון המנוח סבוכה בעבותות ופארות ואינה קלה כלל ועיקר.
111. באשר לסוגיית איזון האינטרסים וניצול יעיל של משאבי השיפוט אפנה גם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - "התקנות החדשות"). תקנות אלו, שצפויות להיכנס לתוקף במהלך שנת 2020, נועדו לשנות את נקודת האיזון בין התכליות והאינטרסים המתחרים המונחים ביסודה של ההתדיינות האזרחית כפי שנהגה ערב התקנתן.
112. תקנה 2 לתקנות החדשות קובעת את "מטרת העל" כדלקמן:
הליך שיפוטי ראוי והוגן
2. הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.
113. תקנה 5 מעגנת את חובתו של בית המשפט לערוך איזון אינטרסים בכל החלטה דיונית שהוא נותן. כאשר במסגרת השיקולים נדרש בית המשפט לאזן לא רק את אינטרס בעלי הדין אלא גם את אינטרס הציבור ולמנוע שימוש לרעה בהליך השיפוטי:
איזון אינטרסים
5. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
114. אמנם לעת הזאת התקנות החדשות טרם נכנסו לתוקף אך רוחן כבר החלה לנשוב במסדרונות בית המשפט ולהתוות את דרך ההתנהלות הראויה והמצופה מבעלי הדין (ת"א (מחוזי י-ם) 38158-02-16 גובראן נ' אבו חמיד, [פורסם בנבו] פסקה 17 (29.1.2019)). (ת"צ (מחוזי מר') 49673-11-15 גולדנר נ' אפלויג, [פורסם בנבו] פסקה 19 (6.12.2018)).
115. יחד עם זאת, גם בתקנות הקיימות קיים מרפא לכך וזאת בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- "התקנות"):
"ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם".
116. פסיקת ההוצאות אפשרית הן לטובת בעל הדין שכנגד והן לטובת אוצר המדינה. האמצעי האמור נותן בידי בית המשפט אפשרות להביע את מורת רוחו כאשר בעל דין מנהל הליך אשר תולדתו בחוסר תום לב. המשמעות מבחינת האינטרס הציבורי היא ברורה, אובדן זמן שיפוטי שלא לצורך תוך פגיעה במשאב הזמן המוגבל העומד לרשות בית המשפט הפוגע בכלל בעלי הדין. וכדבריו של השופט ש' לוין ברע"א 4037/91 סולטן נ' פימה (לא פורסם) [פורסם בנבו]:
"אמנם תפקידו של בית המשפט הוא לדון בבקשות המוגשות אליו, אך אין הוא חייב להישאר שווה נפש ל'תפיסת' זמן שיפוטי יקר על ידי העלאת טענות שכבר מלכתחילה היה צורך להיות ברור לטועניהן שאין בהן כל ממש"
117. צוואות, ושלל מסמכים עושים פעם אחר פעם את דרכם לבית המשפט, ומתעוררות שאלות נוקבות באשר לכשרותם, מהותם והאם הם משקפים נאמנה את רצון המנוחים. המנוחים קולם כבר נדם והוא אינו יכול להישמע. וכאן נדרש בית המשפט להתחקות אחר רצון המנוחים, ולנסות לבצע עבודתו בהתאם לחומר ולראיות שהוצגו לפניו, וכך נאלץ השופט לעשות הן "מעשה מחט" והן "מעשה אורג". ואמרו חז"ל "כי חנוך תופר מנעולים היה, ועל כל תפירה ותפירה היה מייחד יחודים לקונו". מלאכה לא קלה היא ורבת אחריות. ועתה גם "מלאכת התפירה" שלפניי הגיעה לסיומה.
118. לפיכך ומהטעמים המצטברים והמשלימים כמפורט לעיל תובענת המבקשות לקיום המסמך כצוואת המנוח נדחית, וניתן בזה צו ירושה אחר המנוח בהתאם לתובענת המתנגדות.
119. משנתקבלה התובענה נותר לדון בשאלת הוצאות המשפט.
120. המקור החקיקתי לפסיקת הוצאות מצוי בפרק ל"ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תקנות 511-519, שכותרתו "הוצאות המשפט וערובה לתשלומן", וכן הפסיקה כפי שנתגבשה במרוצת השנים. התקנות אינן דנות רק בעצם הסמכות להטיל הוצאות, אלא אף מסדירות את "קביעת סכום ההוצאות" כאמור בתקנה 512 לתקנות בע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז (5) 114, 125, 126 (1993) נקבע שאופן חישובו של שכר הטרחה הראוי הוא תלוי משתנים רבים, ואינו בגדר רשימה סגורה. בבג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת [פורסם בנבו] (30.6.2005) לאחר ניתוח של תכלית חיוב בעל דין בהוצאות רעהו, והתייחסות למצב בארצות שונות, נקבע כי אמת המידה הנכונה לחיוב שכר טרחת עורך דין הוא כי ההוצאות צריכות להיות סבירות, הכרחיות ומידתיות. במסגרת הקווים המנחים לשימוש באותן אמות מידה, נקבע, כי התעריף המינימאלי אינו משמש כאמת מידה אלא רק רף תחתון; יש להתחשב בהתנהגות הצדדים ובדרך שבה ניהלו את ההליך; שיקול נוסף הוא הסעד המבוקש או הסכום השנוי במחלוקת; כמו כן יש להתחשב במורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו; השיקול האחרון המוזכר הוא חשיבות העניין עבור בעלי הדין.
התוצאה
121. בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו אשר כללו 2 דיוני קדם משפט ו-2 ישיבות הוכחות, היקפם של כתבי בי-דין, היקף העזבון (עיקרו חשבון הבנק המוערך בסך של כ- 1,700,000 ש"ח), ולנוכח התנהלותן חסרת תום הלב של המבקשות כפי שפרטתי בהרחבה לעיל - נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כהוצאות ושכר טרחה הוא בסך כולל של 80,000 ₪ אשר יחולק באופן הבא:
70,000 ₪ אשר ישולמו על ידי המבקשות למתנגדות.
10,000 ₪ אשר ישולמו על ידי המבקשות לטובת אוצר המדינה.
122. התובענה לקיום צו קיום צוואה נדחית וההתנגדות מתקבלת – ניתן בזה צו קיום ירושת המנוח.
123. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים שבכותרת.
124. פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.
ניתן היום, כ"ד תשרי תש"פ, 23 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
איריס אילוטוביץ' סגל