נטען כי חגית התנגדה להרחבת המשפחה והבהירה שאינה מעוניינת לגדל ילדים ואף ניסתה למנוע באופן אקטיבי מעדי להרות כשהיא מצהירה כי ייתכן וייאלצו להיפרד בשל כך. כן נטען כי לאחר לידת טל, חגית לא ראתה עצמה כאמו והתנערה מהטיפול בו עד הגעתו לגיל שנתיים, שאז החלה לנהוג בו כבשלה, ניכסה אותו לעצמה ופגעה באמהות עדי. נטען כי חגית החלה להסית את טל כנגד עדי ומשפחתה והדרישה לגבי גל הועלתה אך ורק במסגרת ההליכים המשפטיים כאן, כאשר הצדדים פנו ליחידה לסיוע ולא קודם לכן.
כן נטען כי חגית עברה משברים רגשיים ונפשיים, ניסתה להתאבד, הייתה מצויה במעקב פסיכיאטרי, אינה מחזיקה מעמד במקום עבודה ומאחר וחגית הזניחה את בריאותה ולא הייתה לה כל כוונה להרות או להביא ילדים לעולם, היא בחרה לעבור ניתוח לכריתת רחם. כן נטען כי התבונה (מסוגלות) ההורית של עדי, עדיפה על זו של חגית ומבחינת עקרונות הצדק והמוסר, מאחר ועדי היא האם הביולוגית, ראוי כי היא תהיה האם המשמורנית.
13. עיקר טענות חגית בכתבי טענותיה הן, כי המדובר בשני אחים אשר הובאו לעולם במסגרת אותו תא משפחתי מאותו תורם אשר נבחר ונרכש על ידי שתי אימהותיהם. מהריונות שחוו הצדדים יחדיו ובשותפות מלאה של חגית להליכי הפריון וההיריון. חגית ליוותה באופן הדוק ואוהב את הטיפולים ואת ההריונות.
כן נטען כי שני הקטינים ימשיכו ויחלקו את חייהם יחדיו, כאחים ועקרון טובת הילד מחייב לבדוק כיצד ניתן לקיים את זכותם של שני הקטינים לחיי משפחה אצל שתי אימהותיהם וכן כי טובתם היא לגדול יחדיו במסגרת משפחתית זהה בה יש להם אותן הורים, אותם הסדרי שהות ואותו סיפור משפחתי. נטען גם כי חוסר איזון בין האחים ינתק, יפרידם ויפגע קשות בוודאות וביציבות חייהם וכאשר עדי שוללת מגל את הזכות לחיי משפחה שלמים ומונעת ממנו קשר עם חגית, היא פועלת מתוך שיקולים אנוכיים. טענת חגית היא כי לא רק זכות יסוד של הקטינים לחיי משפחה מלאים ותקינים היא הבסיס לביסוס קשר בינם לבין חגית, אלא גם זכותה של חגית, זכויות הוריות, חוזיות ואינטרס ההסתמכות. נטען כי בשנים האחרונות חלה מהפכה כלפי המשפחות החד מיניות, חגית הפנתה לבע"מ 4890/14, בע"מ 1118/14, [פורסם בנבו] בע"מ 7155/96 ופסיקות נוספות.
כן נטען כי חגית היא האם הדומיננטית ועדי מנסה להדירה מחייו של גל כשהיא מנצלת את העובדה שחגית טרם הוכרה כאימו ולכן אינה מאפשרת מפגשים עימו. בנוסף נטען כי עדי צורכת סמים ואלכוהול באופן קבוע ועשתה כן גם במהלך הריונותיה ומשפחתה המורחבת מנהלת אורח חיים פרוץ, חסר גבולות וחסר כבוד לחוק ולחגית הורות מיטבית ותובנה (מסוגלות) הורית טובה יותר משל עדי. בנוסף נטען כי יש לבחון היכן יזכו הקטינים לבית נורמטיבי, חם ואוהב. בית המשפט התבקש לקבוע כי משמורת הקטינים תהא בידי חגית.