אפיק משפטי 132 07.08.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

17 יולי 2013

אחריות אישית של בעל מניות לחוב ארנונה של חברה כשקיבל נכסים של החברה ללא תמורה

עירייה ביקשה לחייב את בעלי מניותיה של חברה במלוא חובות הארנונה של החברה בטענה שבעלי המניות המשיכו את ניהול החברה למרות חוב ארנונה ומשנכנסה החברה לפירוק לא היו לחברה כספים לתשלום הארנונה. בית המשפט קבע, כי עצם ניהול החברה למרות קיום חובות לא יוצר הרמת מסך אלא כשיש כוונה להונות צדדים שלישיים. עם זאת, החוק מתיר הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בחברה בגין חוב ארנונה כאשר נכסים שהיו לחברה הועברו אל בעלי המניות ללא תמורה, וזאת עד לגובה שווי נכסי החברה שהועברו לבעלי המניות ולא עד מלוא גובה החוב. הנטל להראות ששולמה תמורה בגין הנכסים הוא על בעל המניות. במקרה זה נקבע כי לחברה היה רכוש קבוע שהועבר לבעלי המניות והיות שהחזקה כי הרכוש הועבר ללא תמורה לא נסתרה יש מקום להטלת אחריות אישית על בעלי המניות לחוב הארנונה בשיעור שווי הרכוש שהועבר אליו בעת הפסקת פעילות החברה.

09 יוני 2018

גם יועץ חיצוני לחברה ציבורית עשוי להיות מורשע בעבירת שימוש במידע פנים

יועץ שיווק, קשרי משקיעים ותקשורת של חברות ציבוריות הורשע על ידי בית המשפט בסחר במניות החברות תוך שימוש במידע פנים. בית המשפט חזר על ההלכה כי האיסור על שימוש במידע פנים בידי איש פנים אינו עצם היתרון שבהחזקת המידע הפנימי, אלא היות השימוש יתרון בלתי הוגן. המטרה היא למנוע מבעל גישה עדיפה למידע הפנים, מלסחור באותו מידע מול משקיעים שלהם אין גישה כזו וזאת כדי למנוע פגיעה בציפיות ציבור המשקיעים שיתקיימו כללי משחק הוגנים בבורסה ולשמור על אמון המשקיעים בשוק ההון. בית המשפט קבע, כי הגדרת "איש פנים" כוללת לא רק את מנהליה של החברה אלא גם כל אדם אחר אשר מעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע, או, תוך ששת החדשים שקדמו לו, לרבות בני המשפחה של כל האמורים, ותאגידים בשליטתם. כך, לעתים עשוי גם מי שאינו נמנה עם המעגל הפנימי בחברה אלא רק נותן שירותים לחברה להיחשב איש פנים, כדוגמת רואה חשבון של החברה, והמבחן הוא מידת קרבת נותן השירותים לתאגיד או לבעלי תפקידים בכירים בו.

21 יולי 2013

בית משפט ישראלי אינו רשאי להרים מסך בחברה זרה

צד להסכם בחר לתבוע מנהל ישראלי של חברה זרה (ובעל מניות בשרשור באותה חברה) כדי לעקוף את תניית הבוררות בין הצדדים להסכם. בית המשפט קבע, כי מדובר בהסכם הכולל תניית בוררות מפורשת וחד משמעית הקובעת כי כל הסכסוכים הנובעים מההסכם יתבררו בהונגריה. ישראל היא צד לאמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות, על פיה בית המשפט יפנה סכסוך לבוררות אלא במקרה בו ההסכם בטל, משולל כוח פעולה או שאינו בר ביצוע. במקרה זה הוסיף בית המשפט כי תביעה אישית נגד בעל המניות בשרשור דורשת הרמת מסך בחברה זרה ובית המשפט הישראלי אינו רשאי לעשות כן.

21 יולי 2013

אין חובה ליתן זכות שימוע דווקא בעל-פה

בית הדין לעבודה דחה לאחרונה בקשה למנוע יישום החלטת נציב שירות המדינה להשעות עובד מתפקידו בטענה שלא התאפשר לעובד להופיע בפני נציב שירות המדינה באופן אישי ולשטוח טענותיו טרם קבלת החלטה. בית הדין קבע, כי העובד הוזמן לשימוע בכתב טרם קבלת החלטה בדבר השעייתו וזאת בשל תובענה משמעתית שהוגשה נגדו. לא נפל פגם בכך שלא ניתנה האפשרות להופיע בפני נציב שירות המדינה ולהציג את טענותיו באופן אישי, טרם קבלת ההחלטה בעניינו הואיל וזכות השימוע יכול שתינתן בצורות מגוונות ואין חובה ליתן זכות שימוע דווקא בעל-פה. העובדה שהמבקש נשמע בכתב ולא בעל פה, טרם התקבלה החלטת נציב שירות המדינה, אינה פוגמת בקיומו של הליך השימוע.

24 יולי 2013

שוכר רשאי לבטל הסכם שכירות רק לאחר מתן הזדמנות סבירה למשכיר לתקן הליקויים

שוכר נכס הודיע למשכיר על ביטול הסכם השכירות לאחר שהמשכיר לא תיקן ליקויים במושכר למרות התראות חוזרות ונשנות. בית המשפט קבע, כי השוכר רשאי לבטל ההסכם רק לאחר שנתן למשכיר זמן סביר לתקן את הליקויים וכי גם כל עוד לא תוקנו הליקויים על השוכר לשלם את דמי השכירות. בית המשפט פסק כי על השוכר לשלם את דמי השכירות ותשלומי הארנונה עד שהמושכר הושכר לאחר ומסכום זה יש לקזז רק את הסכומים שהשוכר הוכיח כי הוציא לשם תיקון הליקויים במושכר.

18 יולי 2013

שותף במקרקעין זכאי לדרוש פירוק השותפות ובמקרה מסוימים אף מכירת המקרקעין

אחד מבעלים משותפים של קרקע ביקש מבית המשפט לפרק את השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין. בית המשפט קבע כי המצב התכנוני של המקרקעין אינו מאפשר את חלוקתם בעין (כלומר, חלוקת המקרקעין בין השותפים, באופן שכל אחד מהם זוכה בבעלות עצמאית ונפרדת בחלק מסוים במקרקעין. מקרקעין ניתנים לחלוקה בעין, אם ניתן לפצלם למספר חלקים שכל אחד מהם מסוגל לשמש נושא נפרד לבעלות). באותו מקרה הדגיש בית המשפט, כי לא ניתן לבצע חלוקה בעין גם מכיוון שכתוצאה ממערכת יחסים עכורה בין חלק מהשותפים וחוסר הסכמה עם השותפים האחרים במקרקעין, לא בא לידי מיצוי הפוטנציאל הטמון במקרקעין (שטח של 2.7 דונם שניתן לבנות עליו 64 דירות) וקבע כי מדובר במקרה קלאסי בו מתבקש מתן סעד של פירוק שיתוף על דרך מכירת כלל המקרקעין. עוד קבע בית המשפט, כי פירוק שיתוף במקרקעין הנו זכות יסוד המועגנת בחוק, של כל בעל משותף במקרקעין וכי עקרון על הוא שכל שותף במקרקעין משותפים יכול ורשאי להביא, לרצונו, לפירוק השיתוף "בכל עת" ולא רק בעת שהשותפים האחרים יסכימו לכך, ויהיו טעמיהם של הבעלים המשותפים המתנגדים לפירוק אשר יהיו.

14 יולי 2013

אין לפסול הצעה סבירה העומדת בכל תנאי המכרז, רק בשל היותה הצעה יחידה

במסגרת הליך משפטי הוחלט על פסילת שני משתתפים במכרז ונותרה הצעה אחת בלבד כהצעה יחידה. מפרסם המכרז ביקש לבחון ביטול המכרז בשל היוותרות הצעה אחת בלבד. בית המשפט חזר על הכלל לפיו כל עוד לא קיים חשש לקנוניה, לפגיעה בטוהר המידות או כי המחיר שננקב בהצעה היחידה עולה על מחיר השוק, אין לפסול הצעה יחידה רק משום היותה יחידה. נקבע כי במקרה דנן, הצעת העותרת היא הצעה סבירה, וכי ביכולתה לבצע העבודות נשוא המכרז לשביעות רצון מזמין המכרז ועל כן יש להכריז על ההצעה כזוכה במכרז.