אפיק משפטי 131 24.07.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

01 יולי 2013

זיקה עודפת שיש בה חשש להטיית שיקול הדעת עשויה לשלול מבעל מניות מיעוט זכות הצבעה

חברה פנתה אל בית המשפט בבקשה כי יצהיר כי בעל מניות מיעוט בחברה הוא בעל "עניין אישי שלילי" בהתייחס להצבעתו באסיפה הכללית של החברה, ומשכך אין למנות את קולו כאחד הקולות של בעלי המניות ש"אינם בעלי עניין אישי באישור העסקה" (כפי שנדרש בעת אישור עסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות). בית המשפט קבע כי קיומו של עניין אישי נבחן לאור השאלה האם קיימת לבעל מניות אחד "זיקה עודפת", שלא קיימת לבעלי מניות אחרים. אולם, רק עניין אישי משמעותי היוצר חשש להטיית שיקול הדעת, יש בו כדי לשלול מבעל המניות את הכשירות להשתתף בהצבעה כמי שהוא אינו בעל עניין אישי. לצורך סיווג בעל מניות מיעוט כבעל עניין אישי שלילי אין די בקיום מחלוקות בינו לבין בעל מניות השליט וכן אין די בעובדה שבעבר לא היה מעורב בקבלת ההחלטות. יש מקום להבחין בין עניין אישי "ישיר" של בעל מניות המיעוט בעסקה, לבין עניין אישי עקיף ויש להתייחס בזהירות יתר לטענות של בעל שליטה בחברה לפיהן התנגדותו של בעל מניות מיעוט נובעת מעניין אישי עקיף בהצעת ההחלטה. באותו מקרה לא ניתן היה להוכיח כי בעל המניות שהשתתף בהצבעה פעל בסחטנות רק כדי להיטיב את מצבו האישי ובניגוד למה שהוא היה סבור שמשקף את טובת החברה. במקרה כזה, גם אם טעה בשיקוליו, וכל עוד פעל במתחם הסבירות, קבע בית המשפט כי לא ניתן להתערב בשיקולים אלה ולפסול את הצבעתו.

16 יולי 2013

מנהל תאגיד עשוי להיות אחראי להפרות זכויות יוצרים על ידי התאגיד

בחדרי המתנה של מרפאה הושמעה מוזיקה מערוצי מוסיקה של הטלוויזיה בכבלים, ללא קבלת הרשאה מבעלת זכויות היוצרים ביצירות המוזיקה. בית המשפט דחה את טענות מנהלי מרפאה, שטענו כי המוזיקה הושמעה על ידי עובדי המרפאה, שלא בידיעת מנהלי התאגיד ובניגוד לנהלים אשר קבעו בנושא. חוק זכויות יוצרים קובע כי מקום בו נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי החוק. מכאן קבע בית המשפט כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה. יתר על כן, מלשון הסעיף עולה כי גם כאשר העובד פעל בניגוד להנחיות מנהל התאגיד, אין פירושו של דבר כי המנהל בהכרח יהיה פטור מאחריות שילוחית למעשה העובד, כל עוד אין מדובר בחריגה מוחלטת מגדר תפקידו של העובד. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי השמעת יצירות מוגנות בפומבי ללא קבלת הרשאה היא הפרה ישירה של זכויות יוצרים, ומכאן הקביעה כי מנהלי התאגיד היו האחראיים העקיפיים להשמעת המוזיקה במרפאה, ויש להטיל עליהם האחריות, ולא על העובדים, ללא קשר לפעולתם בהתאם או בניגוד לנהלים.

07 אוגוסט 2013

רשימת סוכנים תיחשב סוד מסחרי אם יש בה ערך מוסף

סוכנות לנסיעות ותיירות הגישה תביעה שמרכזה פגיעה בסודות מסחריים על דרך שימוש שלא כדין ברשימת סוכנים ונתונים בדבר דרך תמחור. בית הדין קבע, כי סוד מסחרי אינו מילת קסם ולא די בתיאור כללי על סוד, אלא צריכה להיות רשימה מסוימת שיש בה ערך מוסף שעליו יש לשמור ושנעשה מאמץ לשמור עליו. על מנת שרשימה תיחשב כסוד יש להוכיח כי מספר אנשים מצומצם היה נגיש לרשימה. בענייננו, הוכח כי המידע היה נגיש, ללא הרשאות מיוחדות לעובדים מסוימים. זאת ועוד, פרטי הסוכנים ודרכי ההתקשרות עמם מופיעים באינטרנט. בית הדין הוסיף, כי גם עניין התמחור אינו סוד מקצועי שכן הוא פועל יוצא של מחירים ידועים וחשופים כגון מחירי בתי מלון, שירותי הסעות וכו'. עוד, העובדה שהתובעת ציינה את עניין התחרות כסעיף נפרד בהסכם, מראה כי שני הצדדים הבינו ונתנו חשיבות לעניין אולם בכך כשלעצמו אין כדי ליצור "סוד מסחרי". לעניין גניבת עין כהגדרתה בחוק עוולות מסחריות, קבע בית הדין כי תכלית עוולת גניבת עין היא להגן על מוניטין שרכש אדם או עסק הנותן שירותים. בתוך כך, ליצירת העוולה שני תנאים מצטברים, האחד מוניטין לשירותי התובע והשני חשש סביר להטעיית הציבור כי הטובין או השירותים שמציע הנתבע לציבור הם של התובע או קשורים אליו. בנסיבות המקרה הוכחו שני התנאים ומשכך קבע בית הדין כי בוצעה עוולת גניבת עין.

08 יולי 2013

בנק אמור לשמש אפוטרופוס למתאבד הכלכלי ולמנוע ממנו לקחת סיכונים קיצוניים

בנק תבע לקוחה בגין חוב משמעותי שנוצר בחשבון כתוצאה מפעילות במניות ובאופציות בארץ ובחו"ל תוך נטילת אשראי למטרה זו, שבוצעו על ידי בנה של הלקוחה, שהיה מורשה לפעול בחשבונה אשר נפתח למטרה זו. הלקוחה לא הייתה מעורבת כדרך כלל בפעילות בחשבון בו היה בנה מורשה לפעולה (בייחוד בתקופה בה ביצע את מירב הפעולות כשאמו עסוקה בהחלמה ממחלה קשה בה חלתה), למעט חתימה על מסמכים לתפעול החשבון לרבות בקשות שונות למתן אשראי...

10 יולי 2013

הליך עיקול עשוי להוות לשון הרע

בית משפט השלום בחיפה דן לאחרונה בתביעה במסגרתה נטען כי הליך גבייה בו נקטה הנתבעת מהווה לשון הרע. באותו מקרה, הליך תפיסת רכב התובע נעשתה בשעות היום, בגלוי ובנוכחות בעל תפקיד מטעם הנתבעת בלווית כוח משטרתי ומשאית גרר. בית המשפט קבע, כי הליך זה עורר בוודאי המולה בקרב שכני התובע, עוברי האורח וכן עובדי המחסן אליו הובל הרכב- משכך התמלא יסוד הפרסום על פי חוק. בית המשפט המשיך וקבע, כי להבדיל מעיקול אשר ננקט כדין מכוחו של פסק דין אשר חוסה תחת הגנת "פרסום מותר", בענייננו המדובר בהליך גביה מנהלית. בנוסף קבע בית המשפט כי הליך עיקול יהיה מוגן מתביעת לשון הרע רק אם קדם לו הליך משפטי כדין.

11 יולי 2013

רוכש דירה אינו יכול לטעון כי לא הבין את תוכן הסכם המכר עליו חתם

רוכשת דירה (שרכישתה הסתיימה ואף נרשמה בטאבו) טענה כי גילתה רק בשלב ניסיונה לרשום משכנתא כי רכשה דירה שפוצלה מדירה אחרת ונוספה לה בניה בלתי חוקית של 25 מטרים נוספים וכי הרישום בטאבו אינו תואם את נתוני הדירה בפועל. בית המשפט דחה את התביעה הואיל ובהסכם המכר נרשם במפורש שטחה של הדירה וכי הרוכשת בדקה את הדירה בשטח וגם במרשם המקרקעין והיא מוותרת על טענות אי התאמה. בית המשפט קבע כי בחתימת הרוכשת על ההסכם בנוסחו ויתרה הרוכשת על זכויותיה והיא לא רשאית להעלות טענה בדבר אי הבנת תוכן המסמכים עליהם חתמה או כי חתמה אותם מבלי לקראם תחילה.

01 יולי 2013

בעת פרשנות תנאי מכרז, יש לבחור בפרשנות המקיימת את תכליות המכרז

משתתפת במכרז עתרה לבית המשפט כנגד החלטת ועדת המכרזים אשר קבעה כי יש לפסול את הצעתה מאחר ואינה עומדת בשניים מתנאי הסף שנקבעו במכרז. המשתתפת טענה בין היתר, כי היה על ועדת המכרזים להכיר בעבודותיה בתחום אחזקה אחד, כעונים על דרישת הניסיון גם לתחומי אחזקה נוספים ואין לפרש את תנאי הסף כמי שדורשים ניסיון הנרכש בפרויקטים נפרדים לכל דיסציפלינה באופן קונקרטי. עורכת המכרז טענה כי מדובר ב'פיצול מלאכותי' של תחומי הניסיון, וגם אם יתאפשר 'ניפוח' היקף העבודות עדיין לא מתקיימים תנאי הסף לעניין היקף הכספי הנדרש. בית המשפט דחה את העתירה וקובע כי תנאיו של מכרז יפורשו לפי כללי הפרשנות התכליתית ובמקום בו קיימת עמימות יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן. נקבע כי הפרשנות אשר העניקה המשתתפת אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המכרז וחותרת, למעשה, תחת תכלית המכרז ומהווה ניסיון נוסף להגמשת תנאי הסף. מתנאי המכרז ומטרתו ניתן היה ללמוד בבירור על החשיבות המרבית המיוחסת לניסיונו של המציע בכל אחת מן הדיסציפלינות השונות. כמו כן, לא נמצא כי נפל בהתנהלות ועדת המכרזים פגם משפטי המחייב את התערבות בית המשפט.