משתתפת במכרז עתרה לבית המשפט כנגד החלטת ועדת המכרזים אשר קבעה כי יש לפסול את הצעתה מאחר ואינה עומדת בשניים מתנאי הסף שנקבעו במכרז. המשתתפת טענה בין היתר, כי היה על ועדת המכרזים להכיר בעבודותיה בתחום אחזקה אחד, כעונים על דרישת הניסיון גם לתחומי אחזקה נוספים ואין לפרש את תנאי הסף כמי שדורשים ניסיון הנרכש בפרויקטים נפרדים לכל דיסציפלינה באופן קונקרטי. עורכת המכרז טענה כי מדובר ב'פיצול מלאכותי' של תחומי הניסיון, וגם אם יתאפשר 'ניפוח' היקף העבודות עדיין לא מתקיימים תנאי הסף לעניין היקף הכספי הנדרש.
בית המשפט דחה את העתירה וקובע כי תנאיו של מכרז יפורשו לפי כללי הפרשנות התכליתית ובמקום בו קיימת עמימות יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן. נקבע כי הפרשנות אשר העניקה המשתתפת אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המכרז וחותרת, למעשה, תחת תכלית המכרז ומהווה ניסיון נוסף להגמשת תנאי הסף. מתנאי המכרז ומטרתו ניתן היה ללמוד בבירור על החשיבות המרבית המיוחסת לניסיונו של המציע בכל אחת מן הדיסציפלינות השונות. כמו כן, לא נמצא כי נפל בהתנהלות ועדת המכרזים פגם משפטי המחייב את התערבות בית המשפט.