חברות זרות רבות פועלות בישראל אך אינן רשומות בישראל, ולכן לא רק יוצרות אחריות פלילית כלפי נושאי המשרה והדירקטורים שלהן, אלא גם מפסידות הטבות מס משמעותיות.
חוק החברות בישראל, התשנ"ט - 1999, קובע כי תאגיד שאינו ישראלי (למעט שותפות) שיש לו מקום עסקים בישראל, חייב להיות רשום בישראל כתאגיד זר בתוך חודש. החוק קובע, למעשה, את אי-הרישום כעבירה פלילית לא רק של התאגיד, אלא גם של כל נושא משרה או סוכן של החברה שהיתה צד לעבירה כזו.
גם אם נתעלם מהענין הפלילי, עסקים הישראליים לא משלמים בפועל מע"מ (כיום נקבע ב -18%) ברכישת מוצרים ושירותים בישראל. הסיבה לכך היא שהעסק זכאי להחזרים מהמדינה בגין מע"מ ששולם על ידו (בין אם על ידי קיזוז מע"מ מקובצים על ידי הלקוח או על ידי הגשת תביעה להחזר). עם זאת, כדי ליהנות מהטבות מס אלו, יש לפתוח תיק מע"מ בעסק שכזה. לשם כך, על העסק להירשם תחילה בישראל ולפתוח חשבון בנק בישראל. בדרך כלל, יש שני נתיבים עיקריים לעשות זאת:
האפשרות הראשונה תהיה הקמת חברה בת ישראלית בבעלות מלאה. אפשרות זו לא רק יוצרת מחסום משפטי (מתביעות נגד החברה האם), אלא תקל על פתיחת חשבון בנק בישראל בקלות יחסית ולאחר מכן לפתוח תיקי מס. יצוין, כי רשויות המע"מ ידרשו לפחות דירקטור ישראלי אחד בתאגיד. אם לא ימונה דירקטור ישראלי כאמור, יהיה על התאגיד למנות נציג לצורכי מס עם ערבות אישית לכל חובות המע"מ של התאגיד. מכיוון שאנו מספקים את שני השירותים ללקוחות, נציין כי נציג המס הוא פתרון יקר מאוד אשר ידרוש הגנות רבות עבור הנציג, בעוד מינוי נציג של המשרד שלנו כדירקטור המקומי יהיה הרבה פחות יקר וידרוש רק קיום ביטוח. העדר דירקטור ישראלי יסבך גם את הסוגיות מול הבנק ואת ההליכים העסקיים שיידרשו לשם חתימת מסמכים בעברית.
האפשרות השנייה תהיה לרשום את התאגיד בישראל כתאגיד זר. כדי למזער את הסיכונים המשפטיים לחברת האם, היא יכולה להקים חברה בת בבעלותה המלאה במדינתה ולאחר מכן לרשום חברה בת זו בישראל כתאגיד זר. דבר זה לא רק יחייב נציג לצורכי מע"מ בישראל, אלא גם יקשה מאוד לפתוח ולנהל חשבון בנק. אפשרות זו תהיה בדרך כלל בשימוש כאשר התכנון המס מכתיב זאת.
מטבע הדברים, כל נושא ההתאגדות של חברה בישראל או רישומו של תאגיד זר בישראל הוא סוגיות מורכבות שיש לשוב ולבדוקן על בסיס פרטני הן על ידי עורך דין ישראלי המתמחה בעסקאות בינלאומיות והן בחשבונאות בעלת מומחיות דומה .