חברה העוסקת במתן ייעוץ בתחום הביטוח העסקי דרשה לאסור על עובדים לשעבר כל קשר עסקי עם לקוחותיה.
בית הדין לעבודה דחה את התביעה וקבע, כי העובדים לא הפרו את תניית איסור התחרות בהסכם ההעסקה וחופש עיסוקם לא יוגבל. לסעיף הגבלת עיסוק בהסכם עבודה אישי יש משקל רק אם הוא סביר ונועד להגן על אינטרס לגיטימי של העובד והמעסיק (כגון קיומו של 'סוד מסחרי'), שכן אחרת הזכות החוקתית לחופש העיסוק גוברת. כאן, חמישה עובדים התפטרו ועברו לעבור בחברה אחרת המעניקה שירותי ייעוץ בתחום זהה כשבהסכם ההעסקה שלהם התחייבו שלמשך תקופה של 18 חודשים לאחר סיום ההעסקה, לא לפנות, במישרין או בעקיפין, ללקוחות החברה. לקוחות שזכו לטיפול צמוד מאחד העובדים הבכירים קיבלו מייל המעדכן אותם אודות סיום ההעסקה בחברה. כתוצאה מכך 7 לקוחות סיימו את ההתקשרות עם המעסיק וביקשו להמשיך לקבל שירות מהעובד המומחה באמצעות מעסיקתו החדשה. מאחר והלקוחות שעזבו ביקשו להמשיך לעבוד עם העובד ביוזמתם ועל פי רצונם החופשי לאחר שהיו מרוצים ממקצועיותו ומומחיותו, שהייתה ייחודית אך לא סודית וחלק מכישוריו של העובד, לא ניתן להגביל את חופש העיסוק.
פורסם ב אפיק משפטי 321 04.11.2020