רישום סימן מסחר שלא כדין עשוי לזכות בזכות לקבלת חשבונות

שני שותפים בעסק לייצור ומכירה של מוצרי מזון ובעיקר חומוס נפרדו וכל אחד הקים עסק משלו. במהלך הפעילות המשותפת נרשם סימן מסחר על שם אחד מהם והוא גם המשיך להשתמש בשם העסק לאחר ההיפרדות. השותף השני דרש מחצית הזכויות בסימן המסחר למרות האופן בו נרשם במרשם סימני המסחר.
בית המשפט קבע, כי אין לסלק על הסף את התביעה על הסף מכיוון שאין צורך תחילה לתקן את מרשם סימני המסחר כדי לטעון לזכאות לגבי סימן שנרשם באופן שגוי. כאשר נעשה שימוש שלא כדין בסימן מסחר של עסק, שותף בעסק זכאי לקבל מהמשתמש פירוט כספי לצורך חישוב הרווחים המגיעים לו בגין השימוש. הליך למתן חשבונות מתנהל בשני שלבים: בשלב הראשון מחליט בית המשפט האם קיימת זכאות לקבלת חשבונות. מקור החיוב עשוי להיות מכוח יחסי נאמנות, יחסי שותף ושותפיו, מרשה ומורשה, סוכן וספק וכו'. בשלב השני נבחן היקף החשבונות המבוקשים. רישומו של אדם כבעל סימן מסחר מקנה לו זכות לשימוש ייחודי בסימן ולהגן על הסימן אך אם אדם יראה ששותף שלו רשם את סימן המסחר על שמו בלבד שלא בתום לב ובניגוד להסכם השותפות, הוא יכול לדרוש השבת רווחים – ולשם כך לבקש מתן חשבונות לצורך הוכחת הרווחים – ולאחר מכן גם את תיקון המרשם.