בית הדין הגבוה לצדק דחה לפני כשבוע עתירה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, אשר שינה הלכה קודמת משנת 2000. בג"צ אישר בכך את ההלכה, כי העסקת עובדים במשמרות לילה שלא בהתאם לסעיף 22(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה מנוגדת לחוק. במובן זה, חוזה העבודה של העותרת המאפשר העסקה המנוגדת לחוק לוקה בפסול של אי חוקיות. לעובדים על פי חוזה כזה לא מתגבשת זכות מוקנית להעסקה בניגוד לחוק, ואין בכוחם לדרוש מהמעסיק כי ימשיך להעסיקם באופן מנוגד לחוק, או לחלופין, כי ישלם להם שכר על בסיס הנחה כי הם מועסקים במשמרות לילה, גם אם בפועל, נוכח האיסור שבחוק, הוא מסב את עבודתם למשמרות יום. בית הדין סירב לזכות העובדות שהוסבו לעבודת יום בפיצויים בגין ההרעה בתנאי העסקתם ובג"צ קבע כי ראוי לה למערכת משפט הגונה, שתבדוק את עצמה בכל עת, בין בשל שיקול נוסף ובין בשל טעות ועל כן רשאי בית הדין לסטות מהלכה קודמת שלו, אף שאין הדבר מובן מאליו.
פורסם ב אפיק משפטי 021 01.05.2009
אולי יעניין אותך גם
חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול כאשר לא ניתן להפריד בין שעות העבודה לזמנו הפרטי של העובד
דיני עבודה
יישוב סכסוכים
אזורי נוף הגליל-נצרת: בבחינת אפשרות הפיקוח על מסגרת שעות העבודה יבחן האם אופי העבודה מאפשר פיקוח ולא קיומו בפועל; כאשר שעות העבודה והזמן הפרטי כרוכים אלו באלו לא ניתן לפקח על מסגרת שעות העבודה.
כשאופציות בחברה כפופות לתנאים שייקבעו לא ניתן לבטל הסכם ההעסקה בשל אכזבה מתנאי האופציות
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
היי-טק וטכנולוגיה
דיני עבודה
אזורי ת"א: טעות בכדאיות העסקה אינה עילה לביטול הסכם העסקה מחמת הטעיה; עובד לא רשאי לטעון שהמצאות שייכות לו למרות הסכם ההעסקה רק כי אינו מרוצה מתנאי האופציות שהוצעו.
לצורך בחינת אפליה בעבודה עבודות שונות אינן בהכרח שוות ערך אף אם התמורה עבורן שווה
דיני עבודה
יישוב סכסוכים
בעוד סניטרים ומנקות חדרי ניתוח זוכים לשכר שווה בעבור עבודתם במשמרות הרגילות הרי שבמשמרת המכונה "משמרת קיצור תורים" קיימים פערים ניכרים בין השכר הגבוה המשולם לסניטרים (שכולם גברים) לעומת השכר הנמוך המשולם למנקות (שרובן המוחלט הינו נשים). בית הדין קבע, כי אין מדובר בעבודות שוות ערך ומשכך המעסיק רשאי לשלם שכר שונה בעבורן. חוק שכר […]
ייחוס אשמה חמורה לעובד מחזקת את זכותו לשימוע ועל המעסיק ליתן פרק זמן מספק להיערך לשימוע
דיני עבודה
יישוב סכסוכים
אזורי ירושלים: שימוע מעכשיו לעכשיו והחלטה על פיטורי העובד מיד לאחריו, מבלי שהתאפשר לעובד להשלים את טענותיו לאחר השימוע, עלולים לפגוע בזכות העובד להשלים כנדרש את טענותיו.