הרישום הקובע לעניין בעלי המניות בחברה הינו הרישום בחברה עצמה ולא הרישום ברשם החברות

במסגרת הסכם השקעה במיזם תיירות הכולל גני אירועים, מתחם אוהלים, מסעדה וכפר תנ"כי, נקבע כי המשקיע יעביר לחברה כספים כנגד מניות. החברה לא רשמה את המניות על שם המשקיע בטענה שחקירה פלילית נגדו מונעת זו והמשקיע הודיע על ביטול ההסכם בשל הפרתו.
בית המשפט קבע, כי על החברה הייתה מוטלת חובה לבצע את רישום המניות על שם המשקיע וכי משלא עשתה כן, זכאי המשקיע להודיע על ביטול ההסכם. הרישום במרשם בעלי המניות הוא תנאי להכרה באדם כבעל מניות, כאשר הרישום הקובע לעניין זה הינו הרישום המתנהל בחברה עצמה ולא ברשם החברות. החובה לרישום כאמור חלה על החברה, שכן היא היחידה אשר יכולה לבצע את הרישום בספרים שבשליטתה ואם אינה יכולה לבצע זאת, החברה אינה יכולה להמשיך ולהחזיק בכספי ההשקעה. כאן, החברה ובעל המניות המנהל אותה, הפרו את ההסכם בין הצדדים בכך שסירבו, על אף דרישותיו החוזרות והנשנות של המשקיע, לרשמו כבעל מניות. גם אם הייתה מתקבלת טענתם כי חקירות פליליות כנגד המשקיע היוו מניעה לרישום המניות על שמו, הרי שאם כשרותו של המשקיע לרישום כבעל מניות מוטלת בספק, הרי שגם כספי ההשקעה חייבים להיתפס כפסולים מאותה סיבה ועל החברה היה להשיבם. כך, המשקיע היה זכאי להודיע לחברה על ביטול ההסכם והינו זכאי להחזר של כלל הסכומים שהושקעו על ידו בחברה לרבות פיצוי מהחברה ובעל המניות המנהל בגין הפרת ההסכם.