לא ניתן לדרוש אכיפת הסכם באופן השונה מהפרשנות האובייקטיבית של המסמך שנחתם

בין רוכש ומוכרת נחתם זיכרון דברים בו נרשם שנרכשת "דירה בת 3 חדרים", בעוד שבאותו שלב ה"דירה" הייתה בפועל שתי חנויות ומחסן אשר נדרש היה עדיין לשנות את הייעוד שלהם במרשם המקרקעין לדירת מגורים. המוכרת לא גילתה עובדה זו לרוכש. הרוכש ביקש לאכוף את ההסכם באופן שבמקום דירה בת 3 חדרים הדירה תירשם כשתי יחידות דיור, כפי שגם ניתן לבצע (רק שהדבר כרוך בעלויות) על פי כללי התכנון והבניה באזור.
בית המשפט דחה את תביעת האכיפה הואיל ולא ניתן לאכוף הסכם באופן השונה מהמוסכם. תום הלב במשא ומתן נבחן באופן אובייקטיבי והטעייה אינה כוללת יסוד של "כוונת הטעייה". כאשר המוכרת לא גילתה לרוכש את העובדה שהיחידה טרם נרשמה כדירת מגורים היא ביצעה הטעיה והתנהלות בחוסר תום לב. חוסר תום לב במשא ומתן מקנה ככלל לנפגע זכות לפיצויים. לרוב מדובר בפיצויי הסתמכות (פיצוי על הנזק שנגרם בשל הסתמכותו על המצגים) ואולם לעתים גם זכות לפיצויי קיום (פיצוי על המצב אילו היה ההסכם מקוים). במקרים מיוחדים ונדירים ביותר ניתן לקבל גם סעד של אכיפת ההסכם, כאשר מכוח הפעולה בחוסר תום לב רואים בפעולות, שאותו חוסר תום לב מנע את ביצוען כאילו בוצעו. אכיפה כזו תהיה רק כאשר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים מקיימות כבר כשלעצמן את יסודות גמירת הדעת והמסוימות הנדרשות לשם חתימת חוזה והועברה, או הייתה נכונות להעביר סכומים נכבדים מתוך התמורה מהצד האחד לשני, כאשר הצד שפעל בחוסר תום לב מנע את החתימה של הסכם פורמאלי. כאן אמנם המוכרת פעלה בחוסר תום לב אך הרוכש מבקש לאכוף את ההסכם באופן השונה מהפרשנות האובייקטיבית של הרשום בזיכרון הדברים שנחתם ועל כן התביעה נדחתה.